בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אגד. "פלוגות פקחים עולים לאוטובוס בצעקות" [צילום: שמואל וולף]
|
|
|
דיון ראשון בטענות להתעמרות בנוסעים
|
|
|
|
פקחי אגד מתוגמלים לפי מספר הדוחות; זעם במשרד התחבורה
|
משרד התחבורה נגד הרחבת סמכויות הפקחים: "יתייחסו לחשודים בגניבה כמו לחשודים ברצח" ● פקחי אגד: "נוסעים תוקפים אותנו, אנחנו כמו צאן לטבח" ● מנהל הרשות הארצית לתחב"צ: "חווית הנוסעים נפגעה באופן משמעותי כתוצאה מניסיון להגן על המאבטחים"
|
לנוכח תלונות רבות כנגד התנהלות פקחים בתחבורה הציבורית, ב-1 באפריל ייכנס לתוקף נוהל חדש של משרד התחבורה שצפוי להפחית בכ-90% את מספר התלונות כנגד הפקחים. כך הודיע מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עידן מעלם, בדיון שקיימה (יום ב', 22.1.24) הוועדה לפניות הציבור בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, אמר כי מאז הכריזה החברה על קיום הדיון, היקף הפניות היה אדיר והביע את תדהמתו מכך, הוא סיפר כי אף עלה בעצמו לאוטובוס בירושלים כדי לבדוק את הטענות בנושא כנגד חברת אגד. שיעור התלונות שהתקבלו בוועדה כנגד פקחי אגד היה פי ארבעה מאשר ביתר מפעילי התחבורה הציבורית. מדובר ב-86% מכלל התלונות, שמספרן 3,449. לשם השוואה, כנגד חברת קווים שדרגה במקום השני אחרי הוגשו 108 תלונות בלבד. גם ארגון "15 דקות" מסר לוועדה כי מבין 2,300 תלונות שקיבל 11% עסקו בנושא פקחים, ומהן 70% כנגד פקחי אגד, למרות שהחברה מבצעת רק 28% מכלל הנסיעות בתחבורה הציבורית. למשרד התחבורה לא היו נתונים בנושא.
|
|
|
צרכני תחבורה ציבורית שהגיעו לוועדה הדגישו אף הם כי עיקר הבעיה היא במה שנתפש כהתעמרות בנוסעים מצד חברת אגד. הנוסעים העלו עדויות קשות. יוכבד אייכנטל סיפרה על "בין ארבעה לשמונה פקחים שעולים לאוטובוס אחד בצעקות, במה שנראה כמו מבצע השתלטות על עבריינים. ילדים קטנים מפחדים לנסוע באוטובוס. ראיתי ילדים בגילים 7 עד 9 שהסתתרו מרוב פחד למרות שתיקפו". עוד סיפרה "פעמים רבות נוסעים מתקפים וחוטפים קנסות, כי הפקח אומר להם - תיקפת רק כי ראית שעליתי לאוטובוס. צריך להבין שהאוטובוס בנסיעה ולוקח לנוסע זמן להתארגן עד שהוא מוציא את הכרטיס. תמיד זה נגמר בצעקות. פקחים צועקים לנהגים לסגור דלתות 'כדי שנוסע לא יברח'. ראיתי נוסעת שלא ידעה שהרב-קו שלה תקול תיקפה, אבל בגלל שהשבב לא היה תקין זה לא עבר. שכנה מבוגרת שלי עלתה מאחורה, ומכשיר התיקוף לא היה תקין. היא התיישבה כדי שלא תיפול במטרה לגשת בהמשך לאזור הנהג ולשלם. ניגש אליה פקח והטיח בה 'את גנבה', 'את לא רוצה לשלם'. היא אמרה לי - שיתן לי דוח, אבל למה לבייש אותי?! היא ערערה, והערעור שלה נדחה.
