בהתייחסו להיעדר תביעות כלכליות באירועי שומר חומות למרות 54 כתבי אישום פליליים, טען ח"כ הלוי כי היה צריך לבקש פיצויים מהמעורבים. הוא מתח ביקורת על הדרישה לבקש אישור מדרג בכיר, המשנה לפרקליט המדינה, והציע שפרקליטים מחוזיים יספיקו לפתיחת תביעות כאלה. ח"כ
משה סעדה החרה החזיק אחריו וביקש שהפרקליטות תצא מהגנה להתקפה בנושא. הוא הוסיף כי כל תביעה מסוג זה עשויה לעשיר את קופת המדינה, ולכן יש לכך הצדקה כלכלית. סעדה המליץ לפנות למשרד האוצר לקבלת תקנים נוספים לשיפור ההרתעה.
אריאל נתן, עורך דין מהפרקליטות, הודה כי חובת הגשת תביעות אזרחיות נגד אנשים המעורבים בפיגועי טרור הגורמים לנזק לגוף ולרכוש היא התפתחות חדשה יחסית. לדבריו, המשרד הסיר באוגוסט 2022 את הדרישה לכדאיות כלכלית, דהיינו שיש סיכוי סביר להשבת פיצויים לפני הגשת תביעה. עוד אמר נתן כי המשרד בוחן בימים אלה 55 מקרים בהם קיימת היתכנות לתביעה כלכלית ממבצעי טרור. לדבריו, הוא מקווה שהפרקליטות תוכל להגיש השנה עשרות תביעות אזרחיות.
נתן הזכיר שמתוך 250 כתבי אישום שהוגשו באירועי שומר החומות, לחלקם יש קשר נסיבתי, המאפשר תביעות אזרחיות פוטנציאליות יחד עם כל הגופים הרלוונטיים. "הוגשו שלושה תיקים ויש עוד 55 מקרים בהם פוטנציאל לתביעה כלכלית מתוך כתבי האישום הנבחנים. אנחנו מחכים היום להכרעות דין מרשיעות וחלוטות עליהן ניתן לבסס הליך אזרחי וזה ההליך הנכון. אני מקווה שהשנה יהיו כבר כמה עשרות תביעות שכאלה, אם לא ברובן המכריע", אמר.
ברוך בריזל, עורך דין מפרקליטות מחוז מרכז אזרחי, אמר כי המשרד מגיש תביעות אזרחיות גם נגד סוגים אחרים של עבריינים, כגון שוטרים המעורבים בסחר לא חוקי בסמים ומשחיתים הפוגעים באתרים ארכיאולוגיים. בריזל אמר כי הפרקליטות מחויבת להשתמש בתביעות אזרחיות כגורם מרתיע מפני פשיעה תוך מתן עדיפות לאיומי טרור. לדבריו, היא משתמשת גם בתביעות אזרחיות כדי לגבות כסף עבור קורבנות הפשע, ונכסים, כסף וכלי רכב מחולטים כדי לשרת את מטרת ההרתעה. "כאשר מדובר באזרחים ישראלים אנחנו מבצעים את הבדיקה של היכולת הכלכלית כמניעה להברחת נכסים. לצערי, לא בכל תביעה אנו יכולים לפרוס רשת כזאת", אמר בריזל.
אריאל ארליך, עורך דין מפורום קהלת, אמר כי לפי נתוני קרן הפיצויים ברשות המיסים, מדינת ישראל שילמה למעלה מ-300 מיליון שקל לאזרחים בגין נזקי רכוש שנגרמו בפרעות תשפ"א. לדבריו, נתון זה אינו כולל את עלות הפגיעה בתשתיות המדינה, כספי ביטוח לאומי וקצין תגמולים המוערכים בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. ארליך אמר כי נזקי נפגעי טרור כתוצאה מהרשות הפלשתינית נאמדים בכ-600 מיליון שקלים מהביטוח הלאומי וניתן לתבוע את הרשות מדי שנה בגין נזקים אלה ואחריותה להם.
עו"ד נתן הבהיר כי הסוגיה העומדת על הפרק אינה שאלה משפטית, שכן היא הפכה להלכה על-ידי בית המשפט העליון, וכי המדינה צריכה לבחון ולקבל החלטות בנושא. הוא התייחס לצורך קבלת החלטת המשנה לעניינים אזרחיים בפרקליטות, והצביע על כך שמדובר בתחום חדש וכל בקשה בתחום זה אושרה עד כה. לגבי התיישנות תביעות אזרחיות, הסביר נתן כי כל עוד המדינה מפצה את הנפגעים, התביעות אינן מתיישנות עד שבע שנים אחורה ממועד התשלום האחרון. תביעות מאירועי עבר נבדקות כעת.
היו"ר מושיאשווילי סיכם את הדיון ואמר כי הוא מרוצה מההתקדמות שעורכת הפרקליטות בהגשת תביעות אזרחיות נגד מבצעי טרור. לדבריו, הוא גם מרוצה מהמחויבות של המשרד להגשת תביעות אזרחיות נגד סוגים אחרים של עבריינים. עוד אמר כי על מדינת ישראל להשתמש בכל הכלים הקיימים כדי להילחם בטרור, כולל תביעות אזרחיות. לדבריו, הוא סמוך ובטוח שהפרקליטות תמשיך למלא תפקיד מוביל במאבק זה. אולם הבהיר כי אם נושא התביעות האזרחיות כנגד הרשות הפלשתינית לא יטופל, מדובר בעצם ב"עשייה חלקית" ועל המדינה לתת את הדעת בנושא.
