היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קיים בערב (ג', 28.9.04) פגישה במשך יותר משעתיים עם כמה מבכירי מועצת יש"ע. מטרת הצדדים: להגיע להבנות, באשר לגבולות המותרים במאבקם של אנשי יש"ע נגד יישום תוכנית ההינתקות.
בישיבה השתתפו פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה יהושע שופמן ומייק בלס, המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן.
עם אנשי יש"ע שהשתתפו נמנים: חבר הכנסת לשעבר חנן פורת, יושב-ראש מועצת יש"ע, בנצי ליברמן, ודובר המועצה, יהושע מור-יוסף. לצד מזוז השתתפו פרקליט המדינה, ערן שנדר ובכירים נוספים. מדיווחים ראשונים עולה, כי הפגישה היתה קשה.
היועץ המשפטי לממשלה פתח את הדיון, באומרו שבמדינת ישראל מתחולל כיום מאבק ציבורי סביב תוכנית ההינתקות. מערכת אכיפת החוק מצווה להקפיד, כי המאבק הציבורי יתנהל בגדרי החוק ונורמות המאבק המקובלות בחברה דמוקרטית, וכי המאבק לא יגלוש להסתה לאלימות, למעשי אלימות ולפגיעה במוסדות השלטון. למאבק ציבורי בחברה דמוקרטית יש כללים וקווים אדומים, שיש להקפיד עליהם כדי למנוע גלישה לאנרכיה, אמר מזוז.
מזוז ציין, כי הוא מודע לכך שבעיני ציבור לא קטן - תוכנית ההינתקות נתפסת כ"דבר רע" וכהרס של "מפעל חיים", אך אין ספק שהכל מסכימים שמלחמת אחים ואנרכיה הינה דבר גרוע יותר. כמנהיגי הציבור ומובילי המאבק, אמר, עליכם ליטול אחריות לקיום המאבק בדרכים לגיטימיות, ולקבוע "קווים אדומים" של גבולות לניהול המאבק במסגרת החוק:
- אין לשלול את הלגיטימיות של מוסדות השלטון - הכנסת, הממשלה, הצבא, בית המשפט וכיו"ב;
- יש להימנע מפרסונליזציה של המאבק, בעיקר כאשר יש גורמים המנסים למקד את המאבק בעובדי ציבור, אנשי ביטחון ואנשי אכיפת החוק;
- יש להימנע מביצוע פעולות בלתי חוקיות ובכלל זה אלימות, הסתה והמרדה.
מדיניות התביעה הכללית, כפי שהדגיש היועץ בפגישה, תאפשר, ככלל, חופש ביטוי ודרכי מאבק לגיטימיות ואין בכוונת גורמי האכיפה "לסתום פיות".
עם זאת, הדגיש היועץ, כי לא יירתע מלנקוט בהליכים פליליים נגד מי שיחצו את הקווים האדומים, לרבות מנהיגי ציבור. ההחלטות יתקבלו כמובן בשים לב לנסיבות השונות: תוכן ועיתוי הדברים, המקום בו נאמרו הדברים, מעמד הדובר, היעד ומפורשות האמירות.
עד היום נקטה מערכת אכיפת החוק איפוק רב נוכח התבטאויות לא לגיטימיות, במגמה של מתן אזהרה קודמת ואי-החרפת המצב, אך יהיו מקרים בהם לא יהיה מנוס מנקיטה בהליכים פליליים.
נציגי מועצת יש"ע הצטרפו לדברים, והביעו את הסתייגותם המוחלטת ממעשי הסתה ומעשי אלימות כלשהם. לדבריהם, לא יקבלו, בשום מצב, מקרה שבו יהודי ירים יד על יהודי.
נציגי המתיישבים התמקדו בדבריהם בצורך לבצע משאל-עם כדי להעניק לדבריהם, לגיטימיות לתוכנית ההינתקות. בתגובה הבהיר היועץ המשפטי כי אין כיום חוק משאל עם, ולו היה כזה, המערכת המשפטית הייתה שוקלת האם לייעץ לממשלה להשתמש בכלי הזה שנועד במהותו לקבל הכרעות ציבוריות מרכזיות, דוגמת תוכנית ההינתקות.
חקירה נגד נדיה מטר
תוך-כדי קיום הפגישה, אישרה הפרקליטות כי פרקליט המדינה החליט להורות על פתיחת חקירה נגד נדיה מטר, מנהיגת תנועת "נשים בירוק". העילה לחקירה: מכתב שהפנתה נדיה מטר לראש מנהלת ההינתקות, יונתן בשיא, ובו טענה כי מכתבו של בשיא למתנחלים (שבו ביקשם להסכים מרצון ולסייע בפינוי, י.י) דומה להודעת הגירוש שנמסרה ליהודים בתקופת השואה. מטר טענה עוד, כי מכתבו של בשיא אף חמור יותר, והוא, בשיא, מהווה "גירסה הרבה יותר נוראה ליודנראט".
כאמור, פרקליט המדינה הורה על חקירה בחשד לעבירה של העלבת עובד ציבור. עם זאת, ובמטרה להימנע מכניסה ל"שדה מוקשים", נמנע הפרקליט שנדר מלהורות על חקירה גם בחשד לעבירת הסתה.