|
|
|
משה טוקר, מנהל ישיבה לחינוך מיוחד מבית שמש, מבית שמש סיפר כי בשל הנסיעה של האוטובוס לפעמים מסוכן לתקף תוך כדי הנסיעה מיד עם העלייה. לדבריו, הפקחים עולים כ"פלוגות" בקבוצות של 9-8 על אוטובוס שבו 27 מקומות, ומבדיקה מדגמית שערך 70% מהם אינם חובשים כובע-מבקר כנדרש. הוא סיפר שכאשר שאל מדוע על הקו שבו הוא נוסע יש אכיפה אבל על קווים אחרים בירושלים כגון בשכונת הר חומה כמעט אין אכיפה, קיבל מפקח את התשובה 'אתם החרדים לא משלמים'. תושב חיפה, אליהו פאסו, סיפר כי לנוכח בעיית קליטת ה-GPS בצפון בשל המלחמה, מתקשים הנוסעים לתקף. לדבריו, ניגש לפקח של אגד כדי לדווח לו על כך שלא הצליח לתקף, ובתגובה הטיח בו הפקח האשמות ורשם לו דוח. נציג הרשות לתחבורה ציבורית העיר כי כל הערעורים על דוחות שניתנו בעקבות בעיית GPS התקבלו. איריס דור-און מ"15 דקות" אמרה כי הארגון פנה לרשות הארצית בנוגע להתחשבות בנושא ה-GPS. הוצאנו הנחיה להתחשב, אבל בפועל לא מתחשבים. רפורמה ללא הדרכת הציבור. לא משתמשים. הורידו הרבה מדבקות תיקוף, הורידו תחנות רב קו. עוד אמרה כי בריונות אלימות וקללות מצד פקחים, לא מצדיקה אלימות נגדית. היא ציינה כי עיקר התלונות על בריונות ואלימות מצד פקחים היא בעיקר בירושלים, ובגוש-דן לא חווים זאת.
|
|
|
שי שמאי גליק מארגון "מוסרי" הזכיר כמה ליקויים: גם בקווים הישירים עולים פקחים בתחנות לא-מורשות לעלייה בניגוד לחוק; פקחים מעכבים אוטובוסים עם כל נוסעיהם עד שנוסע שלא שילם ישלם; פקחים לא מפעילים שיקול דעת במקרים בהם מכשירי התיקוף תקולים כגון באוטובוס ארוך שבו רק המכשיר הקדמי תקין ונוסעים נאלצים לנוע קדימה לאורך כל האוטובוס. לדברי גליק, היעדים של הפקחים הם פרנסה, וכאשר חברת אגד דוחקת אותם, מי שסופג זאת הם הנוסעים.
|
|
|
היו"ר פינדרוס סיפר מנסיונו: "לי יש חופשי חודשי. הרב-קו שלי היה תקול. ברכבת ישראל פחות פחדתי, אבל בירושלים חששתי ולקחתי מונית". הוא ציין תלונה שקיבל על כך שניתן דוח לנוסעים שעלו בתחנה 'להורדה בלבד' ותהה: "האם אין שום שיקול דעת לפקח? יש לנוסע חופשי חודשי, והוא מראה לפקח שהכרטיס תקול ומראה לו שעשה הכל כדי להימנע מאי-תשלום - התגובה הראשונה היא דוח?! מה ההנחיות לפקחים? הוא הזכיר שסגן שרת התחבורה אורי מקלב ניהל בזמנו "מלחמת עולם" כנגד חברת סיטיפס, ומאז עבר הניהול לחברת כפיר - העסק נרגע.
|
|
|
סמנכ"ל מינהל ב אגד, ניר לנדאו, אמר כי הממשק בין הפקח לנוסע קצר ומסתכם ב-5 שניות של העברת הכרטיס, ומתוך 800 נוסעים מתקבלות 200 תלונות באגד, מהן פרומילים בודדים על התנהלות פקחים, וכל תלונה מתוחקרת, תוך הסתמכות על מצלמות המותקנות באוטובוסים. איצ'ה דז'אלובסקי העיר כי בעוד נהגי אגד מטופלים ביד קשה, תלונות נגד פקחים אינן זוכות למענה הולם.
