עיריית הרצליה לא תקבל מחברת הכשרת היישוב היטל השבחה נוסף בסך 10 מיליון שקל בגין קרקע להקמת מלון בחוף העיר. זוהי משמעות פסק דינו (29.1.24) של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יעקב שקד.
הכשרת היישוב הייתה הבעלים של שני שלישים ממגרש בחוף השרון בהרצליה ובשנת 2020 אושרה תוכנית להקמת מלון עליו. השמאית המכריעה, לילך בן-פורת, קבעה במאי 2021 ששווי המגרש הוא 99.4 מיליון שקל ושהיטל ההשבחה החל על הכשרת היישוב הוא 10.7 מיליון שקל; החברה שילמה סכום זה בינואר 2022. חמישה ימים לאחר מכן מכרה הכשרת היישוב את חלקה במגרש ליזם
רמי שבירו ב-211.5 מיליון שקל.
עיריית הרצליה (באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה) ביקשה לתקן את שומת ההשבחה, בטענה שההשבחה עלתה ל-58 מיליון שקל, ההיטל הכולל בגינה הוא 29 מיליון שקל, וחלקה של הכשרת היישוב בו הוא 20 מיליון שקל - דהיינו כמעט כפליים מהסכום ששילמה. בן-פורת דחתה את בקשת העירייה לתקן את השומה וההיטל, ואילו ועדת דחתה את בקשתה של העירייה להאריך את המועד להגיש עדד על החלטתה של בו-פורת. הוועדה קבעה שמדובר בהסכם שנחתם שנתיים לאחר השומה המקורית והחוק אינו מאפשר להתחשב בו כדי לפתוח מחדש את השומה.
העירייה ערערה לבית המשפט על החלטת ועדת הערר, אך שקד דחה את ערעורה. הוא קובע, כי בפועל הבקשה שהוגשה לבן-פורת היא ל"משפט חוזר" - ואינה עומדת בתנאים לקבלתה ככזו. שקד מעיר, כי בן-פורת אינה משפטנית ולא הייתה אמורה להבחין בכך, אך העירייה יוצגה בידי עורך דין והיה עליה לנקוט בדרך הדיונית הנכונה: בקשה לביטול השומה ולא לתיקונה. לאחר מכן היה על העירייה לערער על החלטתה של בן-פורת שלא לדון בבקשתה, ולא לבקש הארכת מועד להגשת ערר על השומה המקורית. די בכך כדי לדחות את ערעורה של העירייה לבית המשפט, קובע שקד.
למעלה מן הצורך אומר שקד, כי גם אם העירייה פעלה במסלול הנכון - אין סיבה להאריך את המועד להגשת ערר על השומה המקורית. היה עליה להגיש את הבקשה בתוך 45 יום ממכירת המגרש, אך היא עשתה זאת באיחור של 3.5 חודשים. גם אילו היה מוגש ערר, סיכוייו הלכאוריים היו נמוכים ביותר, משום שבמקרה זה לא מתקיימים התנאים להתערבות חריגה בשיקול דעתה המקצועית של השמאית המכריעה. העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. את העירייה ייצגה עו"ד אילנה בראף-שניר, ואת הכשרת היישוב - עו"ד
חיים וינטרוב.
רק, לכאורה, לפי שעה
