קבוצת שיכון ובינוי מנסה למעשה לשנות בדיעבד את ההצעה בה זכתה במכרז הענק להקמת קריית המודיעין והסייבר בנגב. כך טוען משרד הביטחון, בכתב ההגנה בתביעה בסך 379.2 מיליון שקל שהגישה נגדו חברת הקמפוס הקריה למודיעין, פענוח וסייבר שבבעלות שו"ב. מדובר ברכיב הגדול ביותר במעבר צה"ל לנגב - 450,000 מ"ר בנויים בשטח של 2,500 דונם, ובהיקף של 5.4 מיליארד שקל.
שו"ב זכתה במכרז, הכולל מענק הקמה של 1.7 מיליארד שקל ותשלום נוסף של 3.7 מיליארד שקל תמורת הפעלת הקריה במשך 20 שנה. המכרז מאפשר לזוכה בו להחליט האם להצמיד את התמורות למדד, ואם כן - לאיזה מדד ובאיזה תמהיל של מדדים. הוא גם רשאי לעדכן חד-פעמית את סלי המדדים שהציע, בתנאי שהדבר לא יעלה את המחיר המשוקלל של הצעתו.
הקבוצה טענה, כי ביקשה לשנות את סלי המדדים בשל הקורונה והמלחמה באוקראינה, אשר הזניקו את עלויות הפרויקט. משרד הביטחון ושו"ב הסכימו, כי 80% ממענק ההקמה והתשלום העתידי יוצמדו למדד הבנייה, החל ממועד הסגירה הפיננסית (אוגוסט 2022), והתשלום העתידי הופחת ב-247 מיליון שקל. מאחר שלא הושגה הסכמה לגבי עידכון המדדים מאז הגשת ההצעות במכרז לבין הסגירה הפיננסית, הוסכם ששו"ב תוכל לתבוע את ההפרש בגין תקופה זו.
לדברי המשרד, רוב רכיבי הצעתה של שו"ב במכרז לא הוצמדו לאף מדד, למרות שבתנאי המכרז נקבע מנגנון הצמדות לפיו על המציעים לבחור את מנגנון ההצמדות המתאים למבנה העלויות של הצעתם. עידכון ההצמדות במסגרת הסגירה הפיננסית (רק ממועד זה ואילך), נועד לתת מענה למצב בו חל שינוי במבנה העלויות ולא למצב של עליית מחירים, בו יש לשו"ב הגנה בדמות מנגנון ההצמדה. מאחר שמבנה העלויות לא השתנה, ממשיך המשרד, שו"ב אינה רשאית לדרוש לשנות את ההצמדות - מהלך שממילא נתון לשיקול דעתו של המשרד.
"התובעת מבקשת למעשה לשנות את הצעתה בדיעבד ואחורה... מתן אפשרות זו לא רק שאינה מתחייבת מההסכם, אלא שהיא פוגעת בשוויון ונותנת לתובעת יתרון בלתי הוגן על פני יתר המציעות שלא זכו במכרז. הצמדה רטרואקטיבית של ההצעה תעשיר את כיסה של התובעת שלא כדין, על חשבונם של המדינה ושל הציבור", נאמר בכתב ההגנה. לבסוף אומר המשרד, כי יש לדחות על הסף את התביעה, שכן שו"ב חתמה על ויתור ביחס לחלק מן הטענות המועלות בתביעה ומשום שהתביעה כולה נעדרת עילה. כתב ההגנה הוגש באמצעות עוה"ד שרה בלו ויעל בארי-לוזון.
