בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לוחמי חמאס ברצועת עזה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
|
|
|
ישראל מול חמאס: הידברות, לא הסדרה
|
הסדרה עם החמאס ברצועת עזה, במתכונת עליה נוהגים לדבר, אינה מעשית כיום. ייטב לישראל אם תמשיך להתמודד עם המצב הביטחוני באמצעות הידברות שקטה
|
סיום סבב העימות עם הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה – מבצע "מגן וחץ" שנערך בחודש שעבר - העלה לסדר היום את שאלת הרצועה ובמסגרתה רעיונות ישנים: "הודנה", הפסקת אש. השם הכולל הוא "הסדרה", שבמסגרתה חמאס יוכר ככתובת ולרצועה יוענקו תמורות נוספות בתחום השיקום, הבינוי והתעסוקה, וכן חופש התנועה מהרצועה ואליה. זאת, בתמורה להבטחת שקט ביטחוני לפרק זמן ממושך של שנים, לא שבועות או חודשים בלבד. תומכים במהלך אף מוסיפים, כי הוא עשוי לסייע בהתמודדות המורכבת שתיווצר ביום שאחרי אבו מאזן, שכן תיאום בין ישראל לחמאס עשוי לסייע בעיצוב המציאות הפלשתינית בעידן חילופי ההנהגה בזירה. לחיזוק טענת ההסדרה מוצגת העובדה שזו הפעם השלישית מאז 2019, שחמאס נמנע מהתערבות בעימות בין ישראל לבין הג'יהאד האיסלאמי ומותיר את הארגון לבדו במערכה. המסקנה היא שפני חמאס אינם להסלמה אלא יותר לשיקום ושיפור חיי היום-יום של תושבי הרצועה. התומכים במדיניות זו שואבים עידוד מהתיאום בין חמאס לישראל, בתיווך מצרי, שהתגבש לאחר סבב העימות ב-2021 – מבצע "שומר חומות" – שבעקבותיו מתאפשרת כניסת עובדים לישראל והכנסת סחורות לרצועת עזה. בראייתם, התנהלות חמאס מאז משקפת אחריות שלטונית ורצון לשמר את השלטון, הגוברים על רוח ה"התנגדות" ואשר באים לידי ביטוי בדאגה לתושבים ושאיפה להרבות מקורות הכנסה ולהגדיל תנועת מסחר בשווקים. מאמצי הריסון שהפעיל חמאס בתקופה זו על הג'יהאד האיסלאמי, נגד נסיונות הארגון לשגר רקטות לעבר ישראל, וכן הביקורת והזעם שהשמיעו לפרקים ראשי הג'יהאד על התפקוד השלילי לטעמם של ראשי חמאס ופגיעתם ב"התנגדות", הוסיפו נדבך לטענה החותרת להסדרה. גם ביקור ראשי חמאס והג'יהאד האיסלאמי במצרים בשבוע שעבר, נועד על-פי העיתונות הערבית וככל הנראה בתיאום עם ישראל, לחזק את השקט ולהרחיב את תהליך השיקום של הרצועה. חמאס אכן נקט פרגמטיות מרחיקת לכת במונחים איסלאמיים כלפי הסכסוך עם ישראל ולמען תושבי הרצועה והפלשתינים בכלל, מאז העימות שהתחולל ב-2014 - מבצע צוק איתן. ההרס הרב שנגרם והמהלומה שספג אז, הביאו אותו לגוון את שיטות המאבק בישראל ולאמץ דפוסים של מאבק עממי, לפחות זמנית. במאי 2017 חמאס פרסם, לאחר דיונים פנימיים ארוכים, מצע מדיני חדש, שעל-פי ראשי הארגון החליף את האמנה המקורית ומהווה מאז תוכנית המדריכה אותו, אך לא ביטל אותה. במסמך נקבע, כי בהתאם לעיקרון האחדות והקונצנזוס הלאומי, יהיה חמאס מוכן לחדול מהתנגדות מזוינת או לעבור להתנגדות עממית, ואף להסתפק במדינה בקווי 4 ביוני 1967, מבלי להכיר בישראל ומבלי הסדר שלום איתה, ובלבד שההחלטה תהיה לאומית, לא ארגונית. במאי 2018, יומיים לאחר עימות בין מפגינים פלשתינים לבין צה"ל לאורך גדר הרצועה, שבמהלכו נהרגו פלשתינים רבים, הבהיר יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועה, כי הארגון בחר בהתנגדות עממית שכן זו "שיטת המאבק המתאימה לעת הזו".
