משרד המשפטים: אין מדובר בריכוך, אלא בהחרפה של חקיקת הסבירות

שטרנברג אמרה כי כפי שהובהר בדברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כל החלטה לא סבירה של הממשלה והשרים תקבל חסינות מפני ביקורת שיפוטית וכי מדובר בהחלטות החשובות והרגישות ביותר בנוגע לחיי אזרחי המדינה.

"השינוי הזה דווקא מדגיש את העובדה, שהצעת החוק תחול על מי שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר – הממשלה, ראש הממשלה והשרים. הנוסח העדכני קובע באופן מפורש, כי ההחלטות שעליהן תחול הצעת החוק כוללות גם החלטות על מינויים והחלטות להימנע מלהפעיל כל סמכות. בהקשר זה נציין, כי להבנתנו מדובר בהבהרה בלבד של הצעת החוק המקורית, ולא בשינוי כלשהו. בכל מקרה, גם ההבהרה הזו מחדדת שאין מדובר בהצעה שמטרתה לחסן מפני ביקורת שיפוטית רק החלטות של מדיניות רוחבית של הממשלה, אלא גם החלטות פרטניות ויישומיות", אמרה שטרנברג.

את דבריה חתמה עו"ד שטרנברג במילים: "סיכומם של דברים: 'ריכוך' ההצעה לא ריכוך הוא, ומשמעותו הוא שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בהחלטותיהם.

בתגובה לדברים, תהה יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן, "מהו המושג המשפטי והמקצועי 'ריכוך' וכיצד מודדים אותו? באיזה חוק או פסק דין זה מופיע?". ח"כ גלעד קריב אמר כי מדובר בריכוך ארטילרי.

בהמשך לדיונים קודמים ולפי שאלות הוועדה, השלים עו"ד אסי מסינג יועמ"ש משרד האוצר את דבריו מהדיון הקודם. תחילה השיב לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן ששב ותהה את מי מייצג עו"ד מסינג במציאות חריגה לדבריו, של עובד מדינה המגיע לדבר על הצעת חוק שתמכו בה 64 ח"כים, ואמר: "אני משמש במשרד מזה 21 שנים בתפקידים שונים מרפרנט ועד יועמ"ש המשרד מזה שבע שנים וחצי. השאלה מעולם לא נשאלה. הוזמנתי על-ידי ועדות בכנסת בהקשרים רבים שונים בדיון בהצעות חקיקה שונות ועד הקשרים אחרים, ומעולם לא נשאלתי ברשות מי הגעתי לפה. תמיד הצגתי את עמדתי המקצועית בהתאם למיטב שיפוטי. בהקשר זה, אני מזכיר כי בעניינו אין עמדת ממשלה, ולמיטב ידיעתי הצעת החוק והיבטיה לא נדונה בשום פורום ממשלתי ומטבע הדברים גם במשרדנו לא נדונה כפי שמתקיים בעת שהצעת חוק עולה לדיון בוועדת השרים. אני מציג התייחסות להשפעת ההצעה על תפקוד משרד האוצר לפי מיטב שיקול דעתי המקצועי.

"בין 1 ביוני 2018 עד ינואר 2019 לא היה כלכלן ראשי כלל. בד"כ כשאין מינוי קבוע - סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) מאפשר למנות כל עובד מדינה לשתי תקופות של עד 3 חודשים, ולאחר מכן אפשר למנות כל מינוי בהסכמת נציב שירות המדינה והיועמ"שית. במשרד האוצר במהלך תקופת כהונתי היו מינויים רבים של 'הטלת תפקיד' ונשאלה שאלת הנכונות והסבירות של המינוי בשאלת מילוי התפקיד בו-זמנית של עובד המשרד. כך למשל, האם מנכ"ל המשרד יכול לכהן ככלכלן ראשי, חשב כללי, ממונה על התקציבים ועוד. בחלק מהמקרים לא נתבקשה בכלל בקשה למנות מינויים וכאמור לא היה מינוי של ממלא-מקום.

