ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר מנויי הטלפון הסלולרי לנפש - כך עולה מהסקר השנתי של ביה"ס השוויצי למנהל עסקים, IMD. מבחינת עלות הטלפוניה הסלולרית נמצאת ישראל במקום ה-14.
IMD, שמפרסם מדי שנה את דירוג התחרותיות העולמי (World Competitiveness Yearbook), דירג בתחום זה את ישראל ב-2003 במקום ה-33 בעולם (ללא שינוי לעומת 2002), הרחק אחרי צ'ילה (מקום 26), אסטוניה (28) וצרפת (30).
בראש דרוג התחרותיות עומדת ארה"ב, כאשר את המקום השני תופסת סינגפור ולאחריה קנדה, אוסטרליה ואיסלנד. את הרשימה סוגרות פולין, אינדונזיה, ארגנטינה ואחרונה - ונצואלה.
בין המדינות שמספר תושביהן קטן מ-20 מיליון איש, ישראל דורגה במקום ה-20. סקר ה-IMD מדרג 60 מדינות וחבלי ארץ על-פי 323 פרמטרים כלכליים, ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים שונים בעולם, ביניהם מאיגוד לשכות המסחר.
הסקר הנוכחי בוחן את ביצועי המדינות על-פי 4 פרמטרים: יעילות כלכלית, ממשל, עסקים ותשתית. מבחינת ביצועים כלכליים (Economic Performance) ממוקמת ישראל במקום ה-51 - עלייה של 3 שלבים לעומת שנת 2002. מבחינת יעילות ממשל (Government Efficiency) ישראל ממוקמת במקום ה-46. זאת לעומת המקום ה-49 בשנה הקודמת.
מבחינת יעילות העסקים (Business Efficiency) ממוקמת ישראל במקום ה-28, בהשוואה למקום ה-24 אשתקד. מבחינת מערכות תשתית (infrastructure), ישראל ממוקמת במקום ה-19, עלייה של שלב אחד בהשוואה לשנת 2002.
הנתונים החיוביים של ישראל הינם בתחומי המו"פ וההשקעה במו"פ. כך למשל, בתחום ההוצאות על מו"פ כאחוז מהתמ"ג מצויה ישראל במקום ה-1.
בהוצאה העסקית למו"פ לנפש תופסת ישראל את המקום ה-8, ובתחום ההוצאה הכוללת למו"פ לנפש, מדורגת ישראל במקום ה-10. היזמות הישראלית נמצאת במקום ה-4.
נתוני תעסוקה לא מזהירים
אבל לא הכל חיובי. בכל הקשור למערכת יחסי העבודה בישראל, אנו ממוקמים במקום ה-55 ביחס בין כוח העבודה לכלל האוכלוסייה, במקום ה-56 ביחס המועסקים מכלל האוכלוסיה, ובמקום ה-52 במספר ימי העבודה האבודים בשל סכסוכי עבודה בשנת 2003 - מקום 8 מסוף הרשימה.
לעומת זאת ראוי לציין, כי בתחום השתתפות הנשים בכוח העבודה, נמצאת ישראל במקום ה-11. ישראל אף מתבררת כאחת המדינות הבלתי מושכות אזרחים זרים בעלי השכלה גבוהה, והיא ממוקמת במקום ה-55.
בהתייחסו לנתונים, אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, כי מחקר זה מדגיש ונותן תזכורת נוספת שהבעיה המבנית מספר 1' במשק הישראלי היא בעיית ההשתתפות הנמוכה של האוכלוסייה בכח העבודה במשק.
"ישראל לעולם לא תוכל להגיע לרמת תוצר לנפש כמקובל במדינות אירופה, אם בעיה מבנית זו לא תבוא על פתרונה. יש לחזק את מדיניות האוצר השואפת לשלב במעגל התעסוקה את אלה שיש להם את היכולת לעבוד".
מבחינת הגידול הריאלי של התמ"ג דורגה ישראל ב-2003 רק במקום ה-41, אבל יחד עם זאת הקדימה מדינות כמו אוסטריה, נורבגיה, איטליה, צרפת וגרמניה. מאידך, בנתוני התמ"ג לנפש במונחים דולרים ממוקמת ישראל במקום ה-31 כאשר ראשונה ממוקמת לוקסמבורג ואחרונה הודו.
