עמותת "רופאים לזכויות אדם" ו"עדאלה" - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתרו לבג"צ (ג', 31.8.04) בדרישה להורות לשב"ס ולשר לביטחון פנים לאפשר הכנסת רופאים עצמאיים לבתי הכלא, כדי לבדוק את האסירים הביטחוניים שובתי הרעב, ולאפשר להם להיבדק מידי יום.

עוד דורשים העותרים, להחזיר לאסירים השובתים את ספרי הדת, תמונות בני משפחותיהם, מכתבים שקיבלו מקרוביהם ומוצרי היגיינה בסיסיים, שנלקחו מהתאים עם פרוץ השביתה, וכן "להפסיק להשתמש באמצעים פסולים לשבירה של שביתת הרעב".

"שב"ס אינו פועל לפי סטנדרטים רפואיים מינימליים"

העותרים מאשימים את שב"ס שאינו פועל על-פי סטנדרטים רפואיים מינימליים להבטחת בריאותם של האסירים השובתים רעב, בכך שאינו מאפשר לאסירים להיבדק על-ידי רופא הכלא מידי יום, למרות שעברו יותר משבועיים מאז תחילת השביתה ומצבם מידרדר.

לדבריהם, למרות פניות של עמותת "רופאים לזכויות אדם", שהציעה לספק רופאים עצמאיים - מתנדבי העמותה, שיעבדו בשיתוף עם השב"ס, סירב האחרון לאפשר את הכנסתם. לטענת העמותה, ארגונים רפואיים בינלאומיים מדגישים את החשיבות בנוכחות רופאים עצמאיים וקשר בין אסיר שובת רעב לרופא שאינו מהמערכת הכולאת, בעיקר בגין הבעיה החמורה של נאמנות כפולה המונעת יחסי אמון בין האסיר לרופא, ומונע מהאסיר לסמוך על המלצות הרופא וחוות דעתו באשר למצבו הרפואי.

על הרופאים לקיים מעקב פרטני אחר שובתי הרעב

לעתירה צורפה חוות דעת של ד"ר מאיר לירון, חבר הנהלת העמותה, בה נאמר בין היתר, כי על הרופאים הנותנים שירות רפואי לשובתי רעב לעקוב אחר מצבם הרפואי של השובתים באופן פרטני ולהושיט עזרה רפואית מקצועית במידת הצורך, וכן כי חייב להיות יחס של אמון מצד המטופל כלפי הרופא, ולכן יש צורך ברופאים עצמאיים.

בעתירה, מוחים הארגונים על האמצעים הפסולים בהם נוקטים המשיבים על-מנת לשבור את השביתה, הכולל, בין השאר, שריפת שומן בשר על-גבי "מנגלים ריחניים" [ראו קישור] בסמוך לתאי האסירים השובתים, והפצת מידע רפואי מטעה שנועד להפחיד את האסירים [ראו ידיעה נפרדת].

בין היתר, מבססים העותרים את העילות המשפטיות לעתירה בזכויות יסוד של האסיר לחיים ולשלמות הגוף, על פסיקות קודמות של בג"צ, על החוק הישראלי והבינלאומי, לרבות אמנת ז'נבה הרביעית, ועל אמנות והצהרות שונות של ארגונים כמו ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA). מכוח אלה, מדגישים העותרים את זכות האסירים לטיפול רפואי נאות, ומראים היכן מועלים לכאורה אנשי שב"ס בתפקידם. לטענתם, זכותם של האסירים לחיים, שלמות גוף וכבוד שמורה להם גם בין כותלי בית הסוהר, וגם כאשר הם שובתי רעב.

בג"צ דוחה העתירה לחייב את שב"ס לחלק מלח לאסירים

במקביל, בג"צ דחה את עתירה דחופה אחרת של ארגון עדאלה, עמותת 'רופאים לזכויות אדם', בני משפחות האסירים וארגוני זכויות אדם נוספים, שדרשו להורות לשירות בתי הסוהר לספק מלח לאסירים הביטחוניים הפלשתינים השובתים רעב.

בעתירה (בג"צ 7837/04), שהוגשה באמצעות עו"ד עביר בכר, נטען כי "החרמת המלח מתאיהם של האסירים, אשר בינתיים חיים אך ורק על מים ללא תוספת כלשהי, יש בה כדי להזיק באופן מיידי לבריאותם ולשלמות גופם".

שב"ס טען מנגד, כי מלח הוא בבחינת טובת הנאה לאסירים ולכן יש לו סמכות למנוע אותה. עם זה, הודיעו נציגי השירות כי אתמול החלו לספק מלח לאסירים ששביתת הרעב שלהם נכנסה לשבוע השני.

בשל דחיפות הנושא, פורסמה החלטת השופטים אהרן ברק, אסתר חיות ויונתן עדיאל, בלא נימוקיה ואלה יפורסמו במועד אחר.

עתירה: לאפשר לאסירים להיפגש עם עורכי דינם

שלשום (א') עתרו ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות פלשתינים נוספים לבג"צ, בדרישה להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר לעורכי דינם של האסירים והעצורים הביטחוניים, אשר שובתים רעב בימים אלה, להיפגש עימם [ראו קישור].

בעתירה (בג"צ 7867/04) נטען, כי שב"ס הודה במקצת המקרים בכתב ובעל פה, כי מניעת המפגש של עורכי הדין עם האסירים והעצורים נעוצה בעובדה שהם שובתים רעב.

בג"צ 7965/04 רופאים לזכויות אדם ואח' נ' נציב שירות בתי הסוהר ואח'