כמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה הקיימת היום, גדולה יותר מאשר ב-55 מיליון השנים האחרונות - כמות מספקת בכדי להמיס את הקרח בכל כדור הארץ ולהטביע ערים כמו לונדון, ניו יורק וניו אורלינס, כך מזהיר סר דייויד קינג, יועץ המדע הראשי בממשלת בריטניה.
קינג השמיע דברים אלו עם חזרתו ממוסקבה, שם פעל כ"שגריר הלא רשמי" של ראש הממשלה, במטרה לשכנע את הרוסים לאשר את פרוטוקול קיוטו ולהלחם בשינויי האקלים. לדברי קינג המדע מנבא עתיד גרוע ביותר.
מרכז הקרח, שעומקו 3 קילומטר באנטרטיקה, הגיע לשיא בשינוי האקלים מזה 800,000 שנים והראה את הקשר הישיר בין כמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה והתקופות הקרות והחמות בכדור הארץ.
הנתונים הקריטיים ביותר ברישומי האקלים הם כמות הקרח בקטבים ובקרחונים. רישומים מראים, כי בשיא תקופת הקרח, לפני 12,000 שנים, הגיע הים לגובה של 150 מטרים פחות גובהו כיום. "אתה עלול לחשוב שאין זה חכם, מאחר ואנו כרגע 'ממיסים' קרח כה מהר, לבנות את הערים הגדולות ביותר שלנו על חופי הים היכן שברור שלא יוכלו לשרוד".
"במגמה הנוכחית, ערים כמו לונדון, ניו יורק וניו אורלינס יהיו בין הראשונות להעלם".
עוד הוסיף קינג ואמר, כי "הינמסות הקרח היא תהליך איטי יחסית, אך כעת הוא מואץ. כשחלקה העליון של כיפת הקרח של גרינלנד ייעלם, יעלה גובה הים בשישה עד שבעה מטרים, כשאנטרטיקה תימס הוא יעלה בעוד 110 מטרים".
רישומים של ליבת הקרח בעומק 3 קילומטרים באנטרטיקה הראו, כי במהלך תקופת הקרח דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה היווה כ-200 חלקים למיליון (ppm), ובמהלך תקופת ההתחממות הגיע לכ-270 ppm, לפני שצנח שוב לתקופת קרח נוספת. תבנית זו חזרה על עצמה פעמים רבות בתקופות אלו אך כעת הפסיקה בשל התערבות האדם.
דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה הגיע ל-360 ppm בשנות התשעים, וכעת הגיע ל-379 ppm כשהוא עולה בשיעור של 3 ppm בשנה - מגיע לרמה שלא נראתה מזה 55 מיליון שנים - כשלא היה קרח על כדור הארץ מאחר והאטמוספירה היתה חמה מידי.
"אני בטוח כי השינוי האקלימי הוא הבעיה הגדולה ביותר שהאנושות צריכה לעמוד מולה מזה 5,000 שנה", אמר קינג.
קינג, שיבקר גם בסין וביפן, אמר את דבריו גם בכינוס של משלחת מדענים ל-Cape Farewell שבקוטב הצפוני, שמטרתה להעלות את המודעות לגבי שינויי האקלים בקרב הסטודנטים. המשלחת תחקור גם את זרם האוקיינוסים, בסיועה של אוניברסיטת סאות'האמפטון, במיוחד את גורלו של זרם הגולף המחמם את צפון אירופה אך מאט בשל עודף מים חדשים בצפון האטלנטי הנגרם מהקרח המומס.
קינג תאר כיצד ליבות הקרח, כמו אלו הקיימות בהר הקילימנג'רו ובטנזניה שרדו ברציפות במשך מאות ואלפי שנה בתקופות של התחממות שחזרו זו אחר זו, אך כעת צפויים להעלם בתוך 30-40 שנה.
רבים מאיתנו ממקמים אזהרות מסוג אלו שמשמיע קינג אולי בתחתית סדר העדיפויות שלהם, גם אם הדברים נשמעים מפחידים הם עדיין רחוקים, או שלא, בכל אופן המחשה לגבי איך זה יכול להיות - בסרט "היום שאחרי מחר" שמציג כעת בקולנועים בארץ.
