האם החברה קדישא של ראשון לציון קוברת גויים בין יהודים, או שמדובר בעלילה גסה ושפלה? האם התייעצות עם הרב הראשי לישראל יכולה להוות עילה לתביעת לשון הרע? אלו כמה מן השאלות שהונחו לפתחו של בית משפט השלום בראשון לציון והועברו לבית המשפט בבית שמש.
הסיפור החל באוגוסט 2023, בתביעה בסך 2 מיליון שקל שהגישה החברה קדישא נגד הרב יחזקאל מוצפי, לאחר שנה בה - כדבריה - סבלה מהאשמות שווא כאילו היא קוברת נוצרים בבית העלמין גורדון בראשון לציון; נוצרים נקברים בחלקה נפרדת על-פי הוראות הדין והנחיות הרבנות הראשית, טענה. לדבריה,
הרב מוצפי הוא מראשי המפיצים את ההשמצות נגדה, אם כי אין היא יודעת מהם מניעיו.
על-פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד מתן חמו, הרב מוצפי יזם שלוש פגישות עם רבנים מן השורה הראשונה כחלק ממסע ההכפשות: עם הרב הראשי לישראל, הרב
יצחק יוסף; עם הרב ראובן אלבז, חבר מועצת חכמי התורה של
ש"ס; ועם נשיא בית הדין לממונות של המועצה הדתית בירושלים, הרב ברוך שרגא. בפגישות אלו הוא טען שהחברה קדישא מציעה לנוצרים בערים סמוכות להיקבר בראשון לציון ופועלת מטעמים של בצע כסף.
טענותיו של הרב מוצפי הטעו במזיד את שלושת הרבנים והוא גרם להם לצאת בפומבי נגדה, ממשיכה החברה קדישא, המצטטת את מכתבו בנושא של הרב יוסף. הרב מוצפי לא הסתפק בכך, נאמר בתביעה, אלא פעל להדפיס ולהפיץ פשקווילים בהם חזר על אותה טענה וקרא לצאת נגד החברה קדישא. היא אומרת כי בעקבות מכתבו של הרב יוסף, ועדת כבוד המת שליד הרבנות הראשית בדקה ומצאה שאין יסוד לטענות נגדה.
בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עוה"ד יוסי ויצמן ויעקב ויצמן, ציין הרב מוצפי, כי הוא עומד בראש כולל "בני ציון" בירושלים ובראש ארגון "טהרת הבית" העוסק בתחום המקוואות. לדבריו, בכירי הרבנים מזמינים אותו להתייעצויות בנושאים הלכתיים שונים, והרב יוסף שאל אותו מיוזמתו האם החברה קדישא של ראשל"צ קוברת נוצרים בין יהודים. לטענת הרב מוצפי, זהו אכן המצב ויש על כך עדויות ואף סרטונים, כמו גם פרסומים בתקשורת ואמירות של רבנים בשיעורי תורה.
עוד טען הרב מוצפי, כי מדובר בתביעת השתקה שמטרתה להפחיד את המותחים ביקורת עליה, כפי שמוכיח הסכום הנתבע, וכי החברה קדישא בחרה לתבוע רק אותו ולא רבים אחרים שהעלו את אותה טענה. לשיטתו, התייעצות עם הרב הראשי אינה מהווה לשון הרע; מדובר בהבעת דעה בנושא הלכתי בו יש לדון במסגרות הלכתיות, כפי שעשה; וזהו נושא המצוי בלב-ליבו של דיון ציבורי חשוב, בו יש לתת עדיפות ל
חופש הביטוי.
לדברי הרב מוצפי, דבריהם של הרב הראשי לישראל, הרב
דוד לאו, ושל הרב יעקב רוזה [מבכירי המומחים בארץ בדיני קבורה] סותרים את המובא בשמם בתביעה. ההלכה אוסרת במפורש לקבור גויים בבתי עלמין יהודיים, הוא ממשיך, אך גם לדעת המתירים - החברה קדישא לא עמדה בתנאים הנדרשים. לדבריו, על-פי הוראות המשרד לשירותי דת - החברה קדישא הייתה פטורה מלהקצות חלקה לנוצרים בבית העלמין שלה, שכן הללו יכולים להיקבר בבית העלמין האזרחי "מנוחה נכונה" המצוי במרחק של כמה מאות מטרים.
בשבוע שעבר קיבלה רשמת בית המשפט בראשון לציון,
דליה אסטרייכר, את טענתו של הרב מוצפי לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה היא בירושלים, מקום מגוריו של הנתבע. היא דחתה את בקשתו לסלק על הסף את התביעה והורתה להעביר אותה למחוז ירושלים; נשיא בית משפט השלום בעיר,
שמואל הרבסט, קבע שהיא תידון בבית שמש.
