במשרד החינוך מתכוננים לקראת בחינת המיצ"ב שתתקיים בעוד כחודשיים (21.3.05), ובמסגרתה ייבחנו לראשונה תלמידי כיתות ח' על מושגים בתחום המורשת, הציונות והדמוקרטיה.
בשבוע שעבר יזם המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר כנס ארצי למנהלי חטיבות הביניים ומנהלי בתי ספר יסודים בהם כיתות א'-ח'. הכנס עסק ביישום תוכנית הליבה של "מאה המושגים". בכנס הציגו בתי ספר את תוכניות הלימוד המיושמות בבית ספרם במסגרת שעת "מורשת תרבות ישראל" ותוכניות הלימודים בבית הספר בכלל.
בהכנת תוכנית "100 המושגים" השתתפו אנשי מקצוע ממשרד החינוך ומחוצה לו. בין חברי הוועדה היו מפקחים מרכזים (מפמ"רים של כל תחום לימוד), מדריכים מחוץ למשרד אשר עוסקים בתחום הדמוקרטיה ויועצים מדעיים מתוך האוניברסיטה, ממחלקות מדעי הרוח והחברה - פרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית, פרופ' יואב גלבר, אוניברסיטת חיפה, פרופ' יעקב עירם, אוניברסיטת בר אילן ועוד. כמו-כן, כללה הוועדה נציגים מתוך המגזר הערבי והדרוזי בהם: פרופ' איסמעיל אבו סעד וד"ר סאלח שכיב, אוניברסיטת בר אילן.
עובדת הוועדה כללה איסוף מונחים משלושת התחומים (מורשת, ציונות ודמוקרטיה), דיון בכל אחד מהם ולבסוף סיכום של חלק מהם בתוך 100 המושגים הסופיים. כל פרק כולל 33-34 מושגים.
כך למשל הגדירה הוועדה את תפקידי בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ): אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון הוא לשמש כבג"ץ. לבג"ץ תפקיד מיוחד במשטר הדמוקרטי - לבקר את רשויות השלטון ולדאוג כי פעולותיהן לא יפגעו במערכת הערכים הבסיסית שעליה מושתתת הדמוקרטיה במדינה. בג"ץ דן בעניינים שיש ספק בחוקיותם, ובכלל זה גם בחוקים של הכנסת. אזרחים החשים כי נפגעו זכויותיהם, או כי נגרם עוול לאחרים על-ידי המדינה או על-ידי שלוחותיה, פונים לבג"ץ בבקשה לעשות עימם צדק. פנייה לבג"ץ נקראת עתירה.
יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ, דחה את הטענות כאילו לא התקיימו מספיק דיונים סביב המונחים הנוגעים לפרק הדמוקרטיה. פרופ' כץ הבהיר, כי "דיוני הוועדה נמשכו למעלה משנה, והתייחסו בו זמנית לשלושת התחומים, ולכן לא ברור מקורם של הטענות המופרכות".
