ראש ממשלת טורקיה, טאיפ ארדואן, אמר במהלך פגישתו עם שר התשתיות, יוסף פריצקי (יום ג', 25.5.04), כי "אין הבדל בין הטרור בו נלחמת טורקיה, לבין מה שישראל עושה ברפיח".
השר פריצקי השיב: "איננו נהנים להרוג אזרחים, אך עלינו להגיב לכך שאוכלוסיה פלשתינית מעודדת טרור וחופרת מנהרות להברחת נשק. ישראל אינה מעוניינת להישאר בעזה, ובכוונתה לסגת באופן חד-צדדי".
ארדואן, ראש המפלגה המוסלמית, אשר הורשע בעבר בטורקיה בעבירות של הסתה דתית, הציע לשמש כגשר בין ישראל לעולם הערבי.
פריצקי דן עם מארחו בהצעה להקים מסדרון תשתיות ישראל-טורקיה, אשר יחבר בין המדינות ויוליך נפט גולמי, תזקיק נפט, חשמל וגז טבעי. הקמת הפרויקט אמורה ליצור מצב בו לישראל ולטורקיה אפשרות לייצא עודפי ייצור או לספק ביקושים לפי ייבוא.
נושא נוסף: ייבוא המים מטורקיה לישראל. עיתון טורקי דיווח לאחרונה, כי השיחות נמצאות במבוי סתום, בשל דרישתה של טורקיה לאפשר לקפריסין להשתמש בחלק מהמים, ובשל דרישת ישראל לכלול בפרויקט את מי נהר דלמן.
על-פי הדיווח, הודיעה טורקיה לישראל כי בשל הצפי להתדלדלות מקורות המים בקפריסין הטורקית עד שנת 2020, היא מבקשת כי צינור המים אותו תבנה ישראל בינה לבין טורקיה יעבור בקפריסין, זאת כדי שקפריסין הטורקית תוכל ליהנות ממנו גם כן.
ישראל הודיעה בתגובה, כי היא מוכנה להעביר את הצינור דרך קפריסין, אך מכיוון שהיא נושאת לבדה בכל עלויות הקמת הפרויקט, המסתכמות בכ-147 מיליון דולר, היא מבקשת לכלול בו גם את מי הנהר הטורקי, דלמן, אשר מימיו מגיעים גם ליוון וללבנון.
טורקיה צפויה להרוויח 300 מיליון דולר בשנה מפרויקט ייצוא המים לישראל. ממשלת ישראל אישרה את עקרונות ההסכם בחודש ינואר 2004. לפיו, אמורה ישראל לייבא מים מטורקיה במשך 20 שנה תמורת 70 סנט למ"ק. מדובר במים שמקורם בשפך נהר מנאבגאט שבדרום טורקיה.
עיתונים ערביים טענו לאחרונה, כי טורקיה החליטה לנתק את בריתה האסטרטגית עם ישראל, והציגו כהוכחה את הודעת טורקיה מלפני כעשרה ימים, כי החליטה לתת עדיפות לחברות מקומיות ולפיכך ביטלה שלושה מכרזים בשווי 11 מיליארדי דולרים, אשר באחד מהם הגיעה התעשיה האוירית הישראלית לשלב הגמר.
ההודעה הטורקית על ביטול המכרזים גרמה למתיחות ביחסי טורקיה-ארה"ב. אחד המכרזים, בשווי 5 מיליארד דולר: ייצור 145 מסוקי תקיפה עבור הצבא הטורקי. ביולי 2000 עלו במכרז זה לשלב הגמר קונסורציום של שתי חברות אמריקניות, וקונסורציום של חברת קאמוב הרוסית והתעשיה האוירית הישראלית.
מכרז נוסף שבוטל, ששוויו 5 מיליארד דולר: ייצור 1,000 טנקים. התמודדו עליו: גרמניה, צרפת, ארה"ב ואוקראינה.
מכרז שלישי שבוטל, שוויו מיליארד דולר: ייצור 9 מזל"טים עבור הצבא הטורקי.
עיתונים בטורקיה ובמדינות ערב טוענים, כי מוקד מתיחות נוסף ביחסי ישראל-טורקיה, הוא פעילות ישראלית באזור הכורדי בצפון עירק. בירושלים מכחישים את כל הדיווחים על מתיחות ביחסי שתי המדינות [ראו קישורים].
