חברת הביטוח אליהו, בשליטתו של
שלמה אליהו, תשלם מס המוערך ביותר מ-100 מיליון שקל בגין השנים 2016-2012, בהן חיסלה את פעילותה. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
הרי קירש. הוא דחה את ערעורה של החברה על חיובה במס רווח ובמס שכר בשל הגדרתה כ"מבטח" וכ"מוסד כספי" באותן שנים.
אליהו הקים את החברה בשנת 1965, אך ב-2012 הגיע למסקנה שהעתיד שייך לחברות גדולות ורכש את השליטה בחברת מגדל תמורת 3.55 מיליארד שקל. המפקח על הביטוח דאז,
עודד שריג, הורה לחברת אליהו לצאת מתחום הביטוח כדי למנוע ניגודי עניינים מול מגדל, והחברה עשתה זאת בהדרגה בשנים 2016-2012.
אליהו הפסיקה להנפיק פוליסות ביטוח חיים חדשות, מכרה להראל את עסקי ביטוח החיים ב-210 מיליון שקל, הפסיקה להנפיק פוליסות ביטוח כללי אך המשיכה לטפל בקיימות (תקופת "run off" ובלשונו של קירש "תקופת הזנב"), מכרה למגדל את תשתית לקוחות הביטוח הכללי ב-260 מיליון שקל והעבירה לה את יתרת פעילותה בתחום זה. במקביל, מכרה אליהו 3% ממניות
בנק לאומי בשנים 2013-2012 ברווח של 28 מיליון שקל.
אליהו טענה, כי היא הפסיקה להיות מבטח כבר ב-2012 ולכן אינה חייבת במס שכר ומס רווח מאותו מועד. פקיד השומה למפעלים גדולים טען שמועד הפסקת הפעילות הוא אמצע 2016. אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים היה מכתבו של שריג לאליהו בפברואר 2013, בו נאמר: "אני מבטל בזאת את רישיון המבטח... ביטול רישיון המבטח של החברה ייכנס לתוקף בתאריך 31 בדצמבר 2015" (מאוחר יותר נדחה הביטול בחצי שנה). אליהו טענה שהביטול היה מיידי, בעוד הפשמ"ג טען שהוא נכנס לתוקף רק ביוני 2016.
פעילות ביטוחית בהיקף ניכר
קירש קיבל (16.11.23) את עמדת הפשמ"ג, הן בשל לשונו של המכתב והן בשל פעילותה המעשית של אליהו. לדבריו, המילה "בזאת" מבטאת עקרונית את ביטול רשיון המבטח, אך בפועל נעשה הדבר רק ב-2016. התכתבויות נוספות עם אגף שוק ההון מלמדות שזו הפרשנות הנכונה, וגם אליהו עצמו ראה זאת כך בזמן אמת. דוחותיה הכספיים של אליהו נערכו עד 2014 במתכונת של חברת ביטוח, ולא נאמר בהם שרישיונה בוטל.
אליהו טענה, כי בשנים 2015-2013 רכשה את מגדל מבלי להגדיל את ההון העצמי שלה ושעבדה את מניות מגדל כבטוחה למימון הבנקאי שקיבלה לעסקה - שני מהלכים שלא הייתה רשאית לעשות אם הייתה מוגדרת כ"מבטח". קירש דוחה טענה זו בציינו, כי המגבלות החלות על מבטח חלות גם על מבטח שרשיונו בוטל, ולכן בפועל אליהו קיבלה מהאוצר הקלות שאינן מלמדות שרשיונה כבר בוטל. העובדה שב"תקופת הזנב" המשיכה אליהו לעסוק בתחום הביטוח (אם כי לא הנפיקה פוליסות חדשות), מלמדת גם היא - על-פי פסיקת בית המשפט העליון - שיש לראות אותה כ"מבטח". פעילות זו הייתה בהיקף משמעותי של מאות מיליוני שקלים והיא המשיכה להעסיק מאות ולאחר מכן עשרות עובדים.
עוד קובע הירש, כי הרווח ממכירת הפעילות להראל ולמגדל חייב במס רווח, בדחותו את טענת אליהו לפיה מכירות אלו לא היו במסגרת פעילותה הרגילה. לעומת זאת, הוא פטר אותה ממס רווח על מכירת מניות בנק לאומי. News1 מציין, כי אחר שמס הרווח עומד על 17% והרווח מהמכירה היה כאמור 28 מיליון שקל, מדובר בהפחתה של 5 מיליון שקל מהסכום המקורי (שעמד על 120 מיליון שקל). קירש דחה את בקשת אליהו להכיר כהוצאה בעיצום בסך 1.7 מיליון שקל שהטיל עליה המפקח ב-2015 בשל הפרת הוראות ממשל תאגידי.
אליהו חויבה בתשלום הוצאות ב-75,000 שקל. את אליהו ייצגו עוה"ד פיני רובין, יועד כוכבי וליאור שרעבי, ואת הפשמ"ג - עו"ד יפעת גול (ששון).