|
|
|
לדברי לנדאו, מתרחשים בחודש כ-500 מקרי אלימות בממוצע נגד פקחים. לבקשתו, ניתנה רשות דיבור לפקחית אגד, עדן יחזקאלי, ששיבחה את מנהלי אגד ואמרה כי הם טובים, אך תקפה את הנוסעים ואמרה "אף פעם אין יחס טוב מהנוסעים. אנחנו כמו צאן לטבח מול נוסעים. אין לנו גיבוי ומישהו שיעמוד מאחורינו". לטענתה, נוסע תקף אותה, ובדיוק מסיבה זו עולים לכל אוטובוס פקחים רבים. לנדאו הדגיש כי לא חמישה פקחים מגיעים לנוסע אחד, אלא מתפרסים על פני האוטובוס כדי לאכוף ביעילות. יו"ר ועד עובדי אגד קובי ואחניש אמר כי מדי יום יש 15 מקרי אלימות כלפי פקחים, שרובם אינם מדווחים, והזכיר מקרה בחיפה שבו ארבו נוסעים לפקחים אחרי הנסיעה והיכו אותם באלות. לנדאו ציין כי המבקרים עוברים תרחישים של מקרים שונים, ומה שנדרש הוא מתן סמכויות לפקחים ויותר הסברה, אך במקום זאת, הטיח, "מלבים את האש ויוצרים סיטואציות של אלימות".
|
|
|
היו"ר פינדרוס לא נותר חייב והשיב לנציג אגד: "אם אתם לא מסוגלים לעמוד ברמה של שירות, אולי לא תהיה ברירה אלא לחזור למצב שבו נוסע משלם לנהג". הוא אמר לו כי הוא נתפס למקרים פרטניים, אך הוועדה דנה באירוע משקף המעיד על כך ש"משהו לא בסדר". יוני קריספין המייצג את פקחי אלקטרה אפיקים הזהיר כי החזרת התשלום לנהג תחזיר את האלימות כלפי הנהגים, ואמר כי פקחים צריכים לעלות בזוגות כי פקח חשוף לאלימות. לנדאו אמר כי אגד מיישמת בגאווה את מדיניות הפיקוח של משרד התחבורה והצליחה להפחית את שיעור אי-התיקופים מ-20% לכדי 10%. פינדרוס שאל האם בכלל המקרים אותם מודדת אגד נספרים גם מקרים כגון עליית נוסעים בתחנה לא מאושרת ומקרים אחרים של כרטיסים תקולים ונוסעים שלא תיקפו מיד עם עלייתם ותהה מדוע מספר התלונות על אגד כה גבוה. לנדאו אמר כי הקנס על עליית נוסעים בתחנה לא מאושרת אינו תקין והבטיח לבדוק זאת. הוא ציין כי סמכות הערעור על קנסות היא בידי משרד התחבורה.
|
|
|
עובדים בקבוצות וטסאפ פנימיות של אגד טוענים כי פקחים מתומרצים ב-20 שקל על כל דוח שהם מחלקים לנוסע. פינדרוס שאל האם אכן מתוגמלים הפקחים לפי מספר הדוחות שהם מחלקים, ויו"ר ועד עובדי אגד ואחניש השיב בשלילה וטען שכל הפקחים משתכרים אותו הדבר. פינדרוס העיר בעדינות שמדובר בשקר, וסמנכ"ל המינהל באגד ניסה לעמעם: "האינטרס הוא לא הדוחות, אלא שיתקפו". רק לאחר שדחק אותו היו"ר פינדרוס לפינה, נאלץ להודות בחצי פה כי מספר הדוחות המחולקים הוא רכיב בחישוב השכר, אך כאשר פינדרוס הצביע על כך כבעיה המרכזית, התפרץ כלפיו לנדאו: "אתה מסית! יש שכר יסוד ויעדים שבנויים לא רק על דוחות, אלא גם על כמויות אוטובוסים, כמות יעדים וכמות תיקופים". פינדרוס לא ויתר, ושאל את הנוכחים האם גם ברכבת הקלה וביתר חברות התחבורה מקבלים הפקחים שכר לפי מספר הדוחות שהם מחלקים ותשובת כולם הייתה שלילית. הוא ציין כי כשם שתגמול לפי מספר הדוחות לא הועיל במשטרת התנועה, כך יהיה גם כאן. "ככל שהציבור יתן יותר אמון בפיקוח, הוא יתן יותר גיבוי לפיקוח", הבהיר.
