ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להרחיק את ח"כ מוחמד ברכה מישיבות מליאת הכנסת והוועדות למשך יומיים. ח"כ ברכה יורשה להשתתף לצורך הצבעה בלבד.
עניינה של ההחלטה בקבילה שהוגשה לוועדת האתיקה על-ידי יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, ח"כ צבי הנדל שטען כי ח"כ ברכה איים עליו בדיון במליאה שהתקיים ביום 24.5.04.
ח"כ הנדל פנה לברכה ושאל אותו, "האם רצח של מאות יהודים על-ידי מחבלים מתאבדים שמפוצצים אוטובוסים בחוצות העיר זה בסדר?". ח"כ ברכה השיב לו בזעם שיסתום את הפה. במקביל ניסה להתנפל עליו תוך שהוא מאיים שידחוף את נעליו לפיו של הנדל.
באחד הדיונים שהתקיימו בוועדת האתיקה (סך הכל התקיימו ארבע פגישות) ציין ח"כ הנדל כי אכן ח"כ ברכה ניסה לממש את איומו כאשר הושיט ידו לעבר נעליו ורק בסיוע סדרני הכנסת נעצר.
עוד מוסיף ח"כ הנדל ואומר, "על-מנת לא להחריף את טירופו של האיש ישבתי בכיסאי, לא השבתי למתקפתו הפרועה ורק דרשתי שיפסיק את ההצגה וישב בשקט... ברור לי שאיש כזה ראוי להוקעה חד משמעית ובוודאי שגם לאור התלהמויות חוזרות ונשנות של ח"כ ברכה, הוא אינו ראוי לשמש כסגן יו"ר הכנסת".
ח"כ ברכה, לעומת זאת, סירב להופיע בפני הוועדה. בתגובה ששלח בכתב הוא מסביר, "צר לי שח"כ הנדל הפך בראשותך [יו"ר הוועדה - ח"כ אריה אלדד], לכלי ניגוח נגדי על-ידי הגשת תלונות סרק קנטרניות. אני מבקש לראות בתלונותו של ח"כ הנדל כהטרדה. מיותר לציין שמי שראוי לנזיפה חמורה הוא ח"כ הנדל עצמו שדוגל בטרנספר אזרחי המדינה הערביים".
ועדת האתיקה קיבלה את החלטתה לאור העובדה שאין זו הפעם הראשונה שח"כ ברכה מתבטא באופן קיצוני כלפי חברי הכנסת. חברי ועדת האתיקה סברו שהתפרצות ח"כ ברכה היתה על גבול האלימות הפיזית. לאור כל זאת, כאמור, ובתוקף סמכותה לפי סעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת, החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את ח"כ ברכה מישיבות מליאת הכנסת והוועדות לתקופה של יומיים בלבד.
נציין, כי ביום 23.6.04 קיבלה ועדת האתיקה החלטה דומה לגבי שני חברי כנסת, אחמד טיבי וטאלב א-סאנע, בעקבות התבטאויותיהם הקשות נגד פעולות חיילי צה"ל ברפיח [ראו קישור].
