השעייתו של צחי הנגבי מכהונתו כשר לביטחון פנים אינה זמנית, והיא אינה מוגבלת בזמן או בתנאים. היא נובעת מהחשש לניגוד עניינים ולא מחשש שהנגבי ישפיע באופן כלשהו על החקירה. כך הודיעה (יום ג', 21.9.04) פרקליטות המדינה לבג"צ, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, שדרשה להכריז כי הנגבי לא יוכל לשוב לתפקידו במשך 5 שנים.
מחר (ד') ידון בג"צ בעתירה, בהרכב השופטים מישאל חשין, אשר גרוניס ויהונתן עדיאל. הנגבי לא צפוי היה להתייצב לדיון, בשל הדיון שנקבע לו בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שאמור היה להתקיים באותה שעה, ולעסוק בפרשת המינויים הפוליטיים, אולם השר ביטל את בואו לוועדה ולפיכך ייתכן שיופיע לדיון בבג"צ.
העתירה: תקופת צינון של 5 שנים או הוצאת החקירה מידי המשטרה
נזכיר, כי בעתירתה, דורשת התנועה לאיכות השלטון שראש הממשלה יבהיר שהנגבי לא ישוב לכהן במשרד לביטחון פנים אלא בתום תקופת צינון בת 5 שנים. לחלופין, היא דורשת כי החקירה לא תתנהל על-ידי המשטרה, אלא תופקד בידי גורמי חקירה אחרים המנוסים בחקירות מורכבות מעין אלה, כמו למשל חוקרים שפרשו כבר מהמשטרה או חוקרים של רשות ניירות ערך או רשות הגבלים עסקיים.
לטענת התנועה, "לא ניתן לצפות מחוקרי המשטרה כי יחקרו את השר צחי הנגבי בלא מורא, בלא משוא פנים, ובלא שנלקחת בחשבון האפשרות, כי באם לא יוגש כתב אישום בסופו של יום, ישובו ויהיו כפופים לשר הנחקר על ידם".
עם הגשת העתירה, ביקשה התנועה להוציא צו ביניים שיעכב זמנית את חקירת השר עד להכרעה בעתירה, אולם השופט טירקל דחה את הבקשה וסירב לדון בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.
המדינה: אין מדובר בהשעיה זמנית אלא בהפסקת כהונה לא מותנית
בתגובת המדינה לעתירה, שהגישה עו"ד אורית קורן מפרקליטות המדינה, נאמר כי נוסח החלטת הממשלה על הפסקת כהונתו של הנגבי כשר לביטחון פנים, "מלמד באורח ברור וחד-משמעי כי אין מדובר בהשעיה זמנית שנטל על עצמו השר הנגבי, כפי שהדבר מוצג בעתירה, אלא בהחלטה נורמטיבית של ממשלה, לה ניתן כנדרש אישור הכנסת, על-פיה מופסקת כהונתו של הנגבי ללא תנאי וללא הגבלת זמן".
עם היוודע דבר החשדות שהעלה מבקר המדינה בדוחו, נאמר עוד בתגובה, סבר היועץ מזוז כי השר הנגבי לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כל עוד מתנהלת החקירה נגדו, וכי ראוי שהוא לא יכהן גם בתפקיד מיניסטריאלי ביצועי במשרד אחר. הפרקליטות מבהירה, כאמור, כי "השיקול העומד ביסוד עמדתו של היועץ... איננו חשש שהחקירה לא תתקיים באופן ענייני ומקצועי, אם היא תתנהל בעוד הוא מכהן בתפקיד השר לביטחון פנים".
עמדת מזוז מבוססת על חשש לניגוד עניינים
עמדתו של מזוז נבעה מהכלל בדבר ניגוד עניינים, האוסר העמדת אדם במצב שסתירה בין אינטרסים שונים עלולה להשפיע עליו להפעיל שיקולים זרים במילוי תפקידו, "אף שלא ביודעין ובלא כוונת זדון".
