הגנה מקומית: בקו התפר חוששים ודורשים כיתות כוננות

יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין פתח: "כיתות הכוננות ויחידות ההגמ"ר הן חלק מהותי ובלתי נפרד ממערך ההגנה של יישובי ישראל. צה"ל פועל בצורה מצוינת וגם ביום שאחרי המלחמה - ייתן את ההגנה על ישראל וגבולותיה. עם זאת, אי-אפשר להמעיט בערך המבצעי של אדם המגן על ביתו. הוא מכיר כל שביל וכל שעל, הוא מכיר את היתרונות ואת נקודות התורפה של הישוב. הפגיעה במעמדם וביכולתם של הרבש"צים הייתה טעות קשה, ואנחנו נתקן אותה. מדינת ישראל צריכה להשקיע ולחזק את מערכי ההגנה האזרחיים והמקומיים על מדינת ישראל בכלל ויישובי קו התפר בפרט".

אמרי כוכבי, ראש עיריית הוד השרון: "כיתות הכוננות לא רק משרות ביטחון, הן מראות מחויבות למשימה ולמטרה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה כיתות הכוננות נמצאות על אדי הדלק האחרונים ולקראת סיום ההפעלה שלהן. עם כל החוסרים בציוד והפערים בשיטת ההפעלה, אנחנו כאן כדי להגיד שזה נושא מהותי וטוב שיישאר תחת צה"ל. זה פתרון הרבה יותר טוב מהחלופות ולבטל את כיתות הכוננות זו תהיה טעות קשה".

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא: "האירוע של ה-7.10 היכה אותנו בצורה דרמטית. המרחק בין כפר סבא לקלקיליה הוא בין 600 מטר לקילומטר. זה אומר שאם ב-7.10 הם היו מחליטים לתקוף אותנו, לא היה אף אחד שיכול לעצור אותם. התפיסה צריכה להיות שכיתות הכוננות צריכות להישאר מעכשיו ואילך. האיומים מקלקיליה, משכם, ג'נין ומטולכרם יישארו וביום שהצבא ייצא החוצה מהגזרה, מה שנותר הן כיתות הכוננות. המשמעות של כיתות הכוננות, הרחבתן וקיבוען חשובה מאוד".

יובל ארד, ראש המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל: "הרגע שבו יוחלט להפנות את הקנים אלינו יכול להיות מהיר מאוד. אנחנו הבטן הרכה של מדינת ישראל. אם יעברו אותנו, שום דבר לא יעצור אותם בדרך ללב מדינת ישראל".

תא"ל (מיל') איציק בר, סגן ראש המל"ל ללוט"ר: "מה-7.10, מדינת ישראל הייתה בהתרעה מחשש לחוליות רדומות בתוך שטח מדינת ישראל ולכן הייתה התארגנות מהירה בהקשרים של כיתות כוננות במיזם שנקרא בני המקום. הוא לקח אנשי מילואים שלא גויסו והקים את כיתות הכוננות בכלל שטחי הבט"פ. במקביל סוכם על הקמה של כיתות כוננות ע"י משטרת ישראל כמענה לשגרה.

"כיתות כוננות שמבוססות על בני המקום זה על בסיס הערכות מצב של שר הביטחון והם אמורים להתחלף על-ידי משטרת ישראל. בני המקום זה מענה זמני. שר הביטחון סיכם שהמנגנון של בני המקום שהוקם, יהיה חלק מהיערכות צה"ל ליום פקודה במצב של מלחמה עתידית. נדרשת דיפרנציאליות, אי-אפשר לתת לכולם אותו דבר. לא דומה יישוב א' ליישוב ב'. מבחינת תחומי האחריות, יש גבולות גזרה ברורים בין צה"ל למשטרת ישראל. אפשר לעשות דיון על לפתוח את גבולות הגזרה. היישובים היו מכוונים בעיקר לאיום של ירי תמ"ס שעדיין קיים. נעשו הרבה דברים בעניין הזה וזה איום ממשי. הסיפור של פשיטה וחדירה הוא לפתחנו וצריכה להיעשות עבודת מטה יחד עם השלטון המקומי ומשרד הפנים ולעשות הסטות תקציב במקומות שיש פערים".

