מחיקת עבירת תקיפת שוטר ליוצאי אתיופיה - במחלוקת בין ח"כים למשרדי המשפטים והבל"מ

"זו הצעת חוק צודקת המתקנת עוולה", פתח יו"ר הישיבה, ח"כ ארז מלול. "אני קרוב מאוד לעדה האתיופית, ובכהונתי במשרד לשירותי דת הייתי שותף לשינוי בתיקון העוול של הפליית הקייסים, והצעת החוק היא חלק משורת דברים שישראל חבה לעדה הזו".

ח"כ צגה מלקו אמרה: "אנחנו בסה"כ 1.7% מהאוכלוסייה, אבל מספר הקטינים שנפתח להם תיק הוא יותר מ-5%. עד עכשיו המשטרה לא העבירה נתונים. את העוול שנעשה יש לתקן גם ע"י מוסדות המדינה אחרת זה יציב סימן שאלה ענק ביחס לאמון במוסדות. ללא תקיפת שוטר, אין משמעות לחוק כי ברוב התיקים שפותחים לילד או נער השוטר יאשים בתקיפה".

ח"כ פנינה תמנו שטה: "החוק שלי מדבר על מחאות 2015 ועל 2019. הקהילה הפסיקה להירמס והיא עומדת על זכויותיה ועדיין משלמת מחיר כבד, חלקה גם במחיר חיים. אחוז המתאבדים בקרב יוצאי אתיופיה אחרי המחאות פי 7 מהאוכלוסייה. לא ייתכן שדור שלם ימצא עצמו מודר ומושפל כשמרבית הנתונים חסויים ומתמסמסים ונחשפים על-ידי הדור הצעיר נדבך-נדבך. לפני ארבע שנים הייתי צריכה לפנות לנשיא המדינה כדי לבדוק כמה תיקים נפתחו ליוצאי אתיופיה, ומצאתי נתון זועק לשמיים של 23,000. כמעט בכל בית שני יש תיק או יותר. הגענו כקהילה מכובדת לארץ. 40% מהקטינים היהודים בכלא אופק הם יוצאי אתיופיה. תיקון מציאות כל כך קשה דורש לצאת מהכלים השגרתיים, והחוק הזה הוא תיקון אמיתי ונצרך. תקיפת שוטר היא אחד הסעיפים שהכי הרבה משמשים כנגד יוצאי אתיופיה והתנגדות משרד המשפטים להכללתו בעייתית מאוד".

ח"כ משה סלומון: "כל זמן שאין לנו נתונים מפולחים לפי שנים, לא נוכל להבין מה תקופת חלות החוק כדי לתקן את המציאות הזו. היום המון תיקים תלויים ועומדים ובכך יוצרים תקרת זכוכית לנערים. חשוב שהחוק יחול מכאן ועד בכלל. אם חייבים להגביל משפטית, אז ודאי להחיל מ-2015. יש התקדמות מאז ועדת פלמור אבל זה לא מספיק. הקהילה שלנו מגיעה לארץ מתוך ציונות וחיבור. האתגרים בארץ יצרו את המציאות הזו ועלינו לאפשר ניקוי שולחן ע"י החוק".

ח"כ נעמה לזימי: "אני מברכת על החוק וחשוב שיוחל מ-2015. אני שנים פעילה נגד אלימות משטרתית, ובמחאת יוצאי אתיופיה ראיתי יותר שוטרים ממפגינים, עם רימוני הלם. אנשים צעירים יוצאים להפגין נגד שיטור יתר ואלימות משטרתית, ומוצאים עצמם בדיוק במציאות נגדה הם מפגינים. גם היום יש אלימות משטרתית מעצרי שווא ואכיפה בררנית, אני מזכירה שזה לא צמח מהקורונה או ממחאת בלפור. מחאת 2019 הוצתה בעקבות רצח סלומון טקה וראיתי אימהות שפוחדות כל פעם שבנן יוצא מהבית. זה מחייב תיקון עמוק של המערכות".

ח"כ יואב סגלוביץ': "אנחנו לא בדיון תיאורטי, והחוק כפי שנוסח לא טוב ולא פותר את הבעיה. החוק הזה מדבר על תאריך מסוים ותיקים מסוימים. אי-אפשר לעשות שום דיון בלי נתונים שיאפשרו לבחון את התאריכים של התחולה וההיקפים".

אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "פנינו ב-21.2 למשרד לביטחון הפנים לבקש נתונים עד ל-7.3, ועד היום לא קיבלנו את הנתונים. אני לא יודעת אם הנתונים הועברו ללשכת השר לביטחון פנים והתעכבו שם, דבר שקורה פעמים רבות. יצויין כי משרדי הממשלה מחויבים למסור נתונים לכנסת ללא דיחוי".

