ברק מאותת שוב על כוונה להתערב בענייני דת ומדינה: הרכב מורחב של 11 שופטי בג"צ ידון ב-14 ביולי ב-4 העתירות שהוגשו נגד "חוק טל" של הכנסת. כך קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק.
השופטים שידונו בעתירות הם הנשיא ברק עצמו, המשנה לנשיא אליהו מצא, והשופטים מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות.
מדובר בסוגיה טעונה של גיוס בחורי ישיבות חרדים לצה"ל, וברקע הדברים נשמעות שוב קריאות לבית המשפט העליון, להדיר את רגליו מעיסוק בסוגיות כאלה, בוודאי כאשר אלה נקבעו על-ידי בית המחוקקים.
בג"צ פוסל ההסדר המינהלי של הפטור לבני ישיבות
תזכורת: בעקבות פסק דין הידוע שניתן בבג"צ ב-1997, שקבע כי דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות בהסדר מינהלי אינה חוקית וכי יש להסדיר את הסוגיה בחקיקה ראשית, הוקמה באוגוסט 1999 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.), צבי טל, לבחינת הסוגיה.
בתום עבודתה הציעה הוועדה, בה השתתפו גם נציגים חרדים, כי תונהג "שנת הכרעה", אשר במסגרתה יוכלו תלמידי ישיבות להפסיק את לימודיהם לשנה אחת בהגיעם לגיל 23, מבלי שייאלצו להתגייס באופן מיידי. לתלמידים אלה, הציעה הוועדה, תינתן שנה להחליט האם ברצונם להמשיך בלימודיהם, או שברצונם לפנות למסלול חילופי. תכליתה של שנת ההכרעה היא לאפשר לבחור הישיבה להסתגל לחיים שאינם חיים של לימוד, להפחית את הלחץ החברתי הפוסל מעבר חד מעולם של לימוד לעולם שונה לחלוטין של חיי צבא, ללא תחושה של "שריפת גשרים", הקיימת כיום לדעת הוועדה אצל המתגייסים החרדים.
ממשלת ברק וממשלת שרון בעקבותיה, קיבלו את המלצות הוועדה, ולאחר הליכי חקיקה ממושכים, התקבלה ביולי 2002 הצעת החוק, בתמיכת הקואליציה שכללה אז את מפלגת העבודה. בעד הצעת החוק הצביעו 51 חברי כנסת, בהם ראש הממשלה אריאל שרון, לעומת 41 חברי כנסת שהצביעו נגדה.
קבלת הצעת החוק הביאה להגשת מספר עתירות לבג"צ, בהן נטען כי החוק אינו חוקתי. בעתירות, שהוגשו על-ידי התנועה למען איכות השלטון, תנועת "ישראל אחרת", עו"ד יהודה רסלר וחבר הכנסת (דאז) יוסף (טומי) לפיד, טענו העותרים כי "חוק טל" מפלה בין דם לדם, כי מדובר בפגיעה בשיוויון העולה לכדי פגיעה בכבוד האדם, וכי הפגיעה האמורה אינה עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה, המצויה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בו מעוגן לטענתם עקרון השוויון.
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה, כי החוק הקיים מסדיר ולמעשה מנציח פטור גורף מגיוס לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, וזאת חרף הפגיעה הקשה, הבלתי מידתית, הבלתי שוויונית והבלתי חוקתית הנגזרת ממנו לזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובהן הפגיעה בחייהם, בגופם, בקניינם ויכולת השתכרותם ובכבודם של אותם חלקים בחברה הנושאים בעול הביטחוני הגובר, בשל הנצחת הפטור הגורף.
התנועה טענה עוד, כי במקרה זה, בו פוגע חוק בביטחון המדינה באופן כה ברור ומסוכן, יש עילה להכריז על בטלותו ואין הכנסת יכולה להתלות במעמדה כמחוקק כהצדקה לפגיעה מעין זה בביטחון המדינה.
חלק מן העותרים הציעו לקבוע מכסה קטנה של בחורי ישיבה, שרק הם ייהנו מדחיית הגיוס, וחלקם טענו לפגיעות נוספות כמו הפגיעה בחופש העיסוק או הפגיעה בזכות הקניין.
ראש הממשלה מקים ועדה שתגבש הסדר חלופי לחוק טל
בחודש פברואר השנה, הודיע ראש הממשלה, אריאל שרון, על הקמת ועדה שתבחן מחדש את נושא גיוס תלמידי הישיבות ותגבש המלצות, שיחליפו את "חוק טל", המסדיר כיום את הסוגיה וזוכה לביקורת נוקבת - כמעט מכל עבר [ראו קישור].
ראש הממשלה הודיע, כי בראש הוועדה תעמוד שרת הקליטה ציפי לבני (ליכוד) וישתתפו בה חברי הכנסת רוני בריזון (שינוי), הרב יצחק לוי (מפד"ל) ואליעזר (צ'יטה) כהן (האיחוד הלאומי). הוועדה אמורה להגיש את מסקנותיה בתוך 9 חודשים.
הקמת הוועדה באה ביוזמת סיעת שינוי, שהיא מהמתנגדים הקולניים ל"חוק טל". מטרת הוועדה היא להרחיב את הגיוס לצה"ל - בעוד שמגמתו העיקרית של "חוק טל" הינה לאפשר השתלבות תלמידי הישיבה בשוק העבודה, על-ידי קביעת "שנת הכרעה".
המדינה: החלופה לחוק הוא גיוס מגזר שלם בכפייה
בתגובה המדינה לעתירה, שהוגשה על-ידי מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, וסגן בכיר לפרקליטת המדינה, עו"ד אבי ליכט, טוענת המדינה כי העתירות אינן מתייחסות ל"מורכבות החברתית שיצר ההסדר, לקשיים באכיפת הגיוס הכפוי, או לסיכויי הצלחתו".
נושא גיוסם של בני הישיבות, טוענת המדינה בתגובתה, מטריד את הציבור בישראל מאז הקמת המדינה "זכות היתר שהוענקה למיעוט החרדי יוצרת תחושה קשה של הפלייה בקרב רוב הציבור הישראלי. גם אם לציבור החרדי טעמים טובים שיצדיקו את הפלייתו לטובה, טיעונים אלה אינם מקובלים על חלקים נכבדים בציבור הישראלי".
עם זאת, טוענת המדינה, פתרון חד - של גיוס כל תלמידי הישיבות - אליו שואפים העותרים, יחייב גיוס כפוי, או כפי שאמר ראש הממשלה בנאומו בכנסת לפני ההצבעה על אישור הצעת "חוק טל" - "משטרה צבאית בישיבות". "מדובר במחיר חברתי שבעיתוי הנוכחי סבור המחוקק כי החברה בישראל אינה מוכנה לשאת", נאמר בתגובת המדינה [ראו קישור בנושא].
בג"צ 6427/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' הכנסת ואח'