"לאחרונה פורסמו כוונות שונות למלא מילוי מקום של הסטטיסטיקאי הראשי, ובין אם היו נכונות או לא, נשאלת שאלת הכשירות למנות אדם שאינו קשור לתפקיד המקצועי אותו הוא אמור למלא.

"בשל התקופה שבה לא היה כלכלן ראשי נכתב דוח מבקר המדינה על קבלת החלטות במשרד האוצר, ותקציב המדינה לשנת 2019 היה חריג שאושר בחודש מרס 2018 על בסיס תחזיות. מחודש אוגוסט 18 היה ברור לגורמים המקצועיים במשרד שיש מגמת שינוי ביחס לתחזיות. לא היה כלכלן ראשי והתהליך של עידכון תחזיות לא בוצע", אמר יועמ"ש האוצר.

עו"ד מסינג קרא מדוח מבקר המדינה שפורסם בנושא ב-2020 ואמר: "למעשה הסיבה המרכזית בגללה לא קוים הנוהל שקיים שהצגתיו בהרחבה בדיון הקודם כי לא היה כלכלן ראשי והייתה השפעה על תחזית קביעת ההכנסות שהשפיעה על כך. כדי שהתחזיות יקוימו והמבקר קבע כי השר הציג את התחזיות למרות שאין תשתית מספקת. נדרשה מעורבות יועמ"ש המשרד על-מנת שיקוים הנוהל ותישמר עצמאות שיקול הדעת של אגף הכלכלן הראשי. ביצוע הנוהל, נשען על העובדה שבהתאם למקובל במשרד מציגים על בסיס שיקול הדעת המקצועי את התחזיות וזה כתשתית בפני המשרד והממשלה לצורך קבלת החלטות תקציביות עילת הסבירות היא היחידה שאפשר להשתמש בה כדי לבחון סטייה מהנוהל שהרחבתי לגביו בפעם הקודמת. היכולת של יועמ"ש במשרד האוצר להנחות את הצורך בשקילת מלוא התשתית המקצועית הקיימת לפי הנהלים הקבועים, היא בין היתר בשל כך".

רוטמן הגיב לדבריו: "אם באירוע מזעזע כמו שאתה מתאר, שהתרחש כשבמקומותינו נוהגת עילת הסבירות ובית משפט סופר-אקטיביסטי לא הצלחת למנוע זאת אז העילה לא רלוונטית? יש שפע עילות מינהליות שאני מזהה, לפחות 5 עילות שאפשר לעתור על בסיסן לפסול את ההחלטות שהתקבלו - ללא עילת הסבירות".

ח"כ יצחק פינדרוס: "אם הממשלה ממנה רמטכ"ל והממשלה ממנה ועדה בלי ועדה - צריך את עילת הסבירות לפסול את זה? האם כדי להכריח יועמ"ש לפעול לפי הנוהל צריך עילת סבירות? יועמ"ש שרואה שהשר או המנכ"ל נוהג בניגוד לנהלים לא נזקק לסבירות. אגב, הדוגמה שהוצגה נפתרה בעת אישור התקציב הדו-שנתי שקבענו מנגנון פיקוח של הכנסת איך בדיוק למנוע שדבר כזה לא ישוב. אחד מחוקי ההסדרים נועד בדיוק לפתור את הדבר הזה".

יועמ"ש האוצר מסינג: "את היכולת למנוע גרעון בפועל צריך צעדים אקטיביים שעל הממשלה לנקוט. התחזיות עודכנו בסופו של דבר בהתערבות משפטית שלי על בסיס בין השאר עילת הסבירות. הרעיון פשוט מאוד - חלקים מאוד משמעותיים מעבודת הממשלה מבוססים על נהלים והתנהלות שלא ניתן לקבוע לגביה הוראות בחוק כמו קביעת תחזית ההכנסות. אפשר להתייחס בעניין לכל התפקידים במשרד והסיטואציה אותה אני מתאר היא כזו שלא מונה מינוי קבוע לתפקיד ועל כן לא התבצע הליך קבלת החלטות מקצועיות לא נעשתה והשיקוף לא נעשה".

