רוני חורי, מנהל אגף פיקוח ותשתיות אלחוטיות במשרד התקשורת, אמר כי יכולת המשרד להתמודד עם בעיות קליטה ביישובים ובערים תלויה במידת שיתוף הפעולה מצד הרשות וסיפר כי במקרים רבים התנגדות של תושבים מביאה להיעדר שיתוף פעולה מצד ראשי הרשויות. לדבריו, "תקשורת
סלולרית היא דבר מציל חיים. ראינו את זה ב-7 באוקטובר וזה נכון בכל מקום ומצב. מי שמתנגד להצבת אנטנות צריך להבין ולקחת את זה בחשבון". עוד הוסיף חורי: "בשנה האחרונה פעלנו להרחיב את פריסת התשתיות בכל שטח המדינה, כולל ביהודה ובשומרון. הקמנו עשרות אנטנות חדשות גם בצירי תנועה וגם בישובים בפריפריה. חשוב לציין שאזרח שמתקשר למוקד חרום יקבל שירות מכלל חברות הסלולר - לא משנה באיזו מהן הוא מנוי. ישנם צירים ספציפיים כמו כביש 443 שבהם יש עדיין קשיי קליטה מסיבות ביטחוניות שלא ניתן להרחיב עליהן".
בנוסף, התייחס חורי לחשיבות תכנון התשתית הסלולרית כבר בעת תכנון יישובים ושכונות חדשות וציין כדוגמה את עיריית ירושלים שבה, לדבריו, מהנדס העיר לוקח כבר היום בחשבון, כחלק מפיתוח השכונות, את תשתיות הסלולר ונותן להן מענה כבר בשלב התוכניות: "כך קרה בתוכניות הפיתוח של שכונת קריית יובל וכך אמור לקרות בכל תוכנית של שכונה או עיר בישראל. מה שקורה בפועל ברוב המקרים הוא שכאשר משווקות קרקעות חדשות לבנייה אנחנו מקבלים דרישה מרמ"י לפנות אנטנות ונקודות שידור ישנות, ובמקביל אנחנו מתקשים לקבל היתרי בנייה לאנטנות חדשות מראשי הרשויות".
דודו כהן, קמ"ט תקשורת ודואר במנהל האזרחי במשרד הביטחון, פרס בפני הוועדה את הליקויים הקיימים באזורי יהודה ושומרון. לדבריו, כיום מוצבות 502 אנטנות ביהודה ושומרון, המכסות כ-70% מהשטח. לצורך השוואה - לרשות הפלשתינאית יש שתי
חברות סלולר שלהן יותר מ-2,000 אנטנות במרחב. ערכנו נסיעות-מבחן בכ-90% מהצירים וכיום אנחנו מסוגלים לשייך את אותן נקודות לחברות הסלולר הספציפיות. אנחנו מזהים פעילות פח"עית גוברת בעיקר באותם מקומות עם בעיות קליטה. החודש מתקיים כנס בו נערוך הסברה לראשי הרשויות ונפרוס בפניהם את תוכניותינו על-מנת להגיע לפריסה תקשורתית רחבה יותר".
בהתייחס לדברים אמר יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם בצלאל: "קליטה סלולרית היא צורך חיוני, והיעדרה יכול להביא במקרים מסוימים לסכנה אמיתית. על משרדי הממשלה לפעול להרחבת פריסת האנטנות הסלולריות וכן להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הנושא - לא רק שאין בכך סכנה, אלא שהקמתן עשויה להציל חיים".
צחי שלום, ראש מנהל טכנולוגיה דיגיטלית בשלטון המקומי ציין כי נקודות שידור בגובה של עד 6 מטרים פטורות מהיתר בנייה. הוא הציע ש"משרדי הממשלה יעלו מודעות ציבורית וזה מה שיקל על בעיית שיתוף הפעולה מצד הרשויות". הפרופסור סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה אמר כי היום לא קיימים כלל משאבים להעלאת המודעות: "אפס תקציב להסברה".
ח"כ
יוסף עטאונה ביקש לדעת מדוע לא מקימים נקודות שידור נוספות בנגב, ובעיקר בכפרים הבלתי מוכרים בהם יש בעיות קליטה קשות. בתשובה לדבריו, אמר חורי כי בשנה האחרונה בלבד הוקמו נקודות שידור בערערה, בצומת הנגב, בערוער, ברהט ובתל שבע. עם זאת ציין כי בחלק מהמוקדים ישנן בעיות של השחתה וגניבה של ציוד. לאחר שנציג המשטרה ציין כי אין כרגע תלונות פתוחות על השחתת נקודת שידור, ציין
משה פרג'ון, נציג PHI כי רק הבוקר הגיש שתי תלונות על גניבת סולר והשחתה.
לסיכום הדיון אמר היו"ר בצלאל: "הוועדה תוציא מכתב לשר התקשורת
שלמה קרעי ולשרה להגנת הסביבה
עידית סילמן בבקשה להתייחסות על פעילותם להעלאת המודעות בקרב הציבור לחשיבות התקנת אנטנות סלולריות. כמו-כן, אני קורא למשרד התקשורת להגביר את הפיקוח והאכיפה על-מנת שחברות הסלולר יפעלו להגדלת פריסת נקודות השידור. אבקש בנוסף לבחון את תקנות התכנון והבנייה משנת 2010 כך שיקלו על הקמת נקודות נוספות". עוד קבע היו"ר כי הוועדה תקיים דיון מעקב נוסף בנושא בעוד כארבעה חודשים.