שרית נסים מהמשרד לביטחון לאומי: "המשרד בנה אחרי ה-7.10 מודל להקמת כיתות כוננות לפי תבחינים ברורים. הוקמו 900 כיתות כוננות, רק ביישובי קו התפר הוקמו למעלה מ-200 כיתות כוננות והיד עוד נטויה. כחלק מהעבודה המשותפת אנחנו מקיימים תהליכי שיתוף ציבור, וזה היה גם עם היישובים שבהם הוקמו כיתות הכוננות כדי לבחון את הפערים".

סנ"צ ניר כרמלי, ראש מנהלת כיתות הכוננות במשטרת ישראל: "טוב שהדיון מתקיים כי זה מאפס אותנו ומדייק אותנו. משטרת ישראל בהגדרה הייתה שיטור קלאסי שמתמודד בעיקר עם פשיעה ועכשיו אנחנו במציאות שאנחנו בוחנים את כל תרחישי הייחוס. פיקוד המשטרה קיבל החלטה להקים כיתות כוננות, זה תהליך שהיה כמו חומה ומגדל. היו 70 כיתות והקמנו 860 כיתות נוספות, כאשר אנחנו רוצים להגיע ללמעלה מ-1,200.

"בלי עבודת מטה אי-אפשר כי צריך להחזיק את הדבר הזה, כולל תקציבים לדבר הזה. קיבלנו 60 מיליון ואנחנו צריכים 200 מיליון למרכיבי ביטחון. תהליכי רכש הם ארוכים. אין אחד שמקבל נשק שהוא ללא הכשרה וללא שרשרת פיקוד כדי שלא יהיו פה מליציות".

תא"ל (מיל') רלי מרגלית, סגן ראש אמ"צ: "צה"ל אחראי על הישובים שבגבולות הגזרה שלו והמענה להגנת הישובים הוא באמצעות גדודי ההגמ"ר והכוחות המרחביים. אנחנו עושים עבודה משמעותית ביותר במסגרת תוכנית ׳משיב הרוח׳ תוך הפקה ומימוש לקחים רבים מהתקופה האחרונה. צה"ל פועל במספר חזיתות בהפעלת מספר רב של כוחות סדירים ומילואים ובמגוון רחב של משימות חשובות".

יו"ר הוועדה אדלשטיין אמר בסיכום הדיון כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים דיונים נוספים בין אם במליאת הוועדה ובין אם בוועדות המשנה.

יממה קודם, תרחיש חדירת מחבלים ליישובי יהודה והשומרון ו'היפוך קנים' בו שוטרי הרשות מצטרפים לאירועי הטרור הוצג בדיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני יו"ש.


בפתח הדיון הציג מנהל מכון המחקר 'מבט לתקשורת הפלשתינית' יונתן מרקוס סֶקר לפיו 98% מהפלשתינים ביו"ש ובעזה הרגישו גאווה אחרי טבח השבעה באוקטובר. מרקוס הדגיש: "הנתונים מדברים בעד עצמם, זה לא חמאס, זו הרשות".

במהלך הדיון התייחסו נציגי ההתיישבות לתחושת הביטחון ביישובי יו"ש, נוכח המציאות הביטחונית הנוכחית כשרבים מתושבי האזור גויסו לשירות מילואים. הדיון כלל חלק חסוי שבו דנו הנוכחים בפירוט תפיסת הביטחון של פיקוד מרכז על יישובי יו"ש, בדגש על תקופת המלחמה, ובמרכיבי ביטחון ביישובים, וכן בהיערכות ביטחונית של פיקוד המרכז לצמצום המערך או לסגירתו.

