מיארה לבג"ץ: לבטל את חוק נבצרות רה"מ

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה זו הפעם הראשונה שעל בג"ץ לבטל תיקון לחוק יסוד. מיארה אומרת (25.7.23), כי חוק הנבצרות שאישרה הכנסת בתחילת השנה נועד לטובתו של בנימין נתניהו ולכן מדובר בשימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת - ומכאן שיש לבטלו. הדיון בעתירות יתקיים בשבוע הבא (3.8.23) בפני ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. עם זאת, חיות טרם החליטה על הרכב מורחב, שהוא הנוהל הקבוע בעת שבג"ץ שוקל האם לבטל חוק.

עמדתה של מיארה מנוגדת לזו של היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, ולפיה לבג"ץ אין סמכות שכזאת, וגם אם יש - לא מדובר במקרה קיצוני ביותר המצדיק להפעיל אותה. אם עמדתה של מיארה תתקבל ובג"ץ יבטל את התיקון, תהיה פתוחה בפניה הדרך - אם תמצא לנכון - להכריז על נבצרות של נתניהו בשל משפטו.

הכנסת קבעה זמן קצר לאחר השבעתה, במסגרת תיקון לחוק יסוד הממשלה, כי נבצרות של ראש הממשלה תוכל להתרחש רק מסיבות בריאותיות (גופניות או נפשיות). בעתירות נגד התיקון נטען, כי הוא נועד למנוע הכרזה של מיראה על נבצרות של נתניהו בשל משפטו. יצוין, כי בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות נפרדות בהן נטען שעליה לעשות זאת, לאחר שקבעה שמעורבותו ברפורמה המשפטית מהווה הפרה של הסדר ניגוד העניינים המחייב אותו.

מיארה סבורה, כי חוק הנבצרות הוא מקרה קיצוני במיוחד לתופעה עליה עמדה הנשיאה אסתר חיות בנוגע לתיקון דרעי לחוק יסוד הממשלה: "חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית".

מיארה מוסיפה: "בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט הנכבד בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.

"ענייננו בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה 'השתק מעין שיפוטי' מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".

מיארה מבהירה בצורה חד-משמעית: "בשלב דיוני זה יש מקום למתן צו על תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון מס' 12 לחוק יסוד הממשלה, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת; ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על תנאי לצו מוחלט", דהיינו לבטל את התיקון.

לדברי מיארה, הן סדר האירועים (הגשת התיקון מיד לאחר שהוגשו עתירות בבקשה להוציא את נתניהו לנבצרות) והן התבטאות חברי כנסת מן הקואליציה בדיונים על התיקון מלמדים, כי מטרתו הייתה "לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו
מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים" ולמנוע מבג"ץ להכריע באותן עתירות. "מתעורר אפוא חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה 'הרפורמה המשפטית'".

מיארה טוענת, כי ברור שהתיקון אינו עולה בקנה אחד עם כל מאפייני החקיקה ובפרט עם אלה הנדרשים מחוק יסוד, ובראשם דרישת הכלליות - קביעת נורמה חוקתית מתוך מבט רחב ובעלת תחולה רחבה וכללית. חוק הנבצרות "לא עוצב מתוך ראייה משטרית רוחבית וארוכת טווח, אלא כאמצעי מידי לפתרון עניין אישי". כתוצאה מכך יש בו פגמים, עד כדי פגמים העלולים להוביל לוואקום שלטוני במקרה של נבצרות בריאותית בשל הרוב החריג ביותר הדרוש להוציאו לנבצרות. "הרשות המכוננת גויסה כדי לתת מענה לעניין אישי, בעיתוי ובהקשר קונקרטיים, כדי להסיר מגבלות מתחום טוהר המידות", היא מוסיפה.

מיארה מבהירה, כי תשובתה זו עוסקת רק במישור העקרוני ולא בשאלה האם יש להוציא את נתניהו לנבצרות, שכאמור נדונה בעתירות אחרות. באותן עתירות צפויה מיארה להציג עמדה לפיה אין הצדקה להוציא את נתניהו לנבצרות, אם כי ייתכן שהיא תשתנה לאור אירועי הימים האחרונים.