|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הכרה בחולי מלנומה [freeimagegenerator]
|
|
|
הביטוח הלאומי: הגדרת סרטן העור מיטיבה עם החולים
|
|
בכל חודש, מאובחנים כ-1,000 חולים חדשים עם סרטן עור, חלקם כתוצאה מעבודה רבת שנים בחשיפה לשמש ● יותר ממחצית המאובחנים הם גברים אחרי גיל 60, ובשנת 2020 מתו 192 חולים מסרטן עור חודרני
|
|
ועדת הבריאות דנה (1.4.24) ממושכות, במעמדם ובטיפול בחולי סרטן העור. ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ומיוזמות הדיון, ח"כ טטיאנה מזרסקי, טענה כי לפני כחמישה חודשים פורסם חוזר המוסד לביטוח לאומי, "שמשמעותו פגיעה קשה בחולי סרטן העור כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לשמש, מונע מחולים לקבל פיצוי עבור מחלת סרטן העור, שהוכרה כמחלת מקצוע ופוגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת בישראל, שהמחלה מתפרצת אצלם אחרי שנים של עבודה חשופה לשמש".
לדבריה, הפגיעה נובעת מכך שהביטוח הלאומי החליט לקבוע כי מאחר שהעור מורכב מתאים שונים אין לראות בו כאיבר אחד. בהתאם לזאת, המוסד מפצל את הפגיעה בעור לתתי פגיעות נפרדות, מה שמוביל להכרה באחוזי נכות נמוכים עבור כל אחד מהנפגעים. אחוזי הנכות אינם יכולים להצטבר לשם חישוב הזכאות, כך שהחולים אינם זכאים לפיצוי. היא ציינה כי בכל חודש, מאובחנים כ-1,000 חולים חדשים עם סרטן עור, חלקם כתוצאה מעבודה רבת שנים בחשיפה לשמש - שוטרים, נהגים, גננים וטכנאים.
עם זאת, בביטוח הלאומי טוענים שתפקידו של הביטוח הלאומי הוא להעניק קצבאות וזכויות סוציאליות ולפעול באופן שווה לכלל האזרחים והניסיון להציג את החוזר כפגיעה בחולי סרטן אינו מגובה כלל בעובדות ומשולל כל יסוד. החוזר נועד לוודא שוויוניות, ומבוסס על רפואה מקצועית המבחינה בין שלושה סוגי סרטן העור הקיימים שאינם זהים זה לזה. כזכור, מלכתחילה הביטוח הלאומי הרחיב את ההכרה על בסיס איחוד פרמטרים (מיקרוטראומה) מעבר ל"חוק היבש". החוזר אינו מיועד כלל לפוסקים בוועדות הרפואיות, ופעילות המוסד בהתאם לחוזר אושרה בבית הדין הארצי עוד בשנת 2018.
עו"ד כפיר אמון מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי הוסיף כי החוזר דווקא מטיב את מצבם של החולים, וחולים ותיקים רבים מבקשים כי ההנחיות בחוזר - יחולו עליהם גם בדיעבד. לביטוח הלאומי אין אינטרסים כלכליים והשיקולים שלו הם רפואיים בלבד. ראיית העור כולו איבר אחד תביא לנכות בשיעור של 20-10 אחוזים בלבד, בעוד שראייתו כאיברים נפרדים - תביא לשיעור נכות כזה על כל נגע ונגע. הד"ר יעל סהר-קוסטיס, רופאה מחוזית במוסד, הוסיפה כי הבעיה נוצרת כשהנגע הוסר ונותרה רק צלקת, והבדיקה נערכת על-פי הפתולוגיה של הנגע, וגם בעתיד כל סרטן העור שנוצר כחשיפה לשמש - תמשיך ותוכר כנכות. הנגע אינו נבחן לפי גודל או מיקום. לפי איילת כהן-קלוגר, מנהלת אגף נפגעי עבודה במוסד, לפי החוזר - גם נגע חדש, אך שנגרם מפגיעה בעבר, ולא משנה כמה זמן חלף, ייחשב כהמשך התביעה הישנה.