|
|
|
פסטיבל חמאס, שכם [צילום: נאסר אישתייה, פלאש 90]
|
|
מאז 2021 השקיע חמאס את עיקר מאמציו בזירה הפוליטית הפנים-פלשתינית. חמאס שב והבהיר, כי אינו יכול לשחרר את פלשתין לבדו בדרך ההתנגדות החמושה, כפי שאין פתח יכול לבדו להגיע להסדר שלום עם ישראל בדרך המו"מ. בה בעת, חמאס חתר לפיוס לאומי ולקיום בחירות, שבהן האמין שיזכה בהישג מרשים שיעזור לו להיות חלק מההנהגה הלאומית, ובהמשך לכבוש אותה. אבו מאזן טרף את הקלפים עם ביטול הבחירות ב-2021. הוא אילץ את חמאס לשנות אסטרטגיה וגרם למעשה לפרוץ עימות "שומר החומות", שהתאפיין ברב-זירתיות – רצועת עזה, הגדה המערבית וערבים אזרחי ישראל. מאז מנסה חמאס למנוע עימות ברצועת עזה ומעודד את העתקתו לשטחי הגדה, וכן מנסה לעורר את הציבור שם לפעול נגד הרשות הפלשתינית ואף להביא למיטוטה. אלא שספק אם יש בהשתלשלות דברים זו להצדיק את רעיונות ההסדרה במתכונת המדוברת כיום. ראשית, בעקבות מבצע "מגן וחץ" נותרה שאלה האם חמאס אכן לא נטל בו חלק והאם הוא מאבד מכוחו כתוצאה מאי-התערבות זו, והאם הג'יהאד האיסלאמי, שספג את מרבית המהלומות בעימות, נחלש כתוצאה ממנו. אולם, מהתבטאויות בכירי הג'יהאד האיסלאמי ובכירי חמאס אחרי העימות עולה הרושם, כי לפחות תודעתית, אי-התערבות חמאס העניק לשניהם יתרונות, ועמידת הג'יהאד לבדו מול ישראל בזמן העימות חיזקה אותו בזירה הפלשתינית. דוברי שני הארגונים מבהירים, שנוצר למעשה דפוס חדש של מאבק, שבמסגרתו לא כל הארגונים נוטלים בו-זמנית חלק בעימות אבל מגבים אותו, כל אחד בדרכו, אם במסגרת חדר מבצעים משותף או בדברור ותמיכה פומבית. התבטאויותיהם של בכירים, ביניהם זיאד נחאלה, מזכ"ל הג'יהאד, ומוסא אבו-מרזוק, מראשי חמאס, לא חושפת מתח בין הארגונים אלא הבנות המותאמות בתפיסתם למציאות הנוכחית. נראה ששני הארגונים שמרו במידה רבה על כוחם. עם זאת, בעוד חמאס קובע עדיין את כללי המשחק, הוא יידרש מעתה להתמודד עם הג'יהאד, בפרט כשייעשה ניסיון לגבש את רעיון ההסדרה לכלל הסכמה מחייבת, בעלת אופי פורמלי יותר מהעיקרון של "שקט תמורת שקט". אשר לחמאס, עולה שאלה לגבי מרחב התמרון שלו והאם יוכל להסכים להסדרה או לעמוד בהתחייבויות שתטיל עליו. חמאס הרי התנה בהסכמה או קונצנזוס לאומי כל תהליך הנושא אופי מדיני עם ישראל. ברור, כי הסדרה במתכונת רחבה של בניית תשתיות חדשות, נמל ימי ופתיחה של הרצועה למעבר התושבים, נושאת אופי מדיני. גם הסדרה במתכונת מצומצמת, שיש בה הסכמה הדדית - הכרה ישראלית דה-פקטו בחמאס ככתובת, על אחת כמה וכמה כשלטון, איננה עניין של מה בכך מבחינת חמאס. יתר על כן: חמאס נמצא בתחרות מתמדת עם הרשות