בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי עובדת במפעל האלקטרוניקה ווישי, שהחליקה במהלך העבודה בשנת 96' ונחבטה בראשה, תקבל מהמפעל פיצויים בסך 148,000 ש"ח, בגין תסמונת פוסט-חרדתית.
בתביעה שהגישה העובדת, באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי, טענה לקיומה של תסמונת פוסט-חרדתית, הכוללת חרדות, עצבנות, חוסר סבלנות ודיכאון. בית המשפט קיבל את טענותיה ופסק לה פיצויים, וזאת למרות שלא ניזוקה באופן פיסי.
התובעת, שהיתה בת 59 בעת התאונה, הועסקה במפעל ווישי ישראל. באחד מימי העבודה, עלתה במדרגות מאולם הייצור אל הקומה השישית. כאשר הגיעה למפלס העליון החליקה על בליטה ברצפת ה-PVC שבוצע בה זה מכבר 'פוליש' ולכן היתה מבריקה, נפלה אחורנית ונחבלה בראשה.
רק לאחר קרות התאונה, העידה התובעת, הושמו על גבי המדרגות פסים למניעת החלקה. לטענתה, בסמוך למדרגות אך כבר על המשטח, ישנה בליטת בטון שכוסתה אף היא ב-PVC ושעליה החליקה כאשר רגלה החליקה קדימה במורד הבליטה וגופה נפל אחורנית.
השופטת חדווה וינבאום-וולצקי קבעה, כי "על מעביד מוטלת החובה לספק לעובדו מקום עבודה בטוח. חובה זו מקימה על המעביד חובה לנקוט אמצעי זהירות, כדי למנוע נזקים שניתן לצפותם תוך כדי העבודה". השופטת קבעה, כי "יש משום השמת מכשול בפני עובד מקום שהמשטח עליו הינו צריך ללכת תוך כדי עבודתו אינו ישר אלא משופע או כבמקרה שבפני - במרכזו בליטה".
משטח ה-PVC עם הבליטה וביצוע הפוליש החמירו, לדבריה, את הסכנה. "המקרה שבפני אינו מקרה של החלקה סתם ללא כל סיבה נראית לעין, אלא תולדת מפגע", קבעה השופטת.
השופטת קבעה אשם תורם בסך 15% לתובעת, לאחר שקיבלה את טענת המפעל, שיוצג בידי עו"ד חיים קליר, לפיה העובדת "הכירה בקיומה של אותה בליטה וכן בעובדה כי מדובר ברצפת PVC והיה עליה ליתן דעתה לכך בעת שהלכה באותו מקום".
השופטת קיבלה את טענות העובדת ופסקה לה פיצויים בסך 148,000 ש"ח, מהם ניכתה 15% אשם תורם שנקבע לעובדת בשל חלקה בקרות התאונה וכן ניכתה את תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבלה.
ת.א. 119067/00 איטנה קרפישפן נ' וישי ישראל בע"מ
