בוטלה הרשעתו של הרווי וינשטיין באונס בניו-יורק בגלל פגיעה בזכותו למשפט הוגן

בית המשפט לערעורים במדינת ניו-יורק ביטל (25.4.24) את הרשעתו של המפיק לשעבר הרווי וינשטיין באונס והורה לערוך לו משפט חוזר. וינשטיין בן ה-71 לא ייצא לחופשי כעת, שכן הוא מרצה עונש של 16 שנות מאסר בקליפורניה בשל עבירות מין.

וינשטיין היה אחד האנשים החזקים ביותר בהוליווד והפיק שורה של סרטים מצליחים, עתירי הכנסות וזוכי פרסים. אולם, בשנת 2017 חשפו ניו-יורק טיימס וניו-יורקר טענות של למעלה מתריסר נשים לפיהן וינשטיין תקף אותן מינית, תוך ניצול מעמדו ועוצמתו. מספר המתלוננות הגיע ליותר מ-100 והפרשה גרמה להקמת תנועת MeToo# ולשינוי משמעותי בגישה הציבורית בארה"ב כלפי תלונות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות. וינשטיין איבד בן לילה את מעמדו, את אשתו וחלק ניכר מנכסיו.

במאי 2018 הואשם וינשטיין, בידי פרקליטות מחוז מנהטן, בעבירות אונס ומין כלפי שתי נשים. חבר המושבעים הרשיע אותו בפברואר 2020 בשניים מחמשת סעיפי האישום: אונס מדרגה שלישית ותקיפה מינית מדרגה ראשונה. חודש מאוחר יותר נדון וינשטיין ל-23 שנות מאסר. בדצמבר 2022 הורשע וינשטיין בבית המשפט בלוס אנג'לס בשלוש עבירות מין ובראשן אונס, ובפברואר אשתקד נדון ל-16 שנות מאסר במצטבר לעונש שהוטל עליו בניו-יורק; ערעורו תלוי ועומד.

כעת קבע בית המשפט לערעורים בניו-יורק, ברוב של ארבעה מול שלושה, כי השופט שניהל את המשפט בניו-יורק שגה בצורה קשה, כאשר אפשר לתביעה לזמן ארבע נשים שהעידו שווינשטיין תקף אותן - למרות שמעשים אלו לא היוו חלק מכתב האישום. מדובר במה שמכונה בישראל "עדות שיטה", ואשר מותרת על-פי הפסיקה בארץ (והיוותה בין היתר חלק ממארג הראיות נגד משה קצב).

לאור זאת קבעו שופטי הרוב, כי וינשטיין לא זכה למשפט הוגן, שכן הוא נדון לא רק על העבירות שיוחסו לו ובפניהן יכול היה להתגונן, אלא גם על מעשיו בעבר. "מדובר בניצול לרעה של שיקול הדעת השיפוטי - להתיר להעלות האשמות שלא נבדקו ואשר אינן יותר מאשר התנהגות רעה ההורסות את אופיו של הנאשם, אך אינן שופכות אור על אמינותן בהקשר של האישומים הפליליים", כתבה השופטת ג'ני ריוורה בחוות הדעת העיקרית של הרוב.

כעת יהיה על פרקליט מחוז מנהטן, אלווין בראג, להחליט האם להגיש מחדש את כתב האישום - בעוד הוא עצמו ופרקליטות המחוז מצויים בעיצומו של משפט דונלד טראמפ בפרשת סטורמי דניאלס. בראג יצטרך להביא בחשבון את חלוף הזמן, העלול לפגוע במידת הדיוק של המתלוננות והעדים; את היכולת להרשיע בלי עדי השיטה; את חשיבותו הציבורית הרבה של התיק; ואת העובדה שווינשטיין כאמור מרצה ממילא מאסר ממושך - אם כי ערעורו עשוי להתקבל.