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, אמר בפתח הדיון: "המצב ביהודה ושומרון בוער עוד לפני המלחמה. הסכנות ברורות ומיידיות, הטרור נוהג לשכפל את עצמו, והחשש של השתלטות על יישוב הוא אמיתי ומסוכן, גם סוגיית היפוך הקנים מטרידה ביותר. בעזה גילינו שעובדי אונרא פועלים נגדנו בכל הכוח, שבתי הספר ובתי המחסה שלהם הם קיני טרור. קשה להאמין שיש מי שסובר היום שאפשר לסמוך עליהם - הם טרוריסטים במסווה, או בלי מסווה - זה עלול להיות מסוכן ביותר".

"היום ביקשנו לשמוע פה, בוועדה, את ארגוני החברה האזרחית, אנשי השטח, ואת נציגי התושבים בכל רחבי יו"ש - כדי לוודא שהפעם לא נפספס חלילה את הסכנות, לא נתעלם מההתרעות ולא נמצא את עצמנו, חלילה במשבר נוסף".

לדברי סוכות, "בשביל לוודא שהמשפט 'מה שהיה הוא לא מה שיהיה' לא יהפןך לסתם עוד מטבע לשון אלא למציאות אמיתית, הזמנו היום גם את המתריעים בשער, וגם את אנשי הצבא וכוחות הביטחון שעובדים קשה כדי להגן עלינו, המתיישבים. לצד התודה הגדולה שלנו על המסירות לכוחות הביטחון, יש לנו גם שאלות קשות ודחופות. אנחנו מקווים שהדיון הזה יהיה דיון פורה בו נקבל תשובות טובות, מלאות ומשמעותיות שירגיעו אותנו".

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) אמר בדיון: "הרשות היא גוף נאצי ותומך טרור גם אם הם עוד לא הפכו קנים. המציאות הזו זועקת לשמיים. מדובר בשאלה של 'האם' ולא 'מתי'. לצערי אנחנו בתפיסה של ה-6 באוקטובר בנוגע לרשות הפלשתינית. מדברים על אינטרסים ומתעלמים מכוונות ויכולות הם מדברים על זה במפורש ומאדירים רוצחים. הרשות נמצאת סנטימטרים מאיתנו, מתמרצת ומחנכת לטרור, גוף נאצי שמחנך לאנטישמיות".

ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הוסיפה: "האויב שלנו מעוניין לרצוח אותנו ואנחנו צריכים ליצור הרתעה. אם הייתה הרתעה, לא היינו צריכים את הדיון היום. ההרתעה צריכה להיות לא באמצעות התגוננות אלא באמצעות מבצע יזום נגד הרש״פ. נפעל ונדרוש תשובות ותוכניות אופרטיביות כדי שהקונספציה תשתנה, אחרת כל יום הוא פוטנציאלי להיפוך קנים ואז חלילה יהיה כבר מאוחר מדי.

אסתר הילמן, תושבת בנימין ומראשות פורום שומרים על הבית אמרה בדיון: "הגעתי לכאן היום כדי לדבר על הסכנות הקיומיות שאנחנו עוברים כל דקה ודקה באזור שבו אנו גרים. מה אני מבקשת? די להתגונן! די להוריד את הראש, ודי לרצח של העם היושב בציון. אנחנו רוצים לחיות כאן בביטחון".

הילמן התחננה בפני הנוכחים: "תנו גב לרבש"צים שלנו, תנו להם תחמושת, ותנו להם אור ירוק כדי להרתיע את התושבים בכפרים הערביים. השיטה הזו של התמגנות והסתתרות רק גרמה לנו להוריד את הראש ולסתום את הפה. לא אתן שיהיה עוד שם של נרצח או נרצחת בגלל רפיון ואוזלת יד, והתייפייפות נפש הזויה, בבוקר ה-7.10 בעלי גויס בצו 8, הוא הצטרף ליחידה שלו כדי להילחם, וכל הזמן הזה אני ישנה עם סכין מתחת לכרית כדי להגן על הילדים שלי, זה נראה לכם נורמלי?.