היו"ר ח"כ רוטמן: "אני הגוף המבקר עליך ואומר שאתה עושה פוליטיזציה של השירות הציבורי".

ח"כ קריב: "אני מתנצל בשם חברי הוועדה על מה שקרה כאן. זה רגע מאוד מביש של הוועדה הזו. תודה שאתה לא נותן שיהלכו עליך אימים".

מסינג השיב לעניין התקציב ההמשכי ואמר: "אפשר להגיע לתקציב המשכי בתקופת בחירות ואפשר להגיע גם לאחר שממשלת מעבר מונתה. נעשה תיקון משמעותי לחוק יסוד משק המדינה בשנת 2020 ונקבעו שורה ארוכה של מגבלות ליישום התקציב ההמשכי. שנת 2020 כולה הייתה ללא תקציב והיה צורך לעשות שורה של תיקונים ובסופו של דבר מבחינת האיזונים יש לשקול שורה של שיקולים המנויים בחוק. כך מגבלת ההוצאה הקיימת ביחס למגבלה בחוק היסוד אשר נמוכה משמעותית ומחייבת הפעלת שיקול דעת ביישום.

"בהנחיית היועצים המשפטיים לממשלה, אגב כל יציאה למערכת בחירות בהתאם להלכה הפסוקה נקבעו האיזונים המתחייבים לפעילות הממשלה מחויבת לפעול לגביהם בדיוק בגלל מאחר שמדובר בממשלה יוצאת. כך גם בפעולת ממשלת מעבר. כל פעולה נבחנת לפי מתחם הסבירות ואיזון השיקולים השונים ביחס לפעולה הקונקרטית.

"בינואר 2021 פורסמה על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר דאז תוכנית כלכלית למשק חודשיים לפני הבחירות והועברה לבחינה מה ניתן ליישם בזמן כזה בתקופת משבר הקורונה ואחרי תיקון חוק יסוד משק במדינה. פרטי התוכנית כללו שורה של מענקים וביניהם מענק לכל מי שנמצא בכל העשירונים עד העשירון השביעי בהיקף כולל של כ-5.5 מיליארד ש"ח. תוכנית כזו לא קודמה שכן היא לא עמדה בתוך מתחם הסבירות ובאיזון מכלול השיקולים.

"דוגמה נוספת שממחישה היא צווי הפיקוח על המחירים החולשים על שורה ארוכה של נושאים: חלב, לחם, מעונות יום, מוניות, משפחתונים, תחבורה ציבורית וכו'. הצווים מותקנים על-ידי שר האוצר ושר נוסף שהנושא בתחום סמכותו. התקנת הצו שמשליכה על גורמים שונים חלקם חזקים וחלקם חלשים מעלה סוגיות שונות בהקשר סבירות. כך לגבי התקנת הצו עצמו והחובה להתקין אותו, מועד ההתקנה, הנימוקים של הסטייה מההמלצה.

"דוגמה נוספת היא עצם הקצאת התקציבים שיש בהם סובסידיות לאזרחים וזאת על-ידי הפעלת סמכותה השיורית של הממשלה לפי סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה, וללא הסדר ראשוני וללא קביעה בחוק

"בהקצאת התקציבים עולות מפעם לפעם שאלות של הקצאת תקציבים בהגרלות והאם סביר להשתמש בשיטה כזו שהיא לכאורה שוויונית אבל שרירותית. כך גם היה בכל הקשור לדוגמה שהצגתי בפעם הקודמת באשר לפתיחת עסקים בקורונה על בסיס הגרלה שנעשתה למשל באשר לפתיחת קניונים".