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
בסיכום הדיון אמרה ח"כ מזרסקי כי בשלב זה קשה לדעת איזו השפעה יש לחוזר הביטוח הלאומי על מידת הפגיעה בהכרה בחולי סרטן העור, ולכן הוועדה מבקשת לקבל מהמוסד, בתוך ארבעה חודשים, נתונים על-אודות מספר החולים שנקבעו להם סעיפי ליקוי בגין פגימות עור על-רקע תעסוקתי, במחצית הראשונה של שנת 2024 ביחס לאותה התקופה בשנת 2023, בפילוח לפי אחוזי נכות.
ענבל כהן-תובל, מנכ"ל העמותה הישראלית לסרטן העור, טענה להימנעות חולים מיציאה מהבית - בגלל צלקות שנותרו על העור. המעסיק חייב להעניק הגנה מוחלטת לעובד שלו מפני חשיפה מוגזמת לשמש, אך אין אכיפה יעילה על כך. דליה שטרן מהאגודה למלחמה בסרטן קראה להשקעת משאבים במניעה - כדי לחסוך השקעה נרחבת הרבה יותר בטיפול, ואילו הפרופסור ארנון כהן, מנהל מחלקת מדדי איכות ב"כללית", סיפר על הזמנה קבועה לחולי סרטן עור חודרני בעבר לבדיקה תקופתית, וקרא למשרד הבריאות לעריכת סקר לגילוי מוקדם של מחלה זו.
לדברי הד"ר רוני בלנק, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בסרטן העור, שהוא ממחלות הסרטן השכיחות בעולם, שני סוגים מרכזיים: סרטן עור שאינו מלנומה (נון-מלנומה) - לפי אומדן ארגון הבריאות העולמי כ-80% מהמקרים החדשים של סרטן העור מדי שנה הם מסוג זה, אך הרישום הלאומי לסרטן בישראל אינו אוסף עליו נתונים, וסרטן עור מסוג מלנומה -שכיח פחות אך הקטלני בסרטני העור. הרישום הלאומי לסרטן בישראל אוסף נתונים על סוג סרטן זה, ולפיו בסוף שנת 2020 חיו בישראל 8,195 אנשים שאובחנו עם מלנומה בשנים 2020-2016. כ-57% מהם אובחנו עם מלנומה חודרנית (גידול שחדר מהרקמה שבה התגלה לרקמות אחרות) ו-43% אובחנו עם מלנומה ממוקדת (גידול שלא חדר מהרקמה שבה התגלה אל רקמות אחרות). יותר ממחצית המאובחנים בכל אחד מסוגי הגידול היו גברים. בשנת 2020 אובחנו עם מלנומה 1,786 חולים חדשים, שהם כ-5.8% ממקרי הסרטן החדשים שאובחנו באותה שנה. כ-61% מהם אובחנו עם גידול חודרני (1,088 מקרים) ו-39% אובחנו עם גידול ממוקד (698 מקרים). יותר ממחצית המאובחנים אובחנו אחרי גיל 60, ובשנה זו מתו 192 חולים ממלנומה - כ-1.6% מהמתים מסרטן בשנה זו.
הוועדה ביקשה ממשרד הבריאות לערוך בדיקה מקיפה מול קופות החולים לגבי הוספת שדה "משלח יד" במערכות המחשוב של הקופות, לטובת רישום מחלות-מקצוע ודיווחם לרשם מחלות-מקצוע. בנוסף, המשרד התבקש לקדם את פעילות ועדת ההיגוי להפעלת התוכנית הלאומית למניעת סרטן העור, ולבדוק את האפשרות להרחיב את האוכלוסיות שזכאיות לבדיקות סרטן העור במסגרת בדיקות סקר.