|
|
|
האזין לדיון בקשב רב עידן מועלם, שאך לאחרונה נכנס לתפקיד ראש הרשות הארצית לתחב"צ, ורשם לפניו הערות. הוא הבהיר כי לא ישלים עם המצב הנוכחי ואמר: "יש בעיה חמורה. תפקידי, לאפשר לנוסעים חוויה נעימה כדי שיעברו מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית. לדבריו רפורמת פתיחת העלייה מכל הדלתות גרמה להפסד שנתי של 300 מיליון שקל בשנה של כספי הפדיון מתקציב המדינה. נעשתה דרך קיצונית שגרמה לאלימות דו-צדדית מצד נוסעים ומצד פקחים". מועלם אמר כי מאחר ש משרד התחבורה מבין שיש כאן בעיה, הוא אינו מעוניין להעצים את הבעיה באמצעות הרחבת סמכויות הפקחים. הוא אישר כי קיימת אכיפה בררנית/גזענות, אך היא אינה נוגעת לזהות הנוסע אלא לזהות המפעיל - כל מפעיל פועל אחרת, ולכן משנים את ההדרכות ועושים הכל כדי למגר את תופעת האלימות. ראש הרשות אמר כי עצם המפגש האלים הוא הבעיה. לדבריו, אגד נמצאת במציאות לא סבירה ולקחה את הדברים למצב קיצוני באופן שבו "חווית הנוסעים נפגעה באופן משמעותי כתוצאה מניסיון להגן על המאבטחים". הוא אמר כי הוא מצפה מהמפעילים להפיק לקחים. לשאלת היו"ר בעניין התמריץ לפקחים לפי מספר הדוחות, השיב מועלם כי הוא לא יכול להתערב ביחסי עבודה שבין המפעיל לעובדיו, אך הבטיח "נבדוק שוב". פינדרוס המליץ לנציג ההסתדרות לשנות את הסכם השכר של הפקחים. "פקח לא צריך להצטיין במתן דוחות רבים", אמר תוך שהוא רומז לכך שהדבר עשוי להפחית את האלימות כלפי פקחים. "הוא צריך יותר שיקול דעת".
|
|
|
גם רמ"ט סגן שרת התחבורה, דוד וורצמן, הבהיר כי אין בכוונת המשרד להענות לבקשת אגד לתת יותר סמכויות לפקחים: "כשיהיו סמכויות יהיה יותר גרוע. יתייחסו לחשודים בגניבה כמו אל חשודים ברצח". הוא אמר כי בניגוד לשוטרים שזה תפקידם ונתונים לפיקוח של מח"ש, לא ניתן לתת סמכויות לפקחים על-סמך שתי הדרכות בלבד שהם עוברים. לדברי וורצמן, יחידת האכיפה שמקים המשרד ב-300 מיליון שקלים נגד אלימות נגד נהגים ופקחים, תפקח גם על התנהלות הפקחים באופן סמוי, ו "אם יגיעו למסקנה שפקח מפר את שלוות הנוסע ופוגע בחוויית הנסיעה - יהיו לנו כלים לנקוט נגדו". בעוד שבאגד שיעור הנוסעים שאינם מתקפים הוא 10%, חברות אלקטרה אפיקים ואקסטרה דיווחו לוועדה כי שיעור הנוסעים שאינם מתקפים נע בין 15 ל-20 אחוזים, ומנכ"ל כפיר הרכבת הקלה בועז הירש, אמר כי בעוד שלהערכת צוות אב לתחבורה מדובר ב-19% להערכת החברה מדובר בשיעור נמוך יותר - בין 9 ל-10 אחוזים. לדברי הירש, כפיר מקבלת כ-30 תלונות בחודש. לפני שבועיים שני פקחים שלי אושפזו בבי"ח, ואחת מהם לא תחזור כנראה לעבודה".
