ביהמ"ש: להסדיר את סמכות הבירור של ועדות האתיקה

"הגיעה העת שהגורמים הרלוונטיים יסדירו את סמכות הבירור של ועדות האתיקה השונות. דרך המלך היא כמובן בחקיקה, ונראה כי עד שזו תבוא אלינו מן הראוי כי תישקל הסדרתה בדרך של הנחיות מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה". כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק. הוא גם מדגיש, כי חופש הביטוי של רופאים מוגבל לנוכח החשיבות הרבה שמייחס הציבור לדבריהם והסכנות העלולות לנבוע מהמלצותיהם.

גונטובניק קיבל חלקית (20.2.24) את ערעורו של ד"ר חיים רוזנטל, אשר הורשע בשלוש עבירות משמעתיות ורשיונו נשלל לשנה. הוא ביטל את אחת ההרשעות והורה לוועדת האתיקה במשרד הבריאות לדון מחדש בעונש שיוטל על רוזנטל. שאלת סמכות הבירור של הוועדות עלתה לאחר שהוועדה שלחה אל רוזנטל עובד במשרד הבריאות שהתחזה למטופל והקליט אותו. ואילו שאלת חופש הביטוי עלתה כאשר רוזנטל טען, כי דעותיו הבלתי-מקובלות בנוגע לחיסונים הן הבעת דעה לגיטימית.

רוזנטל הוא הבעלים של מרפאה פרטית, בה הוא מעניק טיפולים מסורתיים וטיפולים הומאופתיים. משנת 2016 הוא התבטא בחריפות נגד מדיניות החיסונים של משרד הבריאות וטען שיש בהם סיכונים משמעותיים. על-פי דרישת הבריאות, הוא הסיר חלק מהפרסומים ולאחרים הוסיף הבהרה לפיה עמדתו אינה מהווה המלצה לפעולה כלשהי, היא מנוגדת להנחיות של מוסדות הבריאות בארץ ובעולם, ומבוססת רק על נסיונו האישי ולא על ניסויים מדעיים.

בשנת 2018 חידש המשרד את הבדיקה בעניינו של רוזנטל, ובשנת 2019 נשלח למרפאתו עובד המשרד, ברק שפירא, אשר התחזה למטופל וקיבל ממנו מסמך בנוגע לחיסונים ורכש ממנו תכשיר הומאופתי. בשנת 2020 הועמד רוזנטל לדין משמעתי בארבעה אישומים: פרסום מידע שגוי העלול להוביל להתנגדות לחיסונים ולסכן את בריאות הציבור, פרסום מידע שגוי בלי לבדוק את נכונותו, מכירת תכשירים הומאופתיים בצורה העלולה להוות ניגוד עניינים לעבודתו כרופא, והתמדה בהתנהגותו גם לאחר שהוזהר פעמים רבות.

ועדת המשמעת זיכתה את רוזנטל מן האישום הראשון והרשיעה אותו בשלושת האחרים, וכאמור רשיונו כרופא נשלל לשנה. בערעורו לבית המשפט המחוזי טען רוזנטל, כי נפלו פגמים רבים בחקירה ובהליך המשמעתי, וכי הרשעתו פוגעת בחופש הביטוי שלו.

גונטובניק אומר, בהתייחסו להפעלת המטופל-כביכול, כי "עמימות לגבי עצם היכולת של רשויות המשמעת לבצע חקירה ואיסוף ראיות על-ידי שליחת גורמים מטעמם לאיסופן". הוא אומר שבמקרה הנוכחי אין צורך להכריע בנקודה זו, שכן גם אם נפל פגם בשליחתו של שפירא - הדבר אינו משליך על התשתית הראייתית עליה התבססה הוועדה. עם זאת, כאמור, הוא קורא להסדיר בצורה רוחבית את פעילותן של ועדות אלו.

בנוגע לחופש הביטוי אומר גונטובניק, כי לצד חשיבותו העצומה בכלל - יש לו חשיבות רבה בתחום המדעי ובתחום הרפואה, המתפתחים באמצעות הבעת דעות בלתי מקובלות, כמו למשל זו של גלילאו גליליי. בהקשר זה קבעה ההסתדרות הרפואית: ״החופש המחשבתי, קליני-אקדמי-מקצועי של הרופא הוא הדחף העיקרי לקידום הרפואה ושינוי פרדיגמות מקצועיות. אצבע המסמנת האשמה כלפי רופא החושב אחרת מהקולגות עלולה לפגוע ביצירתיות והמחשבה המקצועית... תעוזת הרופאים לצאת מול הזרם, לחקור ולקדם את מדע הרפואה היא לעיתים זו המאפשרת שיפור בטיפול במחלות ושיפור איכות ואריכות החיים״".

עם זאת, מדגיש גונטובניק, חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת והיחסיות שלו רלוונטית לעולם הרפואה, בשל מעמדם של הרופאים כבני-סמכא להם מאזין הציבור. "שעה שאנשים נשמעים לרופאים המתבטאים בענייני רפואה, הם עשויים לפעול בהתאם
לדבריהם. וכאשר רופאים קוראים לפעול באופן המנוגד לפרקטיקות רפואיות מקובלות הדבר עלול להשפיע על בריאותם של השומעים, ככל שיצעדו בעקבותיהם.

"בכך שונה עניינו של הרופא מעניינו של המדען התיאורטי. כאשר גלילאו טען וכתב כי כדור-הארץ אינו מרכז היקום, רעדו אמות הסיפים התיאולוגיות, אך מבחינה מעשית עולם כמנהגו נהג, או ליתר דיוק סבב. לעומת זאת, כאשר רופא קורא לצרוך חומר מסוכן, הדבר עלול להוביל למוות של מי שיעשה וישמע. בריאות הציבור עומדת על הכף, והיא יכולה להצדיק את הגבלת הביטוי. זהו אפוא אינטרס משמעותי שעומד למול חופש הביטוי של הרופאים". את רוזנטל ייצגו עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן, ואת משרד הבריאות - עוה"ד יעל בארי-לוזון ורבקה מקלב.