הפלשתינית על ליבו של הציבור. הוא אומנם דל במשאביו אך נהנה מפופולריות עממית, מה שמאזן את יחסי הכוחות ביניהם. הגעה להסדרה בין ישראל לחמאס, שתהיה רחבה ממה שהכרנו עד כה, תעמיד את חמאס בפני מכבש האשמות שיציגו אותו כמי שהולך לפתרונות נפרדים עם ישראל, וכמו פתח יריבו, משחק לידי ישראל ומאפשר לה להמשיך ולנקוט מדיניות של הפרד ומשול. האסטרטגיה שגיבש חמאס בשנים האחרונות נועדה בין היתר להתמודד עם האשמות מסוג זה, שהוטחו בו מאז השתלט על רצועת עזה ב-2007. לפיכך, חמאס צפוי להקפיד, כי כל מהלך שיעשה ברצועת עזה עם ישראל ישא אופי ביטחוני והומני, ולא כזה שיהיו לו השלכות מדיניות.
|
|
|
ראשי חמאס בעזה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
|
|
ישראל מבחינתה הבהירה במעשים, לא בהצהרות, שאין בכוונתה לשוב לרצועת עזה. על-פי דירקטיבה זו פועלת למעשה מערכת הביטחון הישראלית מאז 2005, והיא איננה נסתרת מעיני הפלשתינים. (הקולות הקוראים לשוב לעזה מהימין הרדיקלי אינם נקלטים עדיין בצד השני כשינוי מעשי). לכן יכול חמאס להרשות לעצמו שלא לעמוד במצופה ממנה בלי להיתקל בתגובה מצד ישראל, כמו למשל בעימות "מגן וחץ", כשלא מנע מהג'יהאד האיסלאמי את ירי הרקטות, והוא ממשיך לעודד ולהכווין טרור ביהודה ושומרון. עובדה זו, ובעיקר ההתנהלות מול הג'יהאד ברצועה, עשויה ללמד גם על מוגבלות יכולת הריסון שלו. עם זאת, לא ניתן להעלות על הדעת שישראל לא תדרוש, כאשר ידובר בהרחבת ההסדרה, סיום לפרשת השבויים והנעדרים, הפסקה מוחלטת של מעורבות בטרור ביו"ש או בזירה אחרת. ספק רב אם חמאס יוכל לקבל דרישות אלה, שיציבו סימן שאלה גדול על עצם האפשרות לקדם הסדרה נרחבת לכן, על ישראל להכיר במציאות הנוכחית, שבמסגרתה עקב הפילוג בזירה הפלשתינית, אין אפשרות לספק את דרישות הביטחון שלה בלי תיאום פלשתיני בין-ארגוני, אם יש בהן ממד מדיני או נודעת להן משמעויות מדיניות. אם יפנה חמאס להסדרה נפרדת במתכונת רחבה עם ישראל, הוא צפוי להימצא באותו מקום מוחלש בו נמצאת הרשות הפלשתינית היום, משום המודעות הגוברת לסכנת ה"הפרד ומשול" הישראלית וההתנגדות העזה לכל מהלך שאינו נשען על הסכמה לאומית. לפי שעה, כל עוד מהלך מדיני איננו עומד על הפרק, ייטב לישראל אם תמשיך להתמודד עם האיום הביטחוני שמקורו ברצועת עזה במתכונת הנוכחית של הידברות שקטה. זו מתמקדת במאמץ לקיים שקט לאורך גבול הרצועה, בתמורה לסיפוק צרכי הקיום של תושבי הרצועה, תוך ניסיון לחזקו ולהרחיבו לגזרות נוספות, אך בלי הגדרות רשמיות והצהרות שאפתניות.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
|
|
תאריך:
|
10/06/2023
|