|
|
תאריך:
|
22/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
22/01/2024
|
|
עידן יוסף
|
+רק שליש מהמיטות הגריאטריות - ממוגנות
|
01:24 23/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
גם זאת, מתוך בדיקת רק 6% מהמוסדות ▪ משרד הבריאות: המוסדות צודקים - יש הליך שמתקדם בעניין ▪ יו"ר ועדת הבריאות: "אסור להשלים עם התקצוב החסר, המיגון החלקי, והמחסור בכוח-אדם מומחה וייעודי"
|
|
|
|
הדיונים נמשכים [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
|
+מצוקת החשמל: ועדת הכלכלה דנה בהיערכות לחרום
|
00:30 23/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בישראל צפוי מחסור בחשמל בשנים הקרובות, בעיקר בגוש-דן ▪ הממשלה מתכננת להקים תחנות כוח חדשות, אך זה ייקח שנים ▪ בטווח הקצר, הממשלה שוקלת להקים תחנות כוח ניידות ▪ התעשיה הפרטית גם היא מעוניינת להקים תחנות כוח חדשות ▪ יו"ר ועדת הכלכלה דורש להתחיל תכנון להרחבת תחנות כוח קיימות ולקצר הליכי תכנון
|
|
|
|
רידינג. הקמת תחנה חדשה נמשכת כעשור [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: חובת ייצוג הולם תוחל גם על חברות ממשלתיות גדולות
|
21:41 22/01/24 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג-2023. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע בה לקבוע כי חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות המעסיקות 100 עובדים לפחות יחויבו לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם כפי שהוסדר במסגרת תיקון מס' 15 לחוק לגבי גופים ציבוריים שהם מעסיקים גדולים, והכל כמפורט בהצעת החוק. עוד מוצע כי הוראות אלה יחלו שנה מיום הפרסום וכי התחולה תהיה מדורגת כך שבשנה הראשונה יהיה יעד הייצוג ההולם 3.5% מהעובדים ורק בתום השנה האמורה 5%. נוסף על כך, בשל העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשיה לשר העבודה, מוצעים תיקונים שונים להוראות המזכירות את שר הכלכלה והתעשיה או משרד הכלכלה והתעשיה.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: יוארך תוקף התקנות המאפשרות את הארכת מעצרם של עצורי המלחמה
|
20:52 22/01/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024. 18 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 7 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. מוצע בה להאריך את תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-10 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה שאירעו בין יום ה-7 באוקטובר לבין תום הפעולות הצבאיות. ההארכה המוצעת של התקנות לשעת חירום היא עד ליום ה-8 באפריל 2024.
|
|
|
|
+הכנסת אישרה העברת המוסד לבטיחות ולגיהות מניר ברקת ליואב בן-צור
|
20:50 22/01/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31 (ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לשר העבודה את הסמכות הנתונה לשר הכלכלה והתעשיה לפי הפרק השלישי לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 וכן את סמכות הביצוע והתקנת התקנות לפי סעיף 43 לחוק לעניין פרק זה, כך ששר העבודה יהיה השר האחראי על המוסד לבטיחות ולגיהות. 18 חברי כנסת תמכו באישור ההחלטה אל מול 10 שהתנגדו. הצעה זו נכללה בדיוני התקציב לשנת 2024 ומטרתה לאגם את כלל המשאבים העוסקים בבטיחות עובדים כדי להגביר פיקוח ואכיפה תחת שר העבודה הממונה גם על הביטוח הלאומי. בהמשך תוקם רשות בטיחות לאומית ייעודית לנושא.
