|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
התיבה שהתגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד [צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים]
|
|
|
תיבת אבן נדירה מבית שני מוצגת לציבור לראשונה במוזאון ישראל
|
|
הכלי יוצא הדופן בעיצובו, התגלה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סביב חומות ירושלים ● דפנות החפץ, שנראה כי שימש לפעילות מסחרית, שרופים - עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
|
|
תיבת אבן נדירה בעלת תשעה תאים, המתוארכת לימי בית המקדש השני - לפני כ-2,000 שנה, נחשפת כעת לציבור לראשונה בתצוגה באגף הארכיאולוגיה של מוזאון ישראל. הכלי יוצא הדופן בעיצובו, התגלה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סביב חומות ירושלים העתיקה, המתקיימות במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף משרד המורשת.
צורת התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנות החפץ, שהתגלה בחפירות לאורך הרחוב המדורג שבעיר דוד בתוך שכבת חורבן משלהי ימי בית שני, מושחרים, ונראה שהוא נשרף במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים. הכלי בעל תשעת התאים נחשף בתוך שרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג, ושימש כחנות.
החוקרים משערים, שהכלי שימש לפעילות מסחרית ולהצגה של סחורות בכמות קטנה ומדודה. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יובל ברוך וארי לוי מרשות העתיקות, "בחפירות הרחוב המדורג, שבו התגלה המגש, נמצאו גם חפצים רבים נוספים המעידים על הפעילות המסחרית התוססת שהתרחשה לאורכו. בין היתר, התגלו כלי אגירה מחרס וכלי זכוכית, מתקני ייצור ניידים ונייחים, מתקני בישול, כלים למדידה של נפחים, מטבעות ומשקולות אבן רבות, בערכים שונים, המעידים כולם על פעילות מסחרית של שוק עירוני תוסס שפעל לאורך הרחוב. הרחוב, שהיווה את רחובה הראשי של העיר לפני 2000 שנה, שימש את עולי הרגל וחיבר בין בריכת השילוח לבין הר-הבית. נראה, אם כך, שגם הכלי בעל התאים קשור לפעילות המסחרית שהתקיימה ברחוב".
|
|
|
|
|
[צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]
|
|
|
המערכת הכלכלית והמסחרית שהתנהלה בירושלים של ימי הבית השני הייתה דומה באופיה לזו שהתרחשה בשאר הערים בעולם הרומי. הייתה זו כלכלה שהתבססה על ייצור מקומי של מוצרי צריכה ומכירתם בשווקים לצד יבוא של מוצרים אחרים, חלקם אף אקזוטיים. בתוך כך, היו גם היבטים מיוחדים למסחר בירושלים שהתנהלה כעיר מקדש.
היבטים רבים של חיי היומיום ושל המסחר התנהלו לאורו של המקדש והדבר מתבטא, במיוחד, בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה "פרצה טהרה בישראל". בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים כלים עשויים באבן, שאלפים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר הקדומה ובסביבותיה.
|
|
|
|
|
[צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]
|
|
|
|
|
|
| התיבה כפי שמוצגת באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל. | |
|
|
|
הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות ונעוצות בהכרה ההלכתית שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה. בשל כך אף ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובמחזוריות. "נראה, אם כך, שתיבת האבן בעלת התאים מעיר דוד, קשורה גם היא במידה כזו או אחרת לכלכלה הירושלמית הייחודית, זו שהתנהלה בצילו של המקדש ותחת ההקפדה על הלכות טומאה וטהרה. בשל כך, אף ניתן להתייחס אליו כאל ממצא ירושלמי מובהק". אומרים לוי וד"ר ברוך.