|
|
עודכן:
|
10/06/2023
|
|
יוחנן צורף
|
+חומש כסמל לקידום תפיסות הימין הקיצוני
|
08:33 10/06/23 | פנינה שרביט-ברוך, אודי דקל | לרשימה המלאה |
העברת ישיבת חומש חמורה ומסוכנת בארבעה מישורים: הממשלה מפרה את החוק, היציבות הביטחונית תתערער, גוברת סכנת "מדינה אחת" ונוצר עימות עם ארה"ב
|
|
|
|
הקמת קרוואנים בחומש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
ישראל מול חמאס: הידברות, לא הסדרה
|
|
בליל 28.5.23 הועתק מבנה הישיבה בחומש, שהוצב על קרקע פרטית פלשתינית, בכמה מאות מטרים אל עבר שטח שמוגדר כאדמת מדינה. במקום אוהלים הוצבו במיקום החדש קרוואנים. מדובר בשלב משמעותי לקראת הקמת יישוב קבע במקום. גורמי ביטחון מסרו, כי העברת המבנים למקום החדש בוצעה אומנם בליווי הצבא, אך כהוראה של הדרג המדיני ובניגוד לעמדת מערכת הביטחון. עוד מסרו גורמים במערכת, כי "מדובר בהנחתה של השר בצלאל סמוטריץ' על צה"ל, אחרי לחץ כבד שהפעיל על שר הביטחון יואב גלנט". זו הפעם הראשונה מאז ההינתקות ב-2005, שמבני קבע מוצבים בחומש ובשטח שממנו התנתקה ישראל בצפון השומרון.
|
|
|
חיילי צה"ל הרגו גנב רכב פלשתיני במחסום רנטיס שבשומרון לאחר שניסה לעבור את המחסום. מדובר צה"ל נמסר כי במהלך הפלשתיני נהג ברכב גנוב והגיע אל המחסום. כשנבדק על ידי החיילים המאיישים את המחסום ניסה לתקוף אותם ולחטוף נשק של אחד החיילים. לוחם אחר ירה בפלשתיני והרג אותו. בצה"ל חוקרים את נסיבות האירוע.
|
|
|
כוחות צה"ל ומג"ב פעלו כל הלילה (יום ה', 8.6.23) בעיר רמאללה להריסת בית המחבל איסלאם פרוק. המחבל ביצע פיגוע ב-23 בנובמבר 2022, במהלכו הפעיל מטענים בשתי זירות בירושלים. בפיגוע נרצחו אריה שצ'ופק וטדסה טשומה ז"ל הי"ד ונפצעו עשרות אזרחים נוספים.
|
|
|
ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה והשומרון קיימה (יום ג', 7.6.23) ישיבה בסוגיית הבנייה בהתנחלויות ביהודה והשומרון. ועדת המשנה, בראשות ח"כ משה סולומון, בחנה את דחיפות הבנייה באזור, תוך שימת דגש על הפוטנציאל שלה להקל על מצוקת הדיור המתמשכת. הדיון שפך אור על נקודות מבט משפטיות, השלכות פוליטיות והצורך בתהליכי תכנון ואישור.
|
|
|
ועדת הכספים קיימה (יום ג', 7.6.23) דיון מהיר בנושא "הונאות יבוא של הרש"פ, נזק של מיליארדים לישראל", הצעתם של חברי הכנסת אביחי בוארון, שמחה רוטמן וזאב אלקין. בדברי ההסבר להצעה צוין כי לישראל מוכנסות סחורות שאמורות להגיע לרשות הפלשתינית, כאשר תשלום המכס מועבר לרשות ברגע כניסת הסחורה לארץ, אך רבות מסחורות אלה נותרות בישראל ונמכרות בשוק השחור, ואינן עושות דרכן לרשות.
|
|
|
|