"האם 'השיטה האמריקנית' של בחירת אחת מ-4 תשובות היא הטובה ביותר? תשובות בתחום המשפט אינן ככלל לחיצה על קלידי מחשב; כיצד ניתן למנוע אי בהירות או עמימות בניסוח השאלות ובבחירת התשובות?".

כך כתב (יום ב', 7.6.04) השופט ה"טרי" בבג"צ, אליקים רובינשטיין, שהיה עד לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה, בדחותו 7 עתירות שהגישו 29 מתמחים שנבחנו לאחרונה בבחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין ונכשלו בהן. זהו אחד מפסקי הדין הראשונים של רובינשטיין בבית המשפט העליון.

בין העותרים שנכשלו במבחן, אגב, היה גם אחד המתמחים של השופטת שפרשה זה מכבר מכס השיפוט, דליה דורנר. מתמחה אחרת, זו של הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, דורית בייניש, צלחה אמנם את הבחינה בכתב אך כשלה בבחינה בעל-פה.

לאחר הדיון בערעורים על תוצאות הבחינה בכתב, הגיע שיעור העוברים מכלל הנבחנים בפעם הראשונה ל-80%. מבין 1,617 המתמחים שניגשו לבחינה בעל-פה, נכשלו 65 (4%).

הלשכה נוהגת לפסול שאלות מיוזמתה

כבדרך קבע, פוסלת הלשכה מיוזמתה שאלות פגומות, כגון שאין להן אף תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת נכונה, שלא נכללו בחומר הלימוד, או שעניינן בדין המהותי, אולם תמיד נותרות שאלות שנויות במחלוקת בין המתמחים והלשכה. בעבר, נרשם אף מקרה בו נפסלו כ-10 שאלות מתוך ה-100. ובכל זאת, אין כמעט בחינה של הלשכה שאינה גוררת אחריה עתירות לבג"צ.

המתמחה של דורנר, ותד מוחמד, טען למשל כי שתיים מתוך 100 השאלות אינן כלולות בחומר שנקבע לבחינות ולכן יש לפוסלן, או לחילופין לקבוע 7 חלופות נכונות לשאלות אלה. גם יתר העותרים ביקשו לפסול שאלות או להוסיף להן חלופות אפשריות, משום שלא נכללו בחומר הבחינה או שנתגלעה מחלוקת באשר לתשובה הנכונה.

הלשכה, שיוצגה כתמיד על-ידי עו"ד ד"ר משה עליאש, טענה כהרגלה בעתירות אלה כי "בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה המקצועי של ועדת הבחינות", כפי שנקבע בבג"צ שהגיש העו"ד דהיום גלעד קורינאלדי (7505/98).

המבחן בכתב: 100 שאלות בסגנון אמריקני (רב-ברירה)

בעבר, בחינת ההסמכה למקצוע עריכת הדין נערכה בעל-פה בלבד. בשנת 1986, הוסיפה הלשכה על הבחינה בעל-פה גם בחינה בכתב, הנערכת בסגנון "אמריקני" (רב-ברירה). לכל שאלה מוצעות 4 תשובות, כאשר על הנבחן לסמן את התשובה הנכונה ביותר. הבחינה בכתב, בניגוד לבחינה בעל-פה, באה לבחון את ידיעות הנבחן בדין הפרוצדורלי, ולא בדין המהותי.

כיום, כוללת הבחינה בכתב 100 שאלות, המחולקות ל-5 פרקים, ועל-מנת לעבור את הבחינה בהצלחה, על הנבחן להשיב נכונה על 65 שאלות בסך הכל, או על 60% מהשאלות שבכל פרק.

הבחינה בכתב נערכת בשני מועדים בכל שנה (בדרך כלל בסוף החודשים אפריל ואוקטובר), והצלחה בה היא תנאי כדי לגשת לבחינה בעל-פה.

ועדת הבחינות מורכבת מ-9 חברים: 3 שופטים, 3 עורכי דין מהמגזר הפרטי ו-3 עורכי דין מהסקטור הציבורי. הוועדה מכינה את השאלות על-פי הצעות המגיעות אליה מגורמים מקצועיים רלוונטיים שונים. היא מתכנסת במליאתה הן בטרם אישור 100 השאלות, והן לאחר הבחינה ובטרם נמסרו התוצאות כדי לבדוק את עצמה, שמא - על-פי מספרים גדולים של תשובות בכיוון כזה או אחר - לא גרמה שאלה פלונית, הגם שאושרה בשעתו, לאי-הבנה.

במקרים מסויימים נמחקות שאלות או נוספות אפשרויות, כדי להקל. כן מתכנסת הוועדה לאחר שמוגשות השגות עם פרסום תוצאות הבחינה, וכך עשתה אף במקרים שלפנינו, וקיבלה חלק מן ההשגות בעוד שדחתה אחרות.

