כצפוי, נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הותיר היום (ב', 28.6.04) את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 4.1%. זאת, לאחר שהריבית הופחתה בשיעור מצטבר של 5 אחוזים החל מסוף 2002 ועד אפריל 2004. ריבית הפריים (ריבית הבסיס של הבנקים לפקדונות והלוואות) נותרה על כנה ברמה של 5.6%.
בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה שלא לשנות את הריבית זה החודש השלישי ברציפות, מתבססת על כך שהאינפלציה לתקופה של שנה ושנתיים קדימה צפויה להתפתח על-פי תוואי עקבי עם יעד יציבות המחירים של הממשלה: 1 עד 3 אחוזים לשנה.
כמו כן, הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון, והתחזיות השונות של חזאים פרטיים ל-12 חודשים קדימה, נמצאות כעת סביב שיעור של 2 אחוזים.
"בנוסף להתפתחותה הצפויה של האינפלציה בעתיד, העקבית עם יעד יציבות המחירים, גם ההתפתחויות בשוקי ההון, ובפרט בשוק אגרות החוב הממשלתיות ובשוק מטבע חוץ - תומכות בהחלטת הבנק המרכזי שלא לשנות את הריבית בחודש יולי", מסבירים בבנק ישראל.
כך, בשוק איגרות החוב הממשלתיות נעצרה מגמת העלייה בתשואות שנרשמה מאז תחילת השנה - ואף חלה בהן ירידה קלה מתחילת חודש יוני.
התפתחות זאת - המוסברת בסיכויים ההולכים וגוברים שהממשלה תעמוד השנה ביעד הגירעון של 4 אחוזי תוצר ובגיוס ההון העודף שביצעה הממשלה במחציתה הראשונה - הביאה גם לעצירה בהתרחבות, שהתרחשה במקביל, בפער בין התשואה על איגרות החוב הממשלתיות לבין ריבית בנק ישראל. כזכור, התרחבות זאת איננה עקבית לאורך זמן עם שמירה על יציבות מחירים.
לגבי שוק מטבע חוץ, מציינים בבנק ישראל כי נראה כי שוררת בו רגיעה, וההתפתחויות בו – בעיקר, התחזקות מסוימת של השקל ותנודותיו המתונות יחסית לאחרונה – קשורות בעיקר בגורמים חיצוניים ולא ניכר כי התנהגותו מצביעה על נטיה לכיוון כלשהו. זאת, למרות ההתרחשויות האחרונות בזירה הפוליטית.
בבנק ישראל מציינים, כי ההחלטה שלא לשנות את הריבית גם בחודש יולי 2004 פירושה המשך הימצאותה של הריבית הריאלית לטווח קצר ברמה נמוכה במיוחד של כ-2.2 אחוזים.
מדיניות זו נועדה להמשיך ולתמוך בהתאוששות בפעילות הכלכלית במשק. זאת, כל עוד בנק ישראל מעריך שהדבר עקבי עם יציבות המחירים - שהיא מרכיב חיוני בתנאים ליצירת צמיחה מתמשכת.
בבנק ישראל מדגישים, כי חשוב שהממשלה תמשיך לשמר את אמינות מדיניותה המאקרו-כלכלית ובמרכזה – יעדי התקציב הרב-שנתיים שעליהם החליטה, תתמיד בביצוען של רפורמות מבניות, כגון הרפורמות בשוק העבודה, בשירותי המגזר הציבורי, ברשות הנמלים ובשווקים הפיננסיים, וכן תשקוד על ביצוע מואץ של תכנית ההשקעות בתשתית.
קבלת ההחלטות הנדרשות בדיוני התקציב לשנת 2005, הצפויים להתחיל בחודש יולי הקרוב, תהיה משמעותית להערכה עד כמה מסלול הצמיחה, עליו נמצא עתה המשק, יהיה בר-קיימא.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי הפערים בין ריבית בנק ישראל לריביות של בנקים מרכזים אחרים – הקיימים והצפויים - ממשיכים להצטמצם, וכי ריבית בנק ישראל ממשיכה להיות נמוכה מהריביות של הבנקים המרכזיים של מספר מדינות מפותחות, כמו אנגליה, אוסטרליה וניו-זילנד.
מגמה זו תומכת ביצוא ההון לטווח קצר מהמשק הישראלי ושיווי המשקל בשוק מטבע החוץ נשמר, לפי שעה, ע"י יבוא הון לטווח ארוך המלווה את תהליך הצמיחה.
איגוד לשכות המסחר: מדיניות הנגיד נכונה
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, המשמש חבר הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל, אמר בתגובה כי מדיניות שמירת הריבית בנק ישראל ברמתה הנוכחית, הינה מדיניות נכונה.
"מאז תחילת 2004 אנו עדים לצמיחת המשק ברמת הריבית הנוכחית ולהתייצבות בשערי החליפין. בשלב זה לא מתקיימים התנאים המצדיקים שינוי בשערי הריבית", הוא אמר.