|
|
|
|
+מטה המשפחות להחזרת החטופים : ניתן היה למנוע את הכעס והזעם היום בוועדות הכנסת
|
14:48 22/01/24 | מירב ארד |
המשפחות התריעו אמש בפני מזכירות הכנסת על היעדר נושא החטופים בסדר היום של הכנסת. חיים רובינשטיין דובר מטה המשפחות: "בני משפחות החטופים שלחו אמש מכתב למזכירות הכנסת, הממשלה, וגורמים נוספים רלוונטים, ובו כתבו: "אנחנו, משפחות החטופים בעזה, פונים אליכם היום בתחנונים: אל תתעסקו בשום דבר אחר שאינו קשור להחזרת החטופים, אל תפקירו את החטופים שמוצאים להורג בכל יום." משלא קיבלו מענה, הגיעו היום משפחות החטופים לכנסת ישראל כדי למחות על כך. אנו מצפים מנבחרי הציבור שלא לעסוק באף נושא אחר מלבד החזרת החטופים שזמנם הולך ואוזל. שאר הנושאים, ימתינו. לחטופים אין זמן להמתין".
|
|
|
|
פקחי אגד מתוגמלים לפי מספר הדוחות; זעם במשרד התחבורה
|
|
סגן שרת התחבורה אורי מקלב מתייחס להגברת הפיקוח על תשלום דמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, ואומר כי "אומנם התיקופים הם דבר הכרחי, אך אי-אפשר לקבל את העובדה כי החברות המפעילות יוצרות מנגנוני תמריץ לפקחים כדי שיקנסו נוסעים".
|
|
|
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 221.24) לדיון שעסק בהחלת חוק מוסר תשלומים (שוטף פלוס 30) על מערכת הבריאות. במהלך הדיון התברר כי כדי לפתור את הבעיה נדרש תקציב חד-פעמי של 4 מיליארד שקל, והיו"ר ביטן קרא להגיע להסדר בעניין הזה. הוא הוסיף כי חצי מיליארד השקלים שהציעו במשרדי הבריאות והאוצר לא מספיקים וקרא להעלות את התקציב לכמיליארד שקל ולהגיע להסכם תוך שבועיים.
|
|
|
משפחות החטופים התפרצו לדיון של ועדת הכספים שעסק בסקירה של נגיד בנק ישראל, ודרשו לשחרר מיד את בני משפחותיהם שנמצאים בשבי חמאס. בני המשפחות הניפו שלטים שעליהם נכתב: "אתם לא תשבו כאן, כשהם מתים שם". אחיו של אחד החטופים בשבי חמאס פנה לחבר הכנסת משה גפני: "מה עם פדיון שבויים?", "על חמץ פרקתם את הממשלה, על החטופים לא?".
|
|
|
חברי כנסת משלוש ועדות קיימו (21.1.24) סיור במספר ישובים בדואים בנגב. הסיור הוקדש לנושא המיגון החסר בישובים הבדואים ולנושא הטיפול הנפשי בילדים ובבני נוער בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
|
|
|
חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית נחקר (יום ה', 18.1.24) ביחידה להב 433 בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות של עצורים בדואים לפני 11 שנים, בעת שהיה שוטר יס"מ. המקרה אירע ביישוב חורה שבנגב. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אישרה לחקור אותו באזהרה על תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות ב-2013.
|
|
|
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצ"ח להפחתת תוספת הפיגורים על אי-תשלום קנסות. המשמעות: במקום תוספת פיגור של 50% בחלוף המועד הראשון לתשלום ו-5% נוספים כל חצי שנה, תוספת הפיגור תשולם אחת לשלושה חודשים ובמצב המשק הנוכחי - תעמוד על כ-14% בשנה.
|
|
|
|