התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ (ג', 5.10.04) נגד החלטת המשנה לנשיא ביה"מ העליון, אליהו מצא, להרחיב ל-7 שופטים את ההרכב הדן בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, נגד השר בלי תיק, צחי הנגבי.
בעתירה מבקשת התנועה צווים על תנאי, המורים למשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט אליהו מצא, לנמק מדוע פעל בלא סמכות להרחבת ההרכב וזאת בניגוד לחוק בתי המשפט, הקובע כי למשנה לנשיא בית המשפט העליון ניתנת האפשרות להרחיב הרכב הדן בעניין מסוים רק לפני תחילת הדיון.
כמו כן, מתבקש מצא להידרש לשאלה מדוע נמנע מלנמק את החלטתו, מדוע החליט כך מבלי שנתבקש ע"י אחד הצדדים, מדוע החליט להרחיב את ההרכב למרות שהסוגיה הנדונה בבג"צ היא שאלת מניעות נושא משרה מלעסוק בעניין בו הוא מצוי בניגוד עניינים (חוקרי המשטרה, בשל העובדה שהם חוקרים את מי שצפוי להיות הממונה עליהם בתום החקירה) - שהיא סוגיה שנדונה כבר בעבר לא אחת ע"י בית המשפט, בהרכב רגיל, ואין מדובר בסוגיה המעוררת שאלות עקרוניות או חדשות שלא הוכרעו.
סעיף נוסף בעתירה דן בשאלה מדוע החליט המשנה לנשיא, כי השופטים עדיאל וגרוניס, אשר היו חלק מהרכב השופטים המקורי שדן בבג"צ, לא יהיו חלק מההרכב המורחב שידון בעתירה ב-17 לאוקטובר. זאת, בעת שחוק בתי המשפט (סעיף 26 (ב) הדן בהרחבת הרכב לאחר תחילת דיון בעניין, קובע כי השופטים שדנו בעניין ימשיכו ויכללו במסגרת ההרכב המורחב.
התנועה טוענת, כי החלטתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון היא בניגוד לסעיף 26 לחוק בתי המשפט, דבר ההופך את החלטתו להתערבות בלתי מוסמכת בעצמאות שיקול דעתו של שופטי הרכב הדנים בתיק, שעה שהיה עליו להמתין עד למתן פסק דין ולבקשה לקיים דיון נוסף, אם וכאשר הייתה מוגשת לאחר מתן פסק הדין, ואז היה ביכולתו להפעיל את סמכותו במסגרת סעיף 30 בחוק בתי המשפט ולהורות על דיון נוסף בהרכב מורחב.
כן מבקשת התנועה מבג"צ להוציא צו ביניים, המורה למשנה לנשיא להימנע לפי שעה מלדון בבג"צ בעניינו של צחי הנגבי עד אשר תתברר ותוכרע עתירה זו.
החלטת מצא, נשואת העתירה הנוכחית, היתה להרחיב את ההרכב כדלקמן: אליהו מצא (אב"ד), מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית ביניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'ה ואדמונד לוי. מן ההרכב החדש נעדרים שני השופטים שדנו בעתירה לצידו של חשין: אשר גרוניס (שהתנגד להוצאת צו על תנאי), ויונתן עדיאל (שתמך).
הרקע להחלטת מצא להרחיב את ההרכב נבעה בעיקר בשל התנהלות השופט מישאל חשין בדיון הראשון בעתירה נגד הנגבי. חשין, יחד עם השופט יונתן עדיאל, החליט על הוצאת צו על תנאי בעתירה, המחייב את היועמ"ש, מני מזוז, ואת יתר המשיבים, להשיב מדוע לא תישלל כבר עכשיו אפשרות חזרתו של הנגבי לכהונת השר לביטחון פנים, אם וכאשר יטוהר בחקירה; ומדוע לא יועבר תיק החקירה לגורם אחר מחוץ למשטרה. הצו הוצא ברוב של שניים נגד אחד (השופט אשר גרוניס), וזאת בניגוד לנוהג בבית המשפט העליון, לפיו אין מוציאים צו על תנאי נגד היועמ"ש, בשלב מקדמי זה, ללא הסכמת כל ההרכב.
נזכיר, כי במהלך הדיון העלה חשין הערות פוגעניות ומיותרות נגד תנ"צ יואב סגלוביץ, שמונה לעמוד בראש צוות החקירה [ראו קישורים]. חשין לא התנצל על כך בדיון שלאחר מכן, ולא נתן לכך ביטוי בהחלטה.
דבריו של חשין עוררו התנגדות, הן בשל הפגיעה האישית בעובד ציבור מחד (סגלוביץ); והן נוכח המלצתו למנות דווקא את ניצב משה מזרחי לעמוד בראש צוות החקירה - למרות מעשיו הפליליים לכאורה של מזרחי בפרשת האזנות הסתר.
