בשנת 2004 הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים בכ-151.5 מיליארד ש"ח, לעומת כ-143.7 מיליארד ש"ח בשנת 2003. זהו גידול ריאלי של כ-5.8% בשנת 2004 לעומת שנת 2003. כך מציין מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, שפרסם היום (ג', 8.2.05) את הדוח לשנת 2004.
בשיעורי מס אחידים, ולאחר ניכוי עונתיות, נתוני המגמה מצביעים על עלייה חדה בגביית המסים בשיעור שנתי של כ-18% בחודשים אפריל - ספטמבר 2003, התמתנות לקצב גידול של כ-6% בחודשים אוקטובר 2003- יולי 2004 וחזרה לקצב גידול של כ-10%בחודשים אוגוסט - דצמבר 2004.
בהתייחס לרמת המיסוי על הפרט, מציין הדוח כי בעקבות הרפורמה במס, שיעורי המס השולי ברוב מדרגות המס ירדו ב-7 עד 13 נקודות אחוז, ואצל בעלי הכנסות נמוכות הירידה מגיעה עד כדי 20 נקודות אחוז. מדובר, על-פי הדוח, בירידה משמעותית שצפויה להשפיע לטובה על התמריץ לעבוד.
עוד אומר הדוח כי מחקר שנערך במִנהל הכנסות המדינה מראה שהרפורמה במס צפויה להביא לירידה משמעותית של קרוב ל-6 אחוזים בשיעור המס השולי המשוקלל, ובכך תתרום תרומה משמעותית ליעילותה של מערכת המס.
עוד מנתוני הדוח: בשנת 2004, בעלי הכנסות המשתכרים עד 7,000 ש"ח לחודש (המהווים 65% מאוכלוסיית ישראל), שילמו כ-3% בלבד מכלל תשלומי מס ההכנסה אך כ-21% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ובסה"כ - כ-8% מכלל המסים הישירים. בעלי הכנסה מעל 35,000 ש"ח לחודש ברוטו המהווים כ-2% מסך האוכלוסייה, שילמו כ-33% מסך גביית מס הכנסה וכ-12% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ובסה"כ - כ-27% מכלל המסים הישירים.
העשירון העליון השתכר כ-31,000 ש"ח לחודש, ריכז כ-40% מההכנסה החייבת במשק אך שילם כ-62% מכלל המסים הישירים - כ-70% מסך גביית מס הכנסה וכ-42% מסך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
בשנת 2004, המיסים הישירים, מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, הקטינו את אי השוויון בחלוקת ההכנסות ברוטו, כפי שהוא נמדד על ידי מדד ג'יני, בכ-16%, דבר המעיד על רמת הפרוגרסיביות הגבוהה של מערכת המיסוי הישיר בישראל.
בשנת 2004, היו 49.1% מהיחידים מתחת לסף המס (51.3% מכלל השכירים ו-33.5% מכלל העצמאים), וזאת לעומת 42.3% בשנת
2003. הגידול בתחולת האוכלוסייה שמתחת לסף המס הוא תוצאה של הפחתת שיעורי המס בהכנסות נמוכות במסגרת הרפורמה במס הכנסה.
בעקבות הפחתת שיעורי המסים עקב הרפורמה, חלה בשנת 2004 ירידה בשיעור המס הישיר הממוצע, והוא עמד על כ-25.9% (לעומת 27.5% בשנת 2003). השיעור הממוצע של מס ההכנסה היה כ-18.5%, והשיעור הממוצע של דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - כ-7.4%.
הדוח מציין כי לאורך שנים ניכרת מגמה של צמצום הפער בנטל המס בין ישראל למדינות ה-OECD. בעוד שבשנים 1970 עד 1988 הפער היה בממוצע כ-14 אחוזי תוצר, הוא ירד בשנים 1989 עד 2003 כדי מחצית - ל-7 אחוזי תוצר בלבד.
בשנת 2003 הסתכם נטל המס בישראל ב-38.5% תמ"ג, ירידה של כ-1% תוצר לעומת נטל המס בשנת 2002 וירידה של 1.6% תוצר לעומת השיא הקודם בשנת 2000. הירידה החדה בנטל המס נבעה מהמיתון במשק הישראלי מאז הרבע האחרון של שנת 2000 ועד אמצע שנת 2003, והיא התרחשה למרות צעדי מדיניות שנקטה הממשלה במהלך שנת 2002 כדי לצמצם את מימדי הגירעון התקציבי, שכללו העלאת שיעורי מסים.
עם זאת, למרות הצמצום בפער בין נטל המס בישראל וב-OECD, עדיין נטל המס בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית. בשנת 2003 נטל המס (המשוקלל בתמ"ג) במדינות ה-OECD עמד על כ-31.5 אחוזי תמ"ג, נמוך בכ-7 אחוזי תמ"ג מהנטל בישראל. בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה בנטל המס בחלק ממדינות ה-OECD, ובולטת במיוחד בכך היא ארה"ב שבה חלה ירידה מ-30 אחוזי תוצר ל-25.4 אחוזי תוצר. כמו כן יש לציין את נטל המס הנמוך במדינות איתן מתחרה ישראל על משיכת השקעות, דוגמת אירלנד וסינגפור.
בשנת 2001, משקל ההכנסה החייבת שלא מיגיעה אישית, קרי הכנסות מרכוש והון, בקרב העצמאים, הגיע בממוצע ל-11.8%, והוא גדל במקביל להכנסה הכוללת: בעשירון העליון של העצמאים הוא עמד על 20.6% ובמאון העליון הגיע אף ל-37.3%.
לעומת זאת משקל ההכנסות מרכוש והון בקרב אוכלוסיית השכירים היה קטן ביותר - 0.6% בלבד מכלל הכנסתם, בעוד שההכנסות משכר ומפנסיה היוו 99.3% אחוזים מסך הכנסתם. כי למרות הצמצום בפער בין נטל המס בישראל וב-OECD, עדיין גבוה נטל המס בישראל בהשוואה בינלאומית. בשנת 2003 נטל המס (המשוקלל בתמ"ג) במדינות ה-OECD עמד על כ-31.5 אחוזי תמ"ג, נמוך בכ-7 אחוזי תמ"ג מהנטל בישראל.
בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה בנטל המס בחלק ממדינות ה-OECD, ובולטת במיוחד בכך היא ארה"ב שבה חלה ירידה מ-30 אחוזי תוצר ל-25.4 אחוזי תוצר. כמו כן יש לציין את נטל המס הנמוך במדינות איתן מתחרה ישראל על משיכת השקעות, דוגמת אירלנד וסינגפור.
הרחבת בסיס המס
על-פי התחזית הכלולה בהצעת חוק התקציב לשנת 2005, הטבות המס בשנת 2005 צפויות להסתכם ב-24.3 מיליארד ש"ח, שהם כ-15%מהכנסות המדינה ממיסים או כ-4.4% תוצר. מתוך הסכום האמור, היקף ההטבות במס הכנסה ובמיסי נדל"ן הוא כ-20.8 מיליארד ש"ח, היקף ההטבות במכס ובמע"מ הוא כ-3.