|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: דוד כהן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים
|
|
הלמ"ס פרסמה מדד איכות אוויר המראה שקיימות חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים הנכללים בו ● רמת החריגות גבוהה יותר בערים הגדולות מאשר ברמה הארצית ● בשנים האחרונות יש מגמה של ירידה באחוזי החריגה ● הגורמים העיקריים לחריגות הם קרבתה של ישראל לאזורי מדבר ופליטות מזהמים מתחבורה ומתעשיה
|
|
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת (יום ד', 27.12.23) לראשונה את מדד איכות אוויר, במסגרת פרסום מדדי איכות חיים לשנת 2022. מדד איכות אוויר מציג נתונים על חשיפת האוכלוסייה לריכוזי מזהמי אוויר מעל ערכי היעד ומבטא את רמת הסיכון של האוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר, כאחוזים, ביחס לערכים אשר נקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי ואשר אומצו בישראל.
המדד מוצג כיחס באחוזים בין הממוצע השנתי של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), ממוצע שנתי של חנקן דו-חמצני (NO2) וממוצע עונת שיא של אוזון (O3), לבין ערך היעד של כל מזהם בנפרד (ציון 100 משמעותו שהחשיפה הממוצעת למזהם זהה לערך היעד השנתי). הנתונים מתייחסים לשנים 2022-2015 ומוצגים עבור כלל אוכלוסיית ישראל וכן עבור 20 הערים הגדולות בישראל.
ברמה הארצית וכן בשקלול 20 הערים הגדולות, נצפו חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים הנכללים במדד. חריגות גבוהות במיוחד נצפו בחשיפה לחלקיקים (עד יותר מפי 4 מערך היעד). הגורם העיקרי לכך הוא קרבתה של ישראל לאזורי מדבר והתרומה המשמעותית של חלקיקים ממקורות טבעיים.
רמת החריגות בחלקיקים ובחנקן דו-חמצני גבוהה יותר בערים הגדולות מאשר ברמה הארצית. לעומת זאת, באוזון רמת החריגות דומה בערים הגדולות ובניתוח הארצי.
בשנים 2022-2015 קיימת מגמה של ירידה באחוזי החריגה הן עבור חלקיקים והן עבור חנקן דו-חמצני. ירידות אלו נובעות ממספר גורמים, העיקריים שבהם: הפחתה בפליטות המזהמים מתחבורה אשר מורגשות בעיקר בערים וכן בפליטות התעשיה בעקבות יישום חוק אוויר נקי, מתוקפו מבוצעות פעולות רבות ובעיקר התאמת הסטנדרטים הסביבתיים הנדרשים מהתעשיה בהיתרי הפליטה לאוויר לאלה המקובלים באירופה; יישום הדרישות להפחתת השימוש בדלקים מזהמים בהם פחם, סולר ומזוט; והמעבר של התעשיה לגז.
|
|
הידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל
|
|
|
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד להגנת הסביבה ותוכנית המארג מפרסמים את נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראל לשנת 2022
|
| ▪ ▪ ▪ |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל), פרסמו גם את מדד המגוון הביולוגי המעודכן לשנת 2022 המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2021-2020. במדד הנוכחי נמשכת מגמת ההידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל, זאת על-פי מדד המגוון הביולוגי שפיתח המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותוכנית המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, שבה שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל. מדד המגוון הביולוגי פותח כדי לבחון את מצב קצב אובדן השטחים הטבעיים בישראל, את רציפותם ואת מצב המינים, המאופיין על-ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), ובשיעור המינים הפולשים ומלווי האדם. בשנת 2021 עמד מדד מגוון ביולוגי על 0.95, ומשמעותו הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל ביחס לתקופת הבסיס. ההרעה ברכיב גודל השטח הטבעי באה לידי ביטוי בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 לשנת 2021 לטובת פיתוח. המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם המארג החל משנת 2015 לצורך הפקת מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב- OECD שבהן מוטמעת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות - מדד חשוב לאיכות החיים של התושבים, כל זאת תחת ההכרה הגוברת כי מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות לכלל התושבים שירותים קריטיים שאי אפשר להחליפם באמצעים טכנולוגיים. מדד המגוון הביולוגי עומד גם בקנה אחד עם הפעולות הנדרשות על-ידי אמנת המגוון הביולוגי עליה חתומה ישראל בהקשר של דיווח וניטור מצב הטבע במדינות השונות. בתוכנית הלאומית למגוון ביולוגי שהמשרד להגנת הסביבה נמצא בישורת האחרונה של עריכתה, נדרשות פעולות רבות לביצוע עד שנת 2030 אשר נועדו לבלימת ההידרדרות ושיפור המצב, ביניהן הגברת הגנה ישירה על שטחים ערכיים וחיזוק המסדרונות האקולוגיים, שיקום שטחים בדגש על המערכות האקולוגיות הפגועות ביותר, חיזוק אתרי הטבע ברשויות המקומיות ועוד.
