משרד המשפטים יפיץ בשבוע הקרוב למשרדי הממשלה השונים את תזכיר חוק העיתונות, שאמור להחליף את פקודת העיתונות המנדטורית, שנחקקה עוד בשנת 1933 ואומצה אל המשפט הישראלי לאחר קום המדינה.
כך הודיעה (יום ב', 25.10.04) מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, בדיון בבג"צ בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד פקודת העיתונות המיושנת ותקנה 94 לתקנות ההגנה לשעת חירום (המנדטוריות).
בעקבות עתירת האגודה, שהוגשה בשנת 2002 באמצעות עו"ד דן יקיר, כונסה ועדה בינמשרדית, שהכינה את הצעת חוק העיתונות, שתבטל את הפקודה המנדטורית ושלוש מתקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945, העוסקות ברישוי עיתונים ובסגירתם.
העתירה נמחקה בהסכמה
הצעת החוק הוכנה בעקבות צו על-תנאי שהוציא בג"צ לפני כשנה וחצי, בו הורה לשר הפנים לנמק בתוך 90 יום, מדוע לא תבוטל החקיקה המנדטורית. העתירה נמחקה היום בידי השופטים אהרן ברק, מישאל חשין ודורית בייניש, בהסכמתה של האגודה, לאחר שהמדינה התחייבה, כי שר הפנים יודיע מראש לאגודה לזכויות האזרח על כל כוונה להגביל או למנוע את הוצאתו של עיתון, בהסתמך על החקיקה המנדטורית. זאת, עד לביטולה של החקיקה הקיימת, עם קבלתו של חוק העיתונות החדש.
תזכיר החוק מציע לבטל את דרישת הרישוי כתנאי מוקדם להוצאת עיתון, דרישות תנאי הכשירות מעורך עיתון (הכוללים הגבלות גיל, השכלה, היעדר עבר פלילי ודרישות נוספות) וביטול הסמכות המינהלית לסגור עיתון. עם זאת, סמכות זו תיוותר בידי בית המשפט המחוזי, שיוכל לאסור או להגביל פרסום של עיתון אם השתכנע, כי פרסומו עלול לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור. החלטה כזו של בית משפט, לפי תזכיר החוק המוצע, תהיה מוגבלת בזמן, והעיתון הנפגע יהיה רשאי לבקש עיון מחדש בהחלטה.
אם אכן תתקבל הצעת חקיקה זו, הרי שבכך תוסרנה מרבית הפגיעות בחופש העיתונות, אשר עוגנו בחקיקה המנדטורית. עם זאת, מציין עו"ד יקיר, אין כל הצדקה להשאיר בעינה את הסמכות לסגור עיתון, אפילו אם זו תועבר לבית המשפט.
עורך עיתון - מעל 25 עם תעודת בגרות, וללא עבר פלילי
פקודת העיתונות משנת 1933 אוסרת על הדפסת עיתון מבלי לקבל רשיון לכך מאת הממונה על המחוז במשרד הפנים. תנאי קבלת הרשיון קובעים, בין היתר, כי על עורך העיתון להיות בעל תעודת בגרות, מעל גיל 25, ללא עבר פלילי או שלילת רשיון עבודה כעו"ד או כרופא. בעתירה נטען, כי הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות פוגעת לא רק בזכותו של הפרט לחופש העיסוק, אלא אף בטובתה של החברה כולה.
פקודת העיתונות אף מסמיכה את שר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון לכל תקופה שימצא לנכון, אם הוא מפרסם דבר העשוי בוודאות קרובה לסכן את שלום הציבור או ידיעות שקר, שיש בהן, לדעתו, לעורר בהלה או ייאוש. לטענת האגודה, פקודת העיתונות הינה חלק מהסדרי החקיקה המנדטוריים לגבי עיתונות, הסדרים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם משטר דמוקרטי, כזה השורר כיום במדינת ישראל. עוד נטען בעתירה, כי אין לפקודת העיתונות אח ורע במדינות העולם הדמוקרטי וכי ברוב הארצות הדמוקרטיות אין כלל צורך ברשיון להוצאת עיתון.
לרקע היסטורי על פקודת העיתונות ולפסק הדין המפורסם בעניין "קול העם", ראו ידיעה קודמת.
לשכת עורכי הדין תומכת בהצעת החוק
ועדת התקשורת של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מצטרפת אף היא להצעה לבטל את פקודת העיתונות ואת הצורך ברישוי עיתונים בישראל. הוועדה אף תומכת במגמה להעביר את סמכות שר הפנים, כאשר לסגירת עיתון, לידי בית המשפט.
עם זאת, הוועדה סבורה שבהצעה הנוכחית אין די. לדברי ד"ר יובל קרניאל, הצעת החוק נסמכת על המלצותיה של ועדת צדוק, שעסקה בחוקי העיתונות, אך יש בהצעה הנוכחית רק יישום חלקי של המלצות הוועדה. ועדת צדוק, שכללה בין חבריה את פרופ' רות גביזון, פרופ' אסא כשר, פרופ' זאב סגל, עו"ד משה נגבי ואחרים, הציעה לא רק לבטל את סמכות הסגירה של העיתון, אלא גם את הצורך בקבלת רישיון מלכתחילה. כמו כן הציעה הוועדה שלא להעביר את סמכות הסגירה של העיתון לבית משפט, אלא לבטלה לחלוטין.
ועדת התקשורת של הלשכה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה והציעה את עזרתה בניסוח הצעת חוק מתאימה ליישום המלצות הוועדה. ד"ר קרניאל אמר שרק יישום מלא של המסקנות יתרום תרומה של ממש לחופש העיתונות ולדמוקרטיה הישראלית, ואין להסתפק בצעד הראשון של ביטול סמכות השר.
בג"צ 2459/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים
