דירקטוריון חברת עמינח רשאי לפטר את רוני שוורץ, המחזיק ב-16% ממניות החברה, מתפקידו כמנכ"ל. כך קובע שופט בית הדין הארצי לעבודה,
רועי פוליאק, אשר דחה את ערעורו של שוורץ על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
עמינח הוקמה בידי האחים אברהם שוורץ המנוח ואמנון שוורץ; רוני שוורץ, זיו שוורץ ושירי שוורץ הם ילדיו של אברהם. אמנון ורוני הם מנכ"לים משותפים - אמנון מאז הקמת החברה ב-1970 ורוני מאז 2000; זיו הוא מנהל רכש; שירי היא מנהלת מותג. יחסיהם של האחים המייסדים היו קשים לאורך כל השנים, וכך גם יחסיהם של אמנון ורוני. חלוקת המניות בחברה הביאה לכך, שבדירקטוריון ניתן לקבל החלטות ברוב רגיל, בעוד באסיפה הכללית יש לאמנון ורוני זכות וטו.
בשנת 2020 החליט דירקטוריון החברה, כי בני המשפחה יפסיקו למלא תפקידים ניהוליים ויוחלפו בידי מנהלים חיצוניים, וזאת כדי לשפר את ניהולה ורווחיה של עמינח. לאור זאת זומן רוני לשימוע לפני פיטוריו. במקביל, מתנהל מאז 2021 בבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך היפרדות אותו יזם רוני, שבסיומו יוכרע מי מבין הבעלים ירכוש את חלקו של האחר.
רוני טען, כי סעיף 63 לתקנון החברה מעניק רק לאסיפה הכללית את הזכות לפטר אותו - ובה, כאמור, יש לו זכות וטו. לטענתו, סעיף זה נועד להגן על זכויות הניהול של שתי משפחות המייסדים, גם במחיר פגיעה בסמכויות הניהול של הדירקטוריון. שאר בני המשפחה טענו, כי הסעיף עוסק רק במקרה בו אחד הדירקטורים מונה בידי חבריו למנהל העסקים של החברה; מאחר שרוני היה מנכ"ל משותף לפני מינויו לדירקטור, הסעיף אינו חל עליו.
בערעורו לארצי לא חזר רוני על הטענה לפיהן פיטוריו נובעים משיקולים זרים ולא ערער על הקביעה לפיה החלפת שדרת הניהול ממשפחתית למקצועית מיועדת לטובת החברה, אלא התמקד בשאלת חלותו של סעיף 63. לטענתו, הפיטורים נועדו לזכות ביתרונות דיוניים עליו בתביעת ההיפרדות. בני המשפחה טענו, כי רוני מבקש לכפות עליהם את דרכו, וכי זכות הניהול אינה עוברת בירושה.
בדחותו את הערעור אומר פוליאק (8.8.23), כי אינו מקבל את פרשנותו של רוני לסעיף 63, אשר הועתק מפקודת החברות המנדטורית ללא כוונה מיוחדת. ניתוח הסעיף מעלה שהוא אינו חל על רוני, אשר כאמור מונה למנכ"ל לפני מינויו לדירקטור; הסעיף עוסק בזכותם של הדירקטורים למנות מנהל עסקים "מביניהם", בעוד הוא מונה למנכ"ל ולא מביניהם. רוני למעשה טוען שיוכל לכהן כרצונו בלא שהחברה תוכל לפטר אותו - טענה העומדת בניגוד למושכלות יסוד של דיני העבודה, מוסיף פוליאק.
אפילו אם פיטוריו של רוני נעשו בניגוד לסעיף 63, אין מקום לאכוף על עמינח להעסיק אותו, ממשיך פוליאק. תפקיד המנכ"ל מצריך יחסי אמון מיוחדים עם הדירקטוריון; המבוי הסתום בו מצויה עמינח בשל יחסיהם של אמנון ורוני מצדיק את פיטוריו לטובת החברה; רוני מבקש להיאחז בתפקידו על אפם וחמתם של בעלי 84% מהמניות וזאת כדי לשפר את מעמדו לקראת ההתמחרות הצפויה. לבסוף נדחה ערעורו של רוני על ההוצאות שנפסקו לחובתו - 55,000 שקל.
רוני חויב בתשלום הוצאות בבית הדין הארצי בסך 35,000 שקל. השופטות סיגל דוידוב-מוטולה ו
חני אופק-גנדלר ונציגי הציבור עירית אלטשולר-זמני ושרגא ויצמן הסכימו עם פוליאק. את רוני ייצגו עוה"ד
צבי בר-נתן,
עופר רביד ומאיה נוסבאום-רפפורט; את עמינח ייצגו עוה"ד
אביתר קנולר וענת שדה; את אמנון ייצגו עוה"ד יוסי אשכנזי, משה יעקב ונדב יפית; ואת זיו ושירי - עוה"ד ענת בן-שטרית ועידן פורת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