|
|
| תאריך:
|
01/04/2024
|
|
|
עודכן:
|
02/04/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+אושר סופית: מורשע בטרור לא יחזור לסביבת נפגע העבירה
|
|
08:32 02/04/24 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
הצעת החוק בשיתוף פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור קובעת כי מחבלים ששוחררו מהכלא יורחקו מנפגעי הטרור ומבני משפחותיהם ▪ ההרחקה תחול על מקום המגורים, מקום העבודה וכן במוסדות הלימוד
|
|
|
|
|
|
"מחבלים צריכים למות, אך לצערי אין באמת עונש מוות למחבלים". סון הר מלך [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
+מסתמן: פתרון זמני לחיבור חשמל ביישובים ללא תוכנית בנייה מפורטת
|
|
23:49 01/04/24 | עידן יוסף |
ועדת הכלכלה אישרהלקריאה ראשונה את הצעת חוק אספקת חשמל של ח"כ אופיר כץ, וקבוצת חברי כנסת, שמבקשת לתת פתרון זמני, בהוראת שעה לשנתיים, ליישובים שאין להם תוכנית בנייה מפורטת או היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, ולכן לא יכולים להתחבר לרשת החשמל ולקבל אספקה מחברת החשמל. ח"כ כץ הציע בתחילה לאפשר חיבור זמני לחשמל ליישובים דרוזים וצ'רקסים, ברקע זה קיימה הוועדה מספר ישיבות בחודשים האחרונים והיו"ר ביטן הבהיר בהן כי הוועדה לא תעביר חקיקה שאינה שוויונית. בעקבות זאת אמר היום היו"ר ביטן, כי ההצעה נוסחה מחדש באופן יותר שוויוני ולפי פרמטרים אובייקטיביים. כמו-כן, התקבלו חלק מדרישות חברת החשמל, על-מנת לאפשר את החיבור בפועל ולא רק על נייר.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: קביעת הגדרה להסדר גישור בין-לאומי
|
|
23:42 01/04/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 107) (הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ג-2023. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע בה לקבוע כי הסדר גישור ייחשב להסדר גישור בין-לאומי רק בשני מקרים: האחד, כאשר מקום העסקים של שניים לפחות מהצדדים לעסקה נמצאים במדינות שונות. השני, כאשר המדינה שבה מצוי מקום העסקים של הצדדים להסדר הגישור אינה המדינה שבה התבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים שייקבעו בהסדר הגישור, או שאינה המדינה שלה הקשר ההדוק ביותר לסכסוך שהסדר הגישור בא ליישב.
|
|
|
|
|
|
|
+סופית: מורשע בטרור לא יוכל לחזור לסביבת הנפגע
|
|
23:24 01/04/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, אליה מוזגו הצעות של חברת הכנסת אתי עטייה, ושל חברי הכנסת אריאל קלנר, עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 7 מתנגדים. הצעת החוק קובעת זכאות לנפגע עבירה, ולקרוב משפחתו בגין עבירות מסוימות, להגיש בקשה לבית המשפט להטלת מגבלות על מקום המגורים, העבודה או מוסד הלימודים של מורשע בטרור. זאת, במטרה למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגעים מעבירת טרור במצב בו יפגשו בפעיל הטרור שביצע את העבירה. בנוסף, קובעת הצעת החוק רשימת עבירות בגינן יהיה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, כל עוד נקבע כי אלו הן גם מעשה טרור. עוד מוצע כי ההצעה תחול גם על פעיל טרור ששוחרר ממאסרו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד לכניסת החוק לתוקף.
|
|
|
|
|
|
|
+הוסדר הפיקוח על כלבים משוטטים שנכנסו מרצועת עזה
|
|
23:22 01/04/24 | עידן יוסף |
הכנסת אישרה סופית את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים ברוב של 30 נגד 14. בהוראת שעה עד ה-30.11 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם, כי וטרינר עירוני של רשות מקומית בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, יהיה רשאי להורות על המתת כלב שאינו מסומן ושנתפס בטווח זה, וזאת אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתו להסגר העירוני. המתה תתאפשר רק לאחר השארתו של הכלב 4 ימים לפחות בהסגר.
