מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית (יום ג', 4.7.23) את הצעת החוק שדוחה את מועד בחירת הרבנים הראשיים לישראל. הצעת החוק קובעת כי כהונת שני הרבנים הראשיים לישראל תוארך עד לאפריל 2024 וכי הבחירות, שהיו אמורות להתקיים בעוד חודש, יידחו בחצי שנה. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 29 שהתנגדו לה.
שני הרבנים הראשיים לישראל - האשכנזי והספרדי - נבחרים על-ידי אסיפה בוחרת שכוללת 70 נציגי ציבור שבהם 25 ראשי הערים הגדולות בישראל. בשל הסמיכות של הבחירות לתפקיד הרבנות הראשית לישראל למועד הבחירות המוניציפליות שיתקיימו השנה העלתה מפלגת
ש"ס את ההצעה לדחיית הבחירות בחצי שנה. הסיבה הרשמית היא ההנחה שלפחות חלק מראשי הערים צפויים להתחלף בבחירות, ועל כן הסמכות המוסרית שלהם להשתתף בבחירות שיקבעו את זהות הרבנים הראשיים לשנים הבאות היא נמוכה.
אך הסיבה הלא רשמית פוליטית לחלוטין וקשורה בזהות המועמדים לתפקיד הרב הראשי לישראל ורבה של העיר ירושלים. בש"ס מעוניינים למנות לתפקיד הרב הראשי הספרדי את הרב יהודה דרעי, אחיו של יו"ר המפלגה,
אריה דרעי. לתפקיד הרב של ירושלים הם מעוניינים במינוי הרב
דוד יוסף, אחיו של הראשון לציון הנוכחי,
יצחק יוסף, ובנו של הרב
עובדיה יוסף. דחיית הבחירות בחצי שנה נועדה לאפשר לדרעי להגיע לפשרה פוליטית שתאפשר את שני המינויים הללו.
ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר במהלך דיון הפיליבסטר שקדם לאישור החוק לדחיית הבחירות לרבנות כי יש חשש שככל שבחירת הרבנים מתקשרת לבחירות, יהיו דילים כאלה ואחרים. "אינני אדם דתי, אך אני כן מכבד אנשי דת ובוודאי את הרבנים הראשיים, ולשים סימן שאלה על היושרה של תהליך הבחירה שלהם זו עננה שלא אנחנו שמנו אותה, זה נמצא בדיון הציבורי. התהליך הזה לא נכון למוסד הרבנות הראשית שאמור לשרת את כל הציבור בישראל. מה יגיד האדם הדתי או החילוני שנזקק לשירותים האלה? שגם מעל הדבר הזה יש צבע פוליטי?", אמר.