|
|
| תאריך:
|
27/12/2023
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2023
|
|
יפעת גדות
|
|
חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים
|
|
שנת 2024 תהיה עדה ליריות הראשונות במהפכת "חום לירוק". במאמץ עולמי להתמודד עם שינויי האקלים, ממשלות התמקדו בעידוד אנרגיות מתחדשות ותחבורה ירוקה יותר. עד עכשיו, מגזרים כמו פלדה, מלט, תשתיות ותרופות חמקו משינוי משמעותי, משום שקשה ויקר להתמודד עם פליטות הפחמן של הפעילות התעשייתית. זו כרוכה בטמפרטורות גבוהות מאוד או בתהליכים כימיים, בהם חשמל אינו תחליף פשוט לדלקים מאובנים – מסביר ויג'אי וייטיסווארן, עורך אקונומיסט לענייני אנרגיה, ב-The World Ahead 2024.
|
|
|
|
|
מתי תעלה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ביותר מאשר מעלה וחצי מאז ערב העידן התעשייתי? היו ימים נקודתיים כאלה, אבל לא שנה שלמה. זה יכול לקרות כבר ב-2024, כאשר ההתחממות המתמדת בשל פליטת גזי החממה תפגוש מחזור התחממות טבעי לראשונה מזה עשור – צופה קתרין בראהיץ', עורכת אקונומיסט לענייני אקלים, ב-The World Ahead 2024.
|
|
|
|
|
קרוב ל-200 מדינות הסכימו לקרוא לפעול לקראת הפסקת השימוש בדלקים מאובנים - נפט, פחם וגז. זוהי הסכמה ראשונה מסוגה בשלושת העשורים של התמודדות עם השלכות התחממות כדור-הארץ, אם כי היא אינה מהווה התחייבות שניתן לאכוף. היא הושגה (13.12.23) בתום שבועיים של דיונים בוועידת האקלים בדובאי, בסיומה של השנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת.
|
|
|
|
|
המעבר לעולם ניטראלי מבחינת פליטות פחמן אמור בתיאוריה לשפר את מצבן של כל המדינות. רבות יוציאו פחות על ייבוא נפט, יחסכו כסף רב ויימנעו מהסכנות שבתנודות המחירים. מי שמייצאות את המתכות הדרושות לרכב חשמלי וטורבינות ירוויחו סכומים ניכרים. אפילו מפיקות הנפט ישגשגו, אם ישתמשו בתשתיות הקיימות לייצור אנרגיית שמש ורוח. וכולם יקדמו בברכה את כדור-הארץ שיפסיק להתחמם ולהיעשות מסוכן יותר מדי שנה.
|
|
|
|
|
העולם צורך מדי שנה כמויות אדירות של דלק מאובנים: 36.5 מיליארד חביות נפט, 8 מיליון טון פחם, ארה"ב לבדה צורך 10 מיליארד מ"ק גז טבעי. כידוע, השימוש בהם פולט גזי חממה הגורמים להתחממות כדור-הארץ, וזו הסיבה לכך שבחודש ספטמבר נרשמו טמפרטורות שיא וקרוב לוודאי שכדור-הארץ לא יעמוד ביעד של התחממות בת מעלה וחצי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
גודריאן מלמד את היטלר ורומל את תורת לוחמת השריון בחזית; גודריאן מפר פקודה אסטרטגית; הפולנים לא ניצלו הזדמנות אסטרטגית; "התגברות על מכשול מים בלתי עביר"; חידוש הלחימה הגרמנית; שיתוף...
|
|
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו  קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
