המדינה תערוך שימוע אישי <br>לבוגרי שלוחת לטביה

המדינה תקיים הליכי שימוע אישיים לכל עובד מדינה, הטוען כי הוא זכאי לקבל אישור שקילות מ'וועדת השקילות', הפועלת מטעם הגף להערכת תארים, וכן את הטבות הדירוג והשכר הנובעות מאישור זה.

כך נקבע (ה', 9.9.04) בתום דיון שערך היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין היערכות המדינה ליישום פסק הדין של בג"צ, שקבע כי על המדינה להכיר בתארים האקדמאים של כ-6,500 בוגרי שלוחת לטביה בישראל, למעט במקרים בהם תמציא ראיות משכנעות לכך שהתואר הושג במירמה.

בישיבה השתתפו פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, מנהלת המחלקה לענייני סכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, מנהלת מחלקת הבג"צים וגורמי פרקליטות נוספים. כן השתתפו בישיבה המשנה לממונה על השכר ונציגי אגף התקציבים, המשנה לנציב שירות המדינה, מנהל מח"ש וגורמי משטרה.

בתום הישיבה סוכם על הקמת צוות היגוי בינמשרדי, שתפקידו יהיה לקבוע את אופן ותוכן הליכי השימוע שייערכו על-ידי הצוותים הפרטניים. הצוות ירוכז על-ידי נציג פרקליטות המדינה. יהיו חברים בו נציגי משרד החינוך, נציגי האקדמיה בדיסציפלינות הרלבנטיות, נציגי נציבות שירות המדינה, נציגי משרד האוצר ונציגי המשטרה. ממשרד המשפטים נמסר, כי הצוות יסיים את עבודתו תוך פרק זמן קצר, כדי לאפשר תחילת הליכי השימוע הפרטניים בהקדם.

נזכיר, כי בג"צ עצמו הוא שהמליץ-הורה על קיום השימוע הפרטני. השופט תאודור אור קבע בפסק הדין: "הבוגרים מוחזקים כמי שקיבלו תואר תקין וזכאים הם לזכויות מכוחו אלא אם הוכח אחרת. אמת, מתעורר חשש כי חלק מן הבוגרים רכש תואר בתרמית - ומבוגרים אלה יש אמנם לשלול את זכויותיהם - אולם חשש זה כשלעצמו אינו מצדיק שלילת הזכויות מכלל הבוגרים".

"עיקרון המידתיות הוא המורה אותנו כי הדרך בה נהגה המדינה - דרך שלילתן הגורפת של זכויות - אינה דרך מידתית, וכי הפתרון הראוי הוא בעריכת שימוע נפרד לכל בוגר ובוגר - לבירור אם קיבל תואר כדין או שמא רכש אותו בתרמית".

המדינה שקדה על שמריה מאז מתן פסק הדין ונמנעה מהיערכות לקראת ביצועו. פסק הדין של בג"צ ניתן בחודש מרס השנה, והבקשה לדיון נוסף שביקשה המדינה נדחתה בחודש יולי. לפני כשלושה שבועות הגישו העותרים בקשה לנקוט הליכי ביזיון בית המשפט נגד המדינה, בשל התעלמותה מפניותיהם, באשר לנעשה בעניינם [ראו קישורים].