ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 2.8.04) את הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת אורית נוקד (עבודה) ושאול יהלום (מפד"ל), לפיה יחויבו חברות עסקיות להודיע לצרכן מראש לקראת תום תקופת התחייבותו כלפיהן, כדי למנוע מצב בו נמשכת ההתקשרות בלי שהצרכן מודע לכך.
על-פי הצעת החוק, יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית על מועד סיום העסקה וכן את יתרת התשלומים שעליו לשלם עד למועד סיום העסקה. במקרה של טענה מצד צרכן כי חשבונו חויב לאחר מועד סיום העסקה, קובעת הצעת החוק כי חובת ההוכחה תהיה על העוסק, שיידרש להוכיח כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות עימו.
חנה טירי ממשרד התמ"ת ביקשה כי הצעת החוק תכלול תוספת של סוגי עסקאות, בהן לא יתבצע ביטול אוטומטי של העסקה ללא הסכמה של הצרכן, שכן הדבר עלול להזיק בסופו של דבר לצרכן עצמו. כדוגמא לעסקאות כאלו ציינה טירי לחצני מצוקה, שהצרכן עלול לא לדעת כי נותק מהשירות ובשעת חירום יעמוד מול שוקת שבורה.
הוועדה קיבלה את הצעת יו"ר הועדה, ח"כ שלום שמחון לפיה הצעת החוק לא תחול על עסקאות שאורך תקופת המבצע שלהן אינו עולה על ששה חודשים. הוועדה קיבלה בנוסף את דרישת שמחון כי עוסקים יחוייבו לשלוח לצרכנים, לפחות אחת לחצי שנה את החשבוניות שהוציאו.
שמחון אמר כי לוועדת הכלכלה הגיעו תלונות של צרכנים לפיהם חברות מפסיקות לשלוח חשבוניות לאחר ההתקשרות עימם, כך שהצרכן לא יכול לעקוב אחרי החיובים השונים והסכומים הנגבים. שמחון ציין לדוגמא את חברות הכבלים המבקשות מהצרכן לראות את החשבונית על המסך באמצעות הממיר הדיגיטלי.
נציגי החברות השונות שהשתתפו בדיון הסתייגו מהצעת החוק. מיכל רפאלי- כדורי מחברת הלווין אמרה כי בעת חתימת העסקה חותם הלקוח על כל התנאים ואין צורך בתזכורות נוספות. אלי הולצמן, מנכ"ל 'אינטרנט זהב' אמר כי תקופות המבצע הן שיטת קידום מכירות לגיטימית וכי המבחן הוא בשקיפות המידע שנמסר ללקוח. יוסי ליטמן מבזק בינלאומי אמר כי חובת ההסכמה של הצרכן עלולה להזיק לו ולגרום לניתוק טלפונים.
יוסי ברג מהמועצה להגנת הצרכן אמר כי הצעת החוק . ירון לוינסון מרשות ההסתדרות לצרכנות תמך בדבריו ואמר כי החוק יעשה סדר ”בג'ונגל הקיים כיום בעסקאות האינטרנט המהיר והטלפונים הסלולריים".