"ליועץ המשפטי לממשלה אמון מלא במקצועיות וביושרה של חוקרי המשטרה... הניסיון מלמד, כי חוקרי המשטרה ניהלו חקירות של נושאי משרה רמים, ללא מורא וללא משוא פנים. אולם, בשל הזיקה המתקיימת בין השר לביטחון פנים לבין עבודת המשטרה בהיבטים שונים, סבר היועץ כי המשך כהונת הנגבי כשר לביטחון פנים, בעודו נחקר בידי חוקרי המשטרה, יש בה כדי לפגוע באמון הציבור בחקירה ובחוקרים".
החוק מחייב למנות בקרוב שר לביטחון פנים במינוי קבוע
הפרקליטות מציינת, כי מאחר ששר התיירות, גדעון עזרא, מונה לממלא מקומו של הנגבי, וחוק יסוד הממשלה מגביל תקופה זו ל-3 חודשים בלבד בלא אפשרות הארכה, הרי שבטרם יחלפו 3 חודשים אלה תיאלץ הממשלה למנות שר לביטחון פנים במינוי של קבע.
לטענת המדינה, דרישת התנועה לאיכות השלטון לקבוע תקופת צינון בת 5 שנים, "מבוססת כל כולה על טענות מן המישור הציבורי. ואולם, במישור המשפטי, עליו אמונים היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט הנכבד, לא הציגה העותרת ואף אנו איננו רואים כל עוגן בדין לדרישה זו".
"בכל מקרה, הכרעה בשאלה אם יוכל השר הנגבי לשוב לתפקיד השר לביטחון פנים, תידרש רק לאחר סיום החקירה, אם וכאשר תישקל האפשרות למנותו פעם נוספת לתפקיד השר לביטחון פנים. הדבר יישקל על-פי התשתית העובדתית המלאה, כפי שתתגבש באותה עת".
הגוף הראוי והמיטבי לערוך את החקירה הוא המשטרה
באשר לזהות הגוף החוקר, טוענת הפרקליטות כי "הגוף הראוי והמיטבי לערוך את החקירה בהתחשב עם אופייה, היקפה והמומחיות שהיא דורשת, הוא משטרת ישראל". ההסדרים שקבעו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה באשר להרכב צוות החקירה והליווי שיקבל מפרקליטות המדינה, "יש בהם כדי לנטרל כל חשש לניגוד עניינים, אם וככל שהוא קיים בנסיבות העניין וכן להבטיח קיומה של חקירה עניינית ומקצועית".
"היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה סבורים, כי אין מקום לשיבוש סדרי המינהל והממשל הרגילים על-ידי הפקדת חקירתם של חשדות לעבירות בשירות הציבורי וכלפיו בידי גוף חוקר, אשר לא הוסמך לצורך כך בחיקוק מכוחו הוא פועל, ואשר אין לו את כוח האדם, הניסיון והמומחיות הדרושים לביצועה המקצועי והיעיל של החקירה".
אין פותרים בעיה אחת ע"י יצירת בעיות אחרות
"משטרת ישראל היא הגוף החוקר המרכזי בישראל, ולו ניסיון ומומחיות רבים בחקירת חשדות כנגד שרים ועובדי ציבור בכירים. בנוסף, מדובר בחקירה רחבת-היקף, שהטלתה על אחד מגופי החקירה האחרים - חוקרי הרשות לניירות ערך או הרשות להגבלים עסקיים - היתה גורמת לשיתוק חלק ניכר מפעילותו".
מעבר לכך, מציינת המדינה שגם הצעה לגייס חוקרי משטרה בדימוס מעלה בעיות: חומר החקירה הרב יחייב מספר חוקרים רבים, גיוס אנשים המצויים כיום בסקטור הפרטי עלול לעורר בעיות קשות של ניגוד עניינים, כמו גם בעיות של כפיפות מקצועית וכפיפות לדין המשמעתי", ובכך נמצאנו פותרים בעיה אחת על-ידי יצירת בעיות אחרות.
בג"צ 8192/04 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה ואח'