עו"ד טל פז מזרחי מהייעוץ המשפטי למשטרה: "נעשתה פעילות ענפה עוד מ-2019 כשעלתה המחשבה להקים את חטיבת הקהילות וגובשו תהליכים פנים וחוץ ארגוניים. אנחנו עדיין בתהליך. תיקון עוול או פער לא לוקח יום-יומיים. עשינו עבודה משמעותית ולקחנו כמה צעדים קדימה. גיבשנו הסדר עם משרד המשפטים שלא מדבר על פנייה פרטנית או מחאה פרטנית אלא ראייה רחבה ללא הגבלה גילית".

ליטל אברהמי מחטיבת התביעות במשטרה: "אני מ"מ ראש חטיבת יוצאי אתיופיה שהוקמה לפני 3 שנים בהנחיית מפכ"ל לאור החלטות ממשלה, ומסקנות ועדת פלמור. המשטרה העבירה את הנתונים הנדרשים. החטיבה מיקדה את המאמץ בתהליכים ארגוניים וחוץ-ארגוניים להגברת השיח ושיתוף הפעולה. נדרשנו לנתונים מ-2019. מתוך הנתונים ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של קטינים מקהילת יוצאי אתיופיה, אל מול הבגירים אנחנו רואים מגמת עלייה שמשטרת ישראל מודעת אליה ואנחנו שמים על זה את הדגש. אנחנו בוחנים את המגמות שהן בסיס לתוכניות העבודה של משטרת ישראל, שהיא ארגון לומד".

חברי הכנסת התרעמו על אי-העברת הנתונים ודרשו כי הנתונים יועברו מיד, כדי שהצעת החוק תוכל להישען עליהם. ח"כ מלקו: "פניתי גם ללשכת השר. אל תמרחו אותנו. את הנתון היחיד העבירה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. לגבי 2020-2018 לא העברתם נתונים. כמה זמן המשטרה מתלמדת על הילדים שלנו? למה אין פילוח נתונים?"

ח"כ שטה: "אם את מתדהרת בנתונים הללו זו בושה. המספרים האלו הם טירוף. 15% נחשב לירידה ביחס לאוכלוסייה המונה 1.7%? נעביר הצ"ח חסינות שתאסור על המשטרה להתקרב לקטינים שחורים".

ח"כ סגלוביץ': "ביקשתי בישיבה הקודמת לדעת כמה תיקים נפתחו שהם בגדר הצ"ח. בשאלת נתונים סטטיסטיים אתם לא נדרשים לאישור שר. זו לא שאלה של מדיניות.
אותה הפגנה קשה שהייתה ב-2019, חלק מהתיקים בטח הסתיימו והשאלה כמה נשארו כדי לדעת מה תחולת החוק"

עו"ד אווקה קובי זנה, עד 7.10 ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ועכשיו ראש תחום מח"ש בסניגוריה הציבורית: "הנושא של החוק חשוב וקריטי. השיח על הנתונים קיים המון שנים ויש להודות לרה"מ על הקמת ועדת פלמור שממצאיה מהווים את התשתית לפעילות למיגור הגזענות. הנתונים קיימים. יש לעגן בחקיקה שכל הנתונים יהיו שקופים. המפכ"ל אמר ב-2016 שהמוח של השוטר חושד יותר ביוצאי אתיופיה ובזה יש לטפל. את שיטור היתר והאלימות מכירים ויש להרחיב את התחולה של החוק גם לימי שגרה ולא רק לימי המחאה. היה מקרה של צעיר שבשעה 15:00 זרק כוס לרצפה ברחוב בת"א וניידת משטרה עצרה אותו. כמעט כל התיקים של יוצאי אתיופיה מתחילים בדרישת הזדהות ואת זה יש לתקן".