|
|
|
|
|
|
|
+שר הפנים יוכל לחלק הכנסות גם לרשויות הגובלות ביו"ש
|
|
23:19 01/04/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת יעקב אשר. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 30 מתנגדים. סמכות שר הפנים לחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות סמוכות או גובלות, תורחב גם למקרים בהם הרשויות הסמוכות או הגובלות נמצאות באזור יהודה ושומרון.
|
|
|
|
|
|
|
+אושר החוק המרוכך לסגירת רשת אלג'זירה
|
|
20:05 01/04/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
הכנסת אישרה סופית הוראת שעה המאפשרת סגירת גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה ▪ החוק מאפשר לשר התקשורת לסגור ערוץ אם יוכח שהוא פוגע בביטחון ישראל ▪ ההחלטה על סגירת הערוץ צריכה להיות מאושרת על-ידי ראש הממשלה והקבינט ▪ החוק יעמוד בתוקף עד 31.7.24, או עד סיום המלחמה
|
|
|
|
|
|
השר קרעי עם ח"כ צביקה פוגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
הביטוח הלאומי: הגדרת סרטן העור מיטיבה עם החולים
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 1.4.24) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, המוכרת בשם "החוק לסגירת אלג'זירה". 71 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 10 שהתנגדו.
|
|
|
|
|
ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 1.4.24) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, שיזמו ח"כ צגה מלקו, ח"כ פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי כנסת.
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה הניחה (יום ב', 1.4.24) על שולחן הכנסת מסקנות מתוך הדיונים ביוזמה לפטור מילואימניקים מתשלום בכבישי אגרה בנסיעה למילואים, לבקשת ח"כ מיכל וולדיגר. לאחר שבמהלך שורה של ישיבות שקיימה הוועדה בשבועות האחרונים, בהם דרש היו"ר ביטן ממשרדי הביטחון והאוצר להתחלק במימון ההוצאה, הבוקר הניחה הוועדה מסקנות בעניין על שולחן הכנסת, לפיהן משרד האוצר ומשרד הביטחון הודיעו כי יאפשרו מימון של הוצאת משרתי המילואים על נסיעה בכבישי אגרה כחלק ממימון הוצאות הנסיעה של משרת מילואים פעיל.
|
|
|
|
|
יו"ר ארגון המורים רן ארז הודיע בדיון בדיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא המשבר בחינוך העל יסודי, כי לאחר הבגרויות הוא מוכן להשבית את מערכת החינוך אם לא ייענו דרישותיו. רן ארז טען כי המשרד האוצר "מובילים לחוזים אישיים וביטול העבודה המאורגנת בתוך ארגוני המורים". ארז האשים את משרד האוצר ואמר: כי "באוצר יש שוביניזם - רוצים את המורים סמרטוטים. החוזים האישיים זה צעד ראשון שלהם בהפרטת מערכת החינוך".
|
|
|
|
|
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, זכה (28.3.24) בבחירות לראשות מפלגת יש עתיד עם בפער של חמש נקודות האחוז בלבד. לפיד קיבל 52.5% מהקולות, ואילו ח"כ רם בן-ברק קיבל 47.5% מהקולות. לפיד זכה ב-308 קולות, ואילו בן-ברק - ב-279. זוהי תוצאה מביכה מבחינתו של לפיד, אשר עומד בראש יש עתיד מאז שהקים אותה ב-2012. אלו הבחירות הראשונות לראשות המפלגה, והתוצאה החלשה מבחינת לפיד משקפת את הירידה במעמדו הציבורי (לטובתו של בני גנץ) מאז החלה מלחמת חרבות ברזל.
|
|
|
|
|