אך למה שימש הכלי בעל התאים? שברים של חפץ דומה התגלו לפני כ-50 שנה על-ידי הארכיאולוג נחמן אביגד בחפירות הרובע היהודי, וכונו על ידו בהומור "קערת פיצוחים". כינוי זה, "נדבק" לחפץ, ומאז הוא משמש גם חלק מהחוקרים העוסקים בנושא. מאז התגלו שברים נוספים של טיפוס כלי זה, כולם בירושלים, ובמיוחד בחפירות עיר דוד, אך זה שהתגלה לאחרונה הוא הדוגמה השלמה היחידה המוכרת במחקר הארכיאולוגי. ובכל זאת, בשלב זה של המחקר, התשובה לחידת החפץ ולמה הוא שימש, נותרה עדיין ללא מענה.
|
|
|
|
|
|
[צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]
|
|
|
לדברי ד"ר דודי מבורך, אוצר בכיר באגף לארכיאולוגיה במוזאון ישראל, "התיבה נמצאה שבורה לחלקים רבים כשחלקים ממנה חסרים. השברים הועברו למעבדת שימור החפצים במוזאון ישראל, שם עברו שימור ושיחזור בידיו האמונות של ויקטור עוזיאל – זו אחת מההתמחויות של מעבדות השימור שלנו, שיודעות לקבל ממצאים שבורים הישר מן השטח ולהעביר אותם מ"מצב חפירה למצב תצוגה".
"הצבנו את התיבה בתצוגת הקבע שלנו, ביחד עם קבוצת ממצאים מרהיבים מבתי הפאר של ירושלים משלהי ימי הבית השני – תמשיחי קירות צבעוניים, נברשות וכלים מפוארים מאבן חרס ומתכת – אתם מוזמנים לבוא לראותם".
|
|
|
התיבה כפי שמוצגת באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל [זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים]
|
|
|
|
|
התיבה שהתגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד [צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים]
|
|
|
|
|
הרחוב המדורג בעיר דוד [צילום: . צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]
|
|
|
|
| תאריך:
|
21/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2024
|
|
יפעת גדות
|
|
תיבת אבן נדירה מבית שני מוצגת לציבור לראשונה במוזאון ישראל
|
|
לחצים כבדים מופעלים על ניצב יגאל בן-שלום, ראש אגף החקירות במשטרה, להמשיך בתפקידו. באפריל 2020 מונה בן-שלום לראש אח"ם, ובכוונתו לפרוש עם סיום תפקידו נוכח מצב רפואי מורכב עימו הוא מתמודד.
|
|
|
|
|
קבוצת חנן מור תמכור את הקרקעות שרכשה בשדה דב בתל אביב ב-1.3 מיליארד שקל, והמיועדות לבניית מאות יחידות דיור וחדרי מלון. זהו אחד המרכיבים המרכזיים בהצעת הסדר הנושים שהגיש (20.2.24) מנהל ההסדר, עו"ד אודי גינדס, לבית המשפט המחוזי בתל אביב. המשקיעים בבורסה הגיבו (21.2.24) בנפילה של 11% בשער המניה.
|
|
|
|
|
התקשורת בסוריה מאשימה את ישראל בתקיפה של בניין מגורים בשכונת כפר סוסה בדמשק. רשת "סקיי ניוז" בערבית דיווחה כי התקיפה כוונה לאישיות אירנית. על-פי מספר דיווחים, מי שמאכלס את המבנה הם גורמים מטעם חיזבאללה ומשמרות המהפכה. הטלוויזיה הסורית דיווחה כי לפחות שני בני אדם נהרגו בתתקיפה.
|
|
|
|
|
אחרי כמעט שלושה חודשים: נטע פורטל, שניצלה מהטבח בכפר עזה, לומדת ללכת מחדש בזכות סד ייעודי שנבנה עבורה בטכניון על-פי מידותיה.
|
|
|
|
|
צוות הקרב של חטיבה 401 פעל ביממה האחרונה בשכונת זייתון, מדרום לעיר עזה וחיסל עשרות מחבלים בהיתקלויות על הקרקע ובאמצעות הכוונת כלי טיס. הלוחמים טיהרו את המרחב ופשטו על מבנים חשודים. במהלך הפעילות איתרו הלוחמים אמצעי לחימה, RPG וקלאצ׳ניקוב בתוך בית מגורים. הלוחמים זיהו מחבל במרחב באמצעות רחפן ולאחר הזיהוי חתרו למגע וחיסלו אותו.
|
|
|
|
|
