שוטרת משמר הגבול לשעבר, אוריאן בן-כליפא, הורשעה (2.5.23) בתקיפה וזוכתה מאשמת שיבוש מהלכי משפט תוך ביקורת חריפה על מח"ש. פסק הדין ניתן בידי שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה-שפירא.
בן-כליפא הואשמה בכך שבנובמבר 2021 דחפה את חלא סלים שביקשה לעבור במקום שאותו חסמה בן-כליפא, ליד שער האריות, הסירה את כיסוי הראש שלה, משכה בשערותיה, היכתה אותה בראשה והפילה אותה לארץ. בהמשך, הובילה את סלים אל נקודת המשטרה כשהיא אוחזת בשיערה ובצווארה, צעקה עליה, חנקה אותה וטלטלה בחוזקה את גופה, ולאחר מספר דקות שבה וחנקה אותה וטלטלה שוב את גופה. לאחר מכן, נטען בכתב האישום, ערכה בן-כליפא דוח פעולה כוזב שבו כתבה, כי סלים היא שתקפה אותה והשמיטה חלק מהשימוש בכוח שעשתה.
סקפה-שפירא קובעת, כי בן-כליפא מיהרה לעשות שימוש פסול בכוח לאחר דין ודברים עם סלים, והיא אשר תקפה ראשונה ולא סלים כפי שטענה. לאחר שבן-כליפא דחפה את סלים מספר פעמים תוך שימוש בכוח שלא כדין, אימה ואחיה של סלים ניסו להתערב, ולא מן הנמנע כי סלים דחפה אותה. בן-כליפא דחפה את אחיה של סלים כשידיה על צווארו, השמיעה קללות לעבר סלים, הפילה אותה על הרצפה וניסתה לתפוס את ידיה כדי לעצור אותה, בעוד סלים התנגדה למעצר.
במהלך ההתגוששות השתחרר החיג'אב שכיסה את ראשה של סלים, ובן-כליפא אחזה בחוזקה בצווארה. לבסוף בן-כליפא הרימה אותה בעזרת שוטרים נוספים שהיו במקום. לנוכח המהומה שהתפתחה במקום בעקבות מעשיה של בן-כליפא, בשלב זה השימוש בכוח מצידה נעשה בסמכות. לא ניתן היה לקבוע, ברמת הוודאות הנדרשת בפלילים, כי מידת השימוש בכוח בשלב זה חרגה מן הסביר בנסיבות העניין, פוסקת סקפה-שפירא.
המתלוננת לא היוותה איום פיזי
לאחר שנתפסה, סלים הובלה לתוך נקודת המשטרה כאשר בן-כליפא אוחזת בכובע המיזע שלה, בחלק מהכיסוי שנותר על הראש ובחלק משיערה. ספקה-שפירא מדגישה, כי לאחר שסלים נתפסה והורמה מן הרצפה, היא לא התנגדה להובלתה לנקודת המשטרה ולא ניסתה לברוח, וכי בשום שלב היא לא היוותה איום פיזי ממשי על בן-כליפא.
כאשר השתיים נכנסו לנקודת המשטרה, בן-כליפא דחפה את סלים, אחזה בצווארה במשך מספר שניות וניערה את גופה, ושבה ועשתה כן כעבור מספר שניות נוספות, כשהיא צועקת עליה מספר פעמים "לסתום את הפה". הדבר נעשה מבלי שהייתה כל הצדקה לשימוש בכוח באותו שלב ומבלי שסלים, אשר הייתה מבוהלת ובוכייה, התגרתה בבן-כליפא. עם זאת, לא ניתן לקבוע, מעבר לספק סביר, האם סימני החבלה על צווארה של סלים ומאחורי אוזנה נגרמו בשלב שבו השימוש בכוח נעשה בסמכות או בשלב אחר, ולכן הורשעה בן-כליפא רק במעשי התקיפה אך לא בגרימת החבלות.
סקפה-שפירא דחתה את חוות דעתו של ניצב (בדימוס) אורי בר-לב, לשעבר מפקד מחוז הדרום, אשר טען שהפעלת הכוח בידי בן-כליפא הייתה סבירה. היא מציינת, כי בר-לב התבסס על "בעובדות מסוימות שהוא ברר מתוך חומר הראיות שהוצג לפניו, שישמשו אותו כתשתית לחוות הדעת, הוא למעשה נטל לעצמו את מלאכתו של בית המשפט". בר-לב התבסס רק על גרסתה של בן-כליפא, אשר נדחתה בידי בית המשפט.
סקפה-שפירא מעירה לגבי בר-לב: "לא מצאתי להידרש לשאלת המניע שהוביל אותו מלכתחילה ליתן חוות דעת, על-רקע ההתרשמות כי יש בליבו משקעים אישיים עמוקים בכל הנוגע להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, ולמידת ההשפעה של אלה על האובייקטיביות של עדותו". היא גם דחתה לחלוטין את חוות דעתו של אמיר הלמר, אשר הוצג כמומחה לשפת גוף אף התברר שמומחיותו מוטלת בספק רב.
אשר לעבירת השיבוש קובעת סקפה-שפירא, כי בן-כליפא אומנם השמיטה מההודעות שמסרה במשטרה ובמח"ש את העובדה שעשתה שימוש בכוח גם בתוך נקודת המשטרה, והודתה בכך רק לאחר שהוצג לה הסרטון המתעד זאת. לצד זאת, היא מותחת ביקורת קשה על חקירת מח"ש. החוקרים נמנעו מלזמן לעדות שוטרים נוספים שהיו עדים לאירוע ולא נקטו פעולות פשוטות ומתבקשות לאיתורם. הם גבו את עדות אחיה של סלים בנוכחות אביהם שגם תרגם את הדברים, והיו מחדלי חקירה נוספים.
סקפה-שפירא אומרת: "חקירתה של הנאשמת על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים התנהלה בצורה כה מרושלת, אשר הובילה לכך כי לא ניתן ליתן כל אמון בעדותו של עד מרכזי שנכח באירוע, ואשר התעלמה מהצורך לחקור עדים נוספים, שניתן היה להשיגם בנקל, העמדתה לדין של הנאשמת בגין עבירה של שיבוש מהלכי משפט נוגדת באופן חריף את תחושת הצדק". לאור זאת, בן-כליפא זוכתה בשל הגנה מן הצדק. את המדינה ייצגו עוה"ד דניאל שחף ושלי ערן, ואת בן-כליפא - עוה"ד אייל בסרגליק ודניאל הרמן.
