בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית דין להגבלים עסקיים, נתן תוקף של צו, להסכמה בין הממונה על הגבלים עסקיים לבין החברות טלרד נטוורקס בע"מ ותדיראן בע"מ, במסגרתו ישלמו החברות - יחד ולחוד - לאוצר המדינה סך של 8 מיליון ש"ח. הצו המוסכם התגבש בין הממונה לבין החברות, לאור מעורבותן בקרטל המרכזיות הציבוריות, שהתקיים בשנות ה-90'.
חקירות שערכה מחלקת החקירות ברשות הגבלים עסקיים העלו את החשד כי טלרד ותדיראן, שהיו ספקיות המרכזיות היחידות לבזק, חילקו ביניהן את שוק העבודה מול בזק, כך שכל אחת מהן תשמור על נתח עבודה קבוע ומוסכם מראש, ועיגנו חלוקה זו בהסכמי העבודה שלהן עם בזק. כמו כן, עלה החשד שהחברות תיאמו ביניהן מכרזים שפרסמה בזק. עוד נחקרו חשדות, כי החברות הסכימו עם בזק, שזו תתחייב בפניהן שלא תכניס ספק שלישי לתחום, ובזק אכן התחייבה כמבוקש.
במסגרת הצו הוסכם, כאמור, כי טלרד ותדיראן ישלמו סכום של 8 מיליון ש"ח. מדובר בסכום גבוה בהרבה מהסכומים שהוסכמו עד היום בצווים מוסכמים שהושגו עם רשות הגבלים עסקיים. כמו כן, התחייבו טלרד ותדיראן להוראות התנהגותיות שונות שתכליתן אכיפה אפקטיבית של חוק ההגבלים העסקיים, וכל זאת מבלי להודות בטענות הממונה, שמצידו התחייב שלא לנקוט באמצעי אכיפה נגד החברות בשל מעשיהן.
השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור קיבלה את בקשתו של הממונה לאשר את הצו המוסכם, וקבעה כי שיקולי הממונה מקובלים עליה וכי בנסיבות העניין מדובר באמצעי אכיפה ראוי, המקדם את אינטרס הציבור.
הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד דרור שטרום, בירך על אישורו של הצו המוסכם. לדבריו, "עמדת הרשות היא שמעשים מסוג זה, הם מעשים המצדיקים, ככלל, הגשת כתבי אישום וניהול הליך פלילי כנגד החשודים בביצוע העבירות. מדובר במעשים חמורים, שנוגעים ללב דיני התחרות. עם זאת, במקרה זה, הוחלט שלא להפעיל את סמכויות האכיפה הפלילית, בין היתר, בשל קיומו של חומר ביטחוני חסוי, שחשיפתו בהליך פלילי עלולה היתה לפגוע פגיעה קשה בביטחון המדינה. לפיכך, לאחר שנשקלו בעצה אחת עם פרקליטות המדינה שיקולים של ביטחון המדינה, ושיקולים נוספים, באנו לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי באכיפת החוק, מחייב מיצוי הדין עם החברות, שלא בדרך ההליך הפלילי".
בזק, שחלקה בקרטל היה שונה מחלקן של טלרד ותדיראן, איננה צד לצו המוסכם, והממונה הודיע לה שבדעתו להפעיל את סמכותו המנהלית לקבוע, כי בזק הייתה צד להסדרים כובלים בתחום המיתוג הציבורי. על-פי חוק ההגבלים העסקיים, קביעה כאמור תהווה ראיה לכאורה בכל הליך.
