ההנהגה הפוליטית של חמאס המתגוררת בקטר, ובראשה מנהיג החמאס
איסמעיל הנייה, שוקלת לעבור מהבסיס הנוכחי שלה בקטר, למדינה אחרת. כך מדווח וול-סטריט ג'ורנל. מו"מ מתקיים בימי אלה, וזאת לאחר שהנהגת חמאס יחד עם ראשי קטר לא מצליחים להביא לסגירת עסקה בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים ולהפסקת אש, וזאת בשל דרישותיו של ראש חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, שאותן ישראל ממאנת לקבל ובראשן הפסקת המלחמה-תחילה.
ההנהגה המדינית של חמאס נהנתה במשך שנים רבות מתנאים נוחים בקטר, ולכן שהתה במקום. קטר אירחה אותם, מטעמים שונים. הקרקע החלה לבעור באחרונה תחת רגליהם, לאחר התברר שוב ושוב דבר מעורבותם הפעילה במימון טרור. לפני מספר חודשים אף דובר על מעבר אפשרי מצידם לטורקיה. אך אפשרות זו התנדפה, לאחר שישראל הבהירה, כי הם יהיו במדינה זו יעד לחיסול.
הנהגת חמאס שוהה בקטר מאז 2012. בחודשים האחרונים היא זכתה לסוג של "חסינות" מצד ישראל מפני חיסול - בתנאי שתפעל לקידום שחרור חטופים. שאם לא כן, תהא ישראל משוחררת לרדוף אותם גם בקטר. במגעים שהתקיימו הסכים אמיר קטר אל-ת'אני לסייע במו"מ לשחרור בני הערובה הישראלים, אך התנה זאת בהתחייבות מפורשת להימנע מחיסולים על אדמתה של קטר.
על-פי המסתמן, נאמר בוול סטריט ג'ורנל, אם חמאס יעזוב את קטר, עלול הדבר לקטוע שיחות חשאיות ורגישות לשחרור עשרות בני ערובה ישראלים המוחזקים בשבי בעזה וככל הנראה להקשות על ישראל וארה"ב להעביר מסרים לקבוצה שהוגדרה על-ידי וושינגטון כארגון טרור. מנהיגי חמאס חיים בדוחא, בירת קטר, מאז 2012, בהסדר שנתמך על-ידי ארה"ב, ובשתיקה בהסכמה מצד ישראל.
גורמים ערבים מסרו לוול-סטריט ג'ורנל כי בימים האחרונים פנתה הנהגת חמאס בדוחה לפחות לראשי שתי מדינות, כדי לבחון עימם מעבר אליהם. עומאן היא אחת המדינות שפנו אליה, אמר פקיד ערבי אחד. גורמים רשמיים בעומאן נמנעו ממסירת תגובה לעיתון. "גורמים ערבים אמרו כי חמאס מאמין שהמשא-ומתן האיטי על בני ערובה עלול להימשך חודשים, ולסכן את קשריה ההדוקים של הקבוצה עם קטר ונוכחותה בדוחא". "השיחות כבר נתקעו שוב, בקושי סימנים או סיכויים לחידושם בזמן הקרוב, וחוסר האמון גובר בין חמאס למשא-ומתן", אמר מתווך ערבי.
קטר, מונרכיה קטנה במפרץ הפרסי, פעלה בחודשים האחרונים לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולהגביר את הסיוע לפלשתינים. בששת החודשים האחרונים אומנם התחזק מעמדה כבעלת ברית של ארה"ב וכמתווכת במזרח התיכון. אלא שמנגד, התגברו הטענות נגדה במיוחד מצד ישראל - על-כך שהיא הזרימה מיליארדי דולרים לחמאס, על-אף היותו ארגון טרור, והפכה ארגון זה לאחד מארגוני הטרור הגדולים האכזריים בעולם.
ראש ממשלת קטר ושר החוץ של קטר, השייח' מוחמד בן עבדול רחמן אל-ת'אני, אמר לאחרונה שמדינת המפרץ בוחנת מחדש את תפקידה כמתווכת בין ישראל לחמאס. אל-ת'אני ציטט את מה שלדבריו נחשב לביקורת לא הוגנת מצד ראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו ושרים נוספים בממשלה, וזאת על-אף מאמציה של קטר לסיים את המלחמה בעזה. נתניהו אמר כי קטר היא שמימנה את חמאס ולכן מחובתה להפעיל עתה לחץ כבד על חמאס לשחרור בני הערובה. נתניהו ביקש מארה"ב וממדינות אירופה ללחוץ על קטר שאכן מילאה תפקיד משמעותי בתיווך ההפוגה וחילופי השבויים של נובמבר בין חמאס לישראל.
בקטר דוחים את הטענות מצד ישראל, וכן מצד כמה מחוקקים בארה"ב - הדורשים מנשיא ארה"ב
ג'ו ביידן לבחון מחדש את קשריה של ארה"ב עם קטר, ואת מעמדה כבעלת-ברית מועדפת של ארה"ב. "יש גבולות לתפקיד הזה וגבולות ליכולת שאנו יכולים לתרום למשא-ומתן הזה בצורה בונה", אמר מנהיג קטר במסיבת עיתונאים. "מדינת קטר תקבל את ההחלטה המתאימה בזמן הנכון".
גורמים קטרים מכחישים את האשמות נגדם כי ממנו טרור. לדבריהם, קטר תיאמה עם ישראל את ההתקשרויות הקודמות שלה עם חמאס, והיועץ לביטחון לאומי של ישראל,
צחי הנגבי, שיבח את הדיפלומטיה האחרונה של קטר בעקבות פיגועי 7 באוקטובר. אותם גורמים מסרו לוול-סטריט ג'ורנל, כי מנהיגים פוליטיים של חמאס נמצאים בדוחא לבקשתו של וושינגטון, ושאם לא כן היו מגיעים למקום שבו קשה יותר לגורמים מערביים לתקשר איתם, כמו אירן או סוריה. היכולת של קטר לתקשר עם חמאס היא קריטית, שכן גורמים אמריקנים ואירופים מנועים מליצור איתם קשר ישירות בשל סיווגם כחברים בארגון טרור.