ביהמ"ש ידון רק בטענות לגבי שאלות שנטען שאינן בחומר הבחינה

השופט אליקים רובינשטיין ציין בהחלטתו, כי "נקל להבין לליבו של מי שעמל בלימודיו ובהתמחותו ונקודה או נקודות בודדות מפרידות בינו לבין השלב הבא, המבחן בעל פה, שלאחריו עשוי הוא להצטרף למקצוע עריכת הדין שאיוותה נפשו". ואולם, "השאלה שלפנינו היא תחומי התערבותו של בית משפט זה. כשהמדובר בוועדה מקצועית מן הסוג האמור, התחומים הללו מצומצמים, מטבע הדברים".

רובינשטיין החליט ללכת בדרכו של בית המשפט, ולדון רק בטענות בדבר גדרי הסמכות, כלומר בשאלות לגביהן נטען כי אינן מופיעות בחומר הבחינה. ואולם, "לא נשים עצמנו כגוף ערעורי בטענות בדבר נכונות התשובות, מן הטעמים שפורטו", קבע רובינשטיין וציטט פסיקה קודמת, בה קבעה השופטת מרים נאור כי "לא ניטול על עצמנו לא בענייני משפט ולא בתחומים אחרים את התפקיד להכריע מהי שאלה ש'מתמחה סביר' אינו יכול להשיב עליה. גם הכרעה מעין זו תהפוך את בית המשפט לועדת ערעורים".

עם זאת, ציין רובינשטיין כי "אין להוציא מכלל אפשרות מקרים חריגים ונדירים שבהם תהא התערבות גם בענין נכונות השאלות, כדי למנוע עיוות דין ולשם עשיית צדק, אך לא מצאנו בעתירות דנן נסיבות כאלה".

המלצה ללשכה: שנו את מתכונת הבחינה

לאחר שדן ב-3 שאלות שנטען כי אין כלולות בחומר הבחינה ודחה אותן, ביקש רובינשטיין להוסיף הערות בשם ההרכב, בו ישבו עימו השופטים אדמונד לוי ואסתר חיות.

"הגם שקיבלנו את עמדת המשיבות באשר לדרך שבה הן עושות מלאכתן, אין הדבר פוטר אותן - בכל הכבוד - מעיון מתמיד בתפיסה הכללית של השאלות ובשאלות הפרטניות. מבלי לקבוע מסמרות, האם 'השיטה האמריקנית' של בחירת אחת מארבע תשובות היא הטובה ביותר? תשובות בתחום המשפט אינן ככלל לחיצה על קלידי מחשב; כיצד ניתן למנוע אי בהירות או עמימות בניסוח השאלות ובבחירת התשובות? בית משפט זה ציין חלק מהתלבטויות אלה גם בעבר".

רובינשטיין ציטט דברים שאמרה השופטת דליה דורנר בבג"צ אמיר (10455/02): "בחינת ההתמחות דורשת מן הנבחנים להעמיס על זכרונם חומר רב-היקף, שחלק ניכר מתוכו טכני... מתכונת זו מחייבת הגדרה ברורה של נושאי הבחינה ומתן פירוש דווקני לנושאים שהגדרתם עמומה". הוא הוסיף, כי "חזקה על המשיבות, ובמיוחד על הוועדה הבוחנת, על הרכבה המקצועי הנכבד, שיידרשו לאלה ככל הנחוץ".

1,549 עורכי דין יוסמכו מחר

טקס ההסמכה של 1,549 עורכי דין חדשים, המצטרפים ללשכת עורכי הדין לאחר שצלחו את המבחן בכתב ואת הבחינה בעל-פה, יתקיים מחר (ה') בבריכת השולטן בירושלים. בטקס יישאו דברים ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן, ושופטת בית המשפט העליון (בדימ.), דליה דורנר. הטקס ייחתם בהופעה של הפרויקט של עידן רייכל.

את מספר המוסמכים הרב ביותר משגרת הפעם אוניברסיטת תל אביב (276), אחריה המכללה למינהל (202), מכללת נתניה (201), האוניברסיטה העברית (184), מכללת שערי משפט בהוד השרון (182), אוניברסיטת בר-אילן (131), מכללת רמת גן (126) ואוניברסיטת חיפה הצנועה עם 93. 53 מהמוסמכים למדו בחו"ל.

בלשכה מציינים, כי נמשכת המגמה של עליה בשיעור הנשים המצטרפות למקצוע עריכת הדין. שיעור הנשים שיצטרפו ללשכה - 803 (52%) גבוה משיעור הגברים - 746 (48%), בדומה למועד המקביל בשנה שעברה, בו הוסמכו 933 נשים ו-854 גברים.

בג"צ 4904/04 ותד מוחמד ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'