יוסף אלוביץ - אחיו של
שאול אלוביץ - לא יקבל מן המדינה פיצוי על תפיסת רכושו במסגרת חקירת פרשת בזק. בעקבות הערות שופטי בית המשפט העליון, חזר בו אלוביץ מערעורו על דחיית התביעה בסך 20 מיליון שקל שהגיש נגד המדינה. בפרשת בזק מיוחסות עבירות ניירות ערך לשאול אלוביץ, והיא הובילה לתיק 4000 נגד אלוביץ ו
בנימין נתניהו.
בפברואר 2018 הוציא בית משפט השלום בתל אביב צו לתפיסת רכושו של שאול אלוביץ; יוסף אלוביץ לא היה חשוד והצו לא כוון נגדו. האחים החזיקו חשבון משותף בבית ההשקעות IBI ובו מניות של
אינטרנט זהב וסאטקום מערכות (כיום -גילת טלקום), שהיו חלק מקבוצת
יורוקום שבשליטת משפחת אלוביץ. יוסף טען שהוא הבעלים של 71% מהחשבון, וחלקו בחשבון אכן שוחרר בשני שלבים בחודשים מרס-אפריל 2018. בתביעתו טען יוסף, כי תפיסת 50% מהחשבון נעשתה שלא כדין, המדינה נהגה ברשלנות חמורה כאשר החזיקה את 20% הנוספים ושווי ניירות הערך צנח בצורה חדה כאשר היו בידי המדינה.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
יעקב שפסר, דחה את התביעה בספטמבר שעבר. הוא קבע, כי המדינה הייתה רשאית לתפוס את חלקו של יוסף בחשבון המשותף ולכן אין יסוד לטענתו לגבי ה-50%. לא הייתה אפשרות טכנית-פיזית לתפוס רק את חלקו של שאול, ולא ניתן היה לשחרר מיידית את חלקו של יוסף בשל הצורך לבצע בירורים לגבי חלקו בחשבון. צורכי החקירה והחשש מהברחת כספים הצריכו בדיקות יסודיות, אשר בוצעו באישורו של בית המשפט, וצורכי החקירה גברו באותה עת על זכותו הקניינית של יוסף.
לגבי ה-20% קיבל שפסר את עמדת המדינה, לפיה בנסיבות העניין - כאשר יוסף היה שותף באינטרנט זהב ובעל עניין בסטאקום - הדרך המיטבית היחידה הייתה להחזיק את המניות כמות שהן ולא למכור אותן, כפי שטען שאול. מכירת המניות בבורסה בידי המדינה הייתה מכניסה סכום נמוך מזה שהיה מתקבל אילו יוסף היה מוכר אותן. יוסף לא סתר את עמדת גורמי המקצוע מטעם המדינה, ומכאן שלא הוכיח את אחריותה לנזק הנטען - קבע שפסר. יוסף אף סתר עצמו לגבי השאלה האם התכוון למכור את המניות ערב החקירה.
שפסר הוסיף, כי לא הוכיח קשר סיבתי בין החזקת המניות בידי המדינה לבין ירידת ערכן, והמניות ירדו בשל עצם החקירה ועצם מעצרו של שאול. הוא ציין, כי יוסף ממילא לא יכול היה למכור את המניות בין תפיסת החשבון לבין פרסום דוחות יורוקום לשנת 2017, שכן היו אלו הימים בהם אסור ממילא לבעלי עניין לסחור במניות, בשל הסמיכות לפרסום הדוחות. לבסוף אמר שפסר, כי גם אם היה מטיל אחריות על המדינה - הוא היה קובע אשם תורם של 100% מצידו של יוסף, אשר לא ביקש מן המדינה בתקופת התפיסה למכור את המניות.
שופטי בית המשפט העליון
יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ו
אלכס שטיין ביטלו (4.7.23) את חיובו של אלוביץ בהוצאות של 50,000 שקל במחוזי ולא הטילו עליו הוצאות בערעור. הם ציינו, כי "טוב ייעשה אם יובהרו או יושלמו, לפי העניין, הנהלים הפנימיים הנוגעים לטיפול בתפיסת חשבונות משותפים או חשבונות ניירות ערך". את אלוביץ ייצג עו"ד יצחק יערי, ואת המדינה - עו"ד אריה צישינסקי.