עו"ד נירית להב קניזו מייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "הצעות החוק לא פשוטות, הן מגלמות פגיעה בשוויון. ביחס לחוק שהיווה את המקור להצצעת החוק, ומחק רישומים פליליים לגבי תקופת ההינתקות, הוגשה עתירה לבג"ץ וביהמ"ש הצביע על פגיעה משמעותית בשוויון, אך בגלל ייחודיות הרקע לחוק, הוא נמצא כמידתי וסביר. כשבאים לאמץ הסדרים דומים יש לקחת בחשבון את הפגיעה בשוויון. מה שמייחד את יוצאי אתיופיה הוא שהייתה ועדה ציבורית שבחנה את הנתונים והיה דוח מבקר המדינה ושניהם הצביעו על תופעה מטרידה של שיטור יתר. בהתאם לכך אפשר לקדם תיקון חקיקה מצומצם ומוגדר יותר המטפל בבעיה של שיטור היתר ולא במחאות. אנחנו מתמקדים במחיקת הרישומים בעבירות של הפרת הסדר הציבורי - גם ברישום הפלילי במקרים בהם הייתה הרשעה וגם ברישומים המשטרתיים. כרגע לא נכון לכלול את העבירה של תקיפת שוטר המצדיקה בחינה פרטנית של הנסיבות אם הן קלות ומצדיקות מחיקה, או חמורות. לא הכנסנו את עבירות האלימות באופן כללי. אנחנו מציעים שהתאריך הקובע שעד אליו יבוטלו הרישומים הוא סוף 2019. בנוסף, הצעות החוק דיברו על פנייה של בעלי הרישום. המשטרה עשתה צעד משמעותי וההסכמות כרגע הן שהמחיקה תהיה אוטומטית ולא תותנה אפילו במחיקה אנושית".

עו"ד לימור גולדנברג חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים: "אחרי דוח פלמור יצא מתווה משותף לנשיא ושרת המשפטים דאז לחנינות ולמרות מאמצים, היבול היה נמוך מאוד - עשרות בודדות של בקשות. הניסיון שלנו בהצעות החוק הוא לא לחכות לפניות מתוך הבנה שחוסר הפניות נובעות מחוסר אמון. לכן הצעתנו היא מחיקה אוטומטית. יש לוודא את הנתונים כדי שלא יהיה חוק על קבוצה ריקה.

"כמו-כן, דוח פלמור הצביע על הבעיה העיקרית של שיטור יתר ולכן יש ללכת לעבירות הנוגעות לכך. אפשר לחשוב על מתווה משולב של מחיקה אוטומטית בעבירות פחות חמורות ולגבי עבירות תקיפת שוטר - בית הנשיא יקבל את הרשימה בדחיפה וידון בהם. בגלל שיש עבירה מורכבת יש למצוא מודל שהשמות של אותם אנשים יגיעו אלינו מבלי לחכות שיפנו אלינו ואז ניתן יהיה לעשות זאת. בעבירות החמורות יותר יהיה מנגנון אחר שטעון בדיקה. אפשר יהיה לבחון לא רק את עבירת תקיפת שוטר".

ח"כ סגלוביץ': "מי שנעצר על תקיפת שוטר, יש לו כבר רישום ולכן זה חייב להיות ישירות בין חטיבת החקירות למחלקת החנינות כי ככל שפער הזמנים ארוך זה לא יהווה פתרון. סמכות הנשיא היא אחרי הרשעה ופה אנחנו מדברים על הרישום הפלילי המשטרתי. אם רוצים לעשות שינוי אמיתי, זה אומר שיטת עבודה ייחודית לגבי יוצאי אתיופיה כי כל עוד זה לא יקרה לא יהיה פתרון. החקיקה לא תפתור את הבעיה. הבעיה הגדולה בדוח פלמור היא לא החנינות אלא סוגית הרישום הפלילי במשטרה".

עו"ד מיכל צוק, יועמ"שית בית הנשיא: "גם מבחינת הנשיא והמאמצים שנעשו עם משרד המשפטים, אנחנו בעד המוצע ובעד הפעלת סמכות החנינה בדרך שתיתן מענה. אנחנו לא מוסמכים לטפל במחיקת רישום משטרתי אלא רק רישום פלילי. לגבי מה שבסמכותנו - לא הייתי מציינת עבירה ספציפית. המציאות תמיד עולה על הדמיון ויש לנסח בצורה שתכיל גם את המקרים הנוספים מעבר לתקיפת שוטר".


עו"ד רינה איילין גורליק, מנכ"ל אגודת יהודי אתיופיה: "שיטור היתר וההפליה הגזענית הממוסדת מלווה אותנו למעלה מעשור. הוקמו יחידות ונעשו פעולות אבל הממצאים עדיין קשים. הנתונים שערורייתיים. דובר על עלייה במספר התיקים הנפתחים לבגירים. כשמדובר על ירידה יש לבחון לא רק אבסולוטית אלא ביחס לירידה בכלל הציבור כי אם משווים זאת לכלל האוכלוסייה, בכלל רואים עליה בנתונים. השיח של שיטור מותאם תרבות לא רלוונטי. אנחנו לא בעלי תרבות אחרת. אני פה מגיל 4. מניעת שיטור היתר צריכה להיעשות בתוך המשטרה שעליה לתת טיפול שוויוני. תקיפת שוטר צריכה להיכלל בסל העבירות שבחקיקה. לגבי נתוני פשיעה בקרב כלל יוצאי אתיופיה, שיעור התיקים גבוה במיוחד בנוגע לתקיפת שוטר וקטטות רחוב והכשלת שוטר. בעבירות אלו צריכה להינתן לבית הנשיא אפשרות למחוק את התיקים בלי להמתין לבקשת חנינה".

דוד יאסו, מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה במשרד רה"מ: "מ-2016 במשטרה יש מגמת שינוי בהתנהלות ויחד עם זה יש עוד הרבה מה לתקן. לבית הנשיא מגיעים רק מי שנשפטו. לגבי 15,000 התיקים שנפתחו לפני 8 שנים, ונסגרו מחוסר עניין לציבור, המשמעות היא שהילדים הללו לא יכולים להתגייס לקרבי ועוד. ביקשתי גם מהמשטרה - להקים ועדה בתוך המשטרה למחיקת התיקים הטוטאלית במחשב כדי לפרוץ עבור הילדים האלו את העתיד".

עו"ד קרן אבירם מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי: "השר לביטחון לאומי ושר המשפטים תומכים מאוד בהצעת החוק, אך יש התנגדות של השר לביטחון לאומי למחיקה גורפת בעניין תקיפת שוטר".

עו"ד להב קניזו: "עשינו צעדים גדולים מאוד, אחד לקראת השני, כדי לתת מענה לבעיה האמיתית ויש להתמקד בהסכמות לקריאה הראשונה ולסמן את הנקודות שיצריכו בדיקה. אנחנו עדיין בוחנים את רשימת העבירות בהפרת סדר ציבורי. את החנינה היזומה ע"י בית הנשיא נבחן אם יש צורך לעגן או שאפשר להסתפק בפתרון שלא יחייב חקיקה".

ח"כ תמנו שטה: "אני מוכת הלם מהנתונים של 2019 עד 2023. מדובר על מעל 20,000 תיקים שנפתחו כשמתוכם למעלה מ-100 תיקים עד גיל 11, זו לא מגמת שיפור. מתחת לגיל 17 מדובר על יותר מ-5,000 תיקים שנפתחו. 10% מכלל התיקים הם על תקיפת שוטרים. החוק בא לתקן טעויות עבר, אך כדי לתקן יש לעשות מה שעשו בצבא - לא פתחו תיקים ולא העמידו לדין יוצאי אתיופיה. רואים בנתונים השתוללות גדולה על יוצאי אתיופיה והפקרות של המדינה. אחרי עשור שלם של מאמץ בכל כיוון זו בושה. מי שייפגע מפרסום הנתונים הם בני הקהילה, אבל אולי אור השמש ירעיד את בעלי המקצוע".

ח"כ סלומון: "הנתונים מאוד קשים. אי-אפשר לדבר על מגמות כי מדובר בבור תחתיות. מחיקת הרישום צריכה להיות ללא הגבלת מועד ביצוע העבירה לשנים מסוימות, אלא יש לנקות שולחן ולייצר דף חלק לצעירים ומשפחותיהם. אם בכל זאת מגבילים, יש לכלול לפחות את 2015 ועד היום. יש לכלול את החנינות היזומות בנוהל או בחוק. על כל תיק שנפתח בעניין מגע עם שוטר צריך לחול ההסדר. אני בוחן להוביל חוק לביטול עבירת השוטטות בגלל תופעת הדוחות של הפקחים הפוגעים בהרבה צעירים".

ח"כ טלי גוטליב: "החוק מתחיל תיקון עוול ויפתור בעיה ספציפית ולא את כל שיטור היתר שיש נגד יוצאי אתיופיה. לצד זאת, האמירות שצריכות לצאת מכאן הן שאם היו מבעירים כבישים כמו אתמול בהפגנה של אתיופים, היו כאן מאות עצורים עם תיקים ומעצר עד תום הליכים. יש שיטור-יתר מתוך תפיסה בעייתית מאוד, ולאו-דווקא מגזענות. יש חוסר אמון מובנה בשוטר והמשטרה הרוויחה זאת ביושר בעקבות חקירות ביריוניות. הצעת החוק צריכה להעביר מסר ברור של שמירה על כבודה של הקהילה האתיופית".

מ"מ היו"ר ח"כ מלול: "יש הסכמות ברוב הנושאים והמחלוקת בין הממשלה למציעים היא על סעיף אחד שהוא פטיר מבחינת הניסוח. יש לשבת עם המשרד לביטחון לאומי על עבירות תקיפת שוטר ולגבי תיקים תלויים כי בישיבה הבאה תהיה הצבעה, אחרת לא תהיה כל משמעות ולא יהיה תיקון העוולה".