ישראל מתמודדת משנה שעברה עם גידול של פי שלושה במספר קבוצות התקיפה, ועם גידול של פי 2.5 בניסיונות למתקפות. חלק מהניסיונות נבלמו בהצלחה על-ידי מערך הסייבר הלאומי, וחלקם גרמו נזק לארגונים או לשירות לציבור. כך נחשף בדיון של פורום מצומצם של שרי
ממשלה שכינס ראש הממשלה (יום א', 18.6.23) לדון באיומי הסייבר על גופים חיוניים שבאחריות משרדם. "כעת אנחנו מתחילים בקידום רגולציה בתחום הגנת סייבר, ותוך כדי כך נשלב את עולמות הבינה המלאכותית התופסת תאוצה משמעותית", אמר נתניהו בדיון.
בפורום הציג ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, את התוכנית הלאומית לחיזוק הגנת הסייבר על ארגונים חיוניים במדינת ישראל. בין היתר הציג את התגברות איומי הסייבר במרחב, הן בהיקפם והן בעוצמתם, ובמקביל את פערי ההגנה בארגונים הנחשבים חיוניים לתפקוד המשק הישראלי.
ראש מערך הסייבר הלאומי אמר בדיון כי בעוד שארגוני תשתיות המדינה הקריטיים נמצאים ברמת הגנה גבוהה, בהנחיה ישירה של מערך הסייבר הלאומי מתוקף חוק, עדיין קיימים ארגונים הנחשבים חיוניים לשגרתם של אזרחי ישראל, שרמת ההגנה בהם לא תמיד מספקת או מפוקחת דיה, וכאן נדרש לשלב ידיים עם הרגולטורים לחיזוק ההגנה.
על-פי השוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בפער ברגולציית הסייבר אל מול מדינות מתקדמות בעולם, בהן גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, ארה"ב וכן
האיחוד האירופי, שם נקבעו בחוק עקרונות של חובת ניהול הסיכון על ארגונים חיוניים, חובת דיווח על אירועי סייבר, סמכויות פיקוח ואכיפה לרגולטורים וחוק מוסדר בנושא הגנת סייבר.
ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, סיכם את הדיון והדגיש כי מדובר בדיון חיוני. לדבריו, הקדמנו את העולם בהקמת מערך הסייבר וכעת בעקבות המידע שעלה בדיון, הורה רה"מ לשרים להיערך לחיזוק התשתיות החיוניות ולקדם את רגולציית הגנת הסייבר על הגופים שבאחריותם. בנוסף, הורה נתניהו להתחיל בקידום חוק הגנת סייבר, אשר ישען על פרקטיקה בינלאומית בנושאי רגולציה על תשתיות חיוניות ותו תקן לכל המשק.
