הניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה לאחר המלחמה יתבססו על "גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי", ש"לא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר" - רמז ברור לרשות הפלשתינית וקטר. זהו אחד העקרונות המרכזיים במסמך שהציג (23.2.24) ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, לקבינט המדיני-ביטחוני - מסרה לשכתו. זוהי הפעם הראשונה בה נתניהו מפרסם עקרונות כלליים בסוגיית "היום שאחרי".
המסמך מכונה "כללי היסוד להסדר עתידי" והוא כולל שלושה חלקים: טווח הזמן המיידי, תקופת הביניים והטווח הארוך. לדברי לשכתו של נתניהו, המסמך "משקף הסכמה ציבורית רחבה של מטרות המלחמה ושל החלופה האזרחית לשלטון החמאס ברצועת עזה". הוא חולק לחברי הקבינט כמצע לדיון לקראת דיוני ההמשך בנושא.
המסמך נפתח ב"תנאי ההכרחי להגעה ל'יום שאחרי'", לפיו "צה"ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה: השמדת היכולות הצבאית והתשתיות השלטוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי; השבת החטופים; ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן". יצוין, כי נתניהו אינו מדבר על השמדת חמאס או על חיסול מנהיגיו.
לאחר מכן "ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה ללא הגבלת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה". בצל הביקורת הבינלאומית והאמריקנית על אזור החיץ (ברוחב של קילומטר) שמקימה ישראל בצידו הפלשתיני של גבול הרצועה, נאמר במסמך שהוא "יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני" - דהיינו ללא תיחום זמן, אך גם ניתן יהיה לוותר עליו במועד כלשהו.
על ציר פילדלפי המחבר את הרצועה למצרים נאמר במסמך, כי יש צורך ב"סוגר דרומי" בגבול, "לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועה. 'הסוגר' יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים, הן בתת-קרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח". מצרים מתנגדת בתוקף לפעילות צבאית ישראלית בגבול עימה, והמסמך מותיר פתוחה את האפשרות שפעילות זו תבוצע גם ללא תיאום עם קהיר.
נתניהו מדגיש כי "ישראל תשלוט ביטחונית בכל השטח מערבית לירדן, לרבות במעטפת של עזה (יבשתי, ימי, אווירי, ספקטרום), למניעת התעצמות גורמי טרור באיו"ש וברצועת עזה ולסיכול איומים מהם כלפי ישראל". עוד הדגיש נתניהו, כי יתקיים ברצועה פירוז מוחלט מכל יכולת צבאית, "מעבר לנדרש לצורכי שמירת סדר ציבורי. האחריות למימוש יעד זה ולפיקוח על קיומו בעתיד הנראה לעין מסורה לישראל".
באשר למישור האזרחי, לצד הניהול על-ידי גורמים מקומיים, "תקודם תוכנית לדה-רדיקליזציה מקפת בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועת עזה, זאת ככל האפשר במעורבות ובסיוע מדינות ערביות שיש להן ניסיון בקידום דה-רדיקליזציה בשטחן" - רמז לסעודיה ואיחוד האמירויות. לדברי נתניהו, "ישראל תפעל לסגירת אונרא, שפעיליה היו מעורבים בטבח ב-7 באוקטובר ושבבתי הספר שלה חינכו לטרור והשמדת ישראל. ישראל תפעל להפסקת פעילות אונרא ברצועה ולהחלפתה בסוכנויות סעד בינלאומיות אחראיות".
עוד אומר נתניהו, כי שיקום הרצועה יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז ותחילת תהליך הדה-רדיקליזציה. "תוכניות השיקום תבוצע במימון ובהובלת מדינות המקובלות על ישראל". חלק ממדינות ערב כבר הבהירו, כי יסכימו לממן את השיקום רק אם יקבלו ערבויות שישראל לא תתקוף שוב ותהרוס את המבנים המשוקמים.
בחלק במסמך שעוסק בטווח הארוך, נתניהו שב ומדגיש - כפי שאישרו השבוע הממשלה פה אחד והכנסת ברוב עצום - כי ישראל מתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. "ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלשתינית. הסדר כזה יושג אך ורק במו"מ ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים". עוד צוין, כי "ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינת פלשתינית. הכרה כזו בעקבות הטבח של 7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום". המסמך אינו אומר מהם העקרונות להסדר עתידי עם הפלשתינים.
