היום לפני 89 שנה, צמד השודדים המיתולוגי בוני פארקר וקלייד בארו ("בוני וקלייד"), נלכדו ונורו למוות במארב משטרתי בלואיזיאנה. פארקר ובארו היו שודדים שפעלו במרכז ארצות הברית בזמן השפל הגדול, בשנות ה-30 של המאה ה-20. הם משכו תשומת לב רבה מצד התקשורת, ומעלליהם ריתקו רבים מקוראי העיתונים של אותה תקופה.
בין 1932 ל-1934, היו מספר מקרים שבהם חבורתו של בארו חטפה שוטרים או לחלופין, קורבנות שוד שאותם נהגו לשחרר רחוק מביתם, לעתים מצוידים בכסף שיסייע להם לחזור. סיפורים כגון אלו תרמו להילת המסתורין שאופפת את בוני וקלייד; זוג שהציבור בו-זמנית פחד ממנו והעריץ אותו.
חבורתו של בארו הייתה ידועה לשמצה בכך שלא היססה לירות בכל אדם - אזרח או שוטר - אם עמד בדרך הימלטותם. קלייד עצמו נחשד בכעשרה מקרי רצח שכאלו.
למרות התדמית הנוצצת שלעתים קרובות נוצרת באופן אסוציאטיבי עם סגנון חייהם של בוני וקלייד, בפועל היו בני הזוג נואשים ומנותקים.
כתב יד שפורסם לאחרונה, מספק הצצה חטופה להסתכלותו של קלייד על החיים במנוסה תמידית. קלייד היה המכונה המניעה את הגלגלים, מכונה הנוהגת בסכנה לסובביה בדרכים מסוכנות ובחיפוש מתמיד אחר מקום בו כל החבורה תוכל לישון או לאכול מבלי להתגלות. זאת, כאשר במקביל ובכל אותה עת, חבר אחד מהחבורה תמיד מונה לשמור ולפקוח עין על המתרחש מסביב.
בוני וקלייד נהרגו באחד הכבישים הנטושים שבקרבת מקום מחבואם במדינת לואיזיאנה. כוח של ארבעה שוטרים מטקסס ושני שוטרים מלואיזיאנה שנוספו אליהם אך ורק מסיבות חוקיות של "סמכות משפטית מקומית" ירה בהם. לאחר המארב הקטלני, נשארו במחלוקת היבטים מסוימים לגבי האופן בו הוא נערך ונוהל.
כך למשל, היסטוריונים וכותבים לא מצאו צווי מעצר כנגד בוני בגין פשע אלים כלשהו. יתרה מזאת, תיקי ה-FBI מכילים רק צו מעצר אחד כנגדה וזאת בגין סיוע לקלייד בהעברתה של מכונית גנובה ממדינה למדינה.
לאחר מותם בידי המשטרה, הפכו דמויותיהם לאגדה, ומעשי השוד והרצח שביצעו קיבלו צביון רומנטי כשהונצחו בתרבות האמריקנית, ובעיקר בסרטי קולנוע הוליוודיים.
