בג"ץ: יוחרם זהב שסייע למימון חמאס בשכם

שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, דחתה (14.6.23) עתירה של בעלי חנות זהב בשכם נגד החרמת תכולת החנות, אשר שימשה להעברת כספים למימון פעילותו של החמאס.

החנות מצויה בבעלותם של סמיח עליוי וענאן פתוח; הראשון מוכר מזה שנים כפעיל חמאס, שהה במעצרים מינהליים ובשנת 2010 נשלח למאסר בידי הרשות הפלשתינית שאף חילטה ממנו מיליון אירו. השניים נעצרו באפריל 2015 בידי צה"ל במסגרת פעילות נגד תשתית חמאס בשכם, ובחנות נתפסו אונקיות זהב וכסף, תכשיטים ושעונים בשווי של 3.7 מיליון שקל.

בשנת 2016 הודיע צה"ל על החרמת רכוש זה והם לא הגישו השגה במועד. בהמשך הורשעו השניים ונדונו למאסרים של 24 ו-33 חודשים וקנסות של מאות אלפי שקלים. בשנת 2018, לאחר שחרורו ממאסר, ביקש עליוי להשיג על החרמת התכולה, ולמרות שהמועד חלף - השגתו נדונה ארוכות בשנים 2021-2020 ונדחתה; ההחרמה אושרה בידי צה"ל ב-2022. בג"ץ עיכב אשתקד את מכירת הרכוש עד להכרעה בעתירה, אשר כעת נדחתה בידי ברון.

ברון אומרת כי תכלית ההחרמה היא מניעתית (לחסום את זרימת הכסף למימון טרור) ולא ענישתית (על מעשיהם הקודמים של הבעלים), ולכן אין יסוד לטענה כאילו הבעלים הוענשו פעמיים - בהליך הפלילי ובהליך ההחרמה. "התכליות השונות העומדות ביסוד ההליכים מלמדות כי אין לראות בהם שני הליכים המוציאים זה את זה, אלא כשני הליכים המשלימים זה את זה", מסבירה ברון. "כך, בעוד הליך ההחרמה הוא הליך מינהלי שתכליתו להפקיע את כספי ההתאחדות האסורה שנועדו למימון פעילות החמאס, ההליך הפלילי והקנס שניתן בסופו נועדו להעניש את העומד לדין מכיסו שלו".

עוד דוחה ברון את הטענה כאילו רכושם של השניים כבר חולט בידי הרש"פ ב-2010. היה פער של שש שנים בין ההעמדה לדין בידי הרשות לבין החילוט בידי ישראל, והמידע שהוצג לבג"ץ מלמד שהחנות נרתמה לצורכי חמאס בסכום כפול מזה שחולט מבעליה ב-2010. צה"ל אינו אמור להבחין בין הרכוש הפרטי של עליוי ופתוח לבין הרכוש ששימש את חמאס, שכן הם טשטשו בכוונה את הגבולות ביניהם ועליהם להוכיח שהוחרם מהם רכוש כשר - נטל בו לא עמדו.

השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר הסכימו עם ברון. עליוי ופתוח חויבו בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. את העותרים ייצגו עוה"ד חאלד אזברגה ורמזי קטליאת, ואת המדינה - עו"ד שרון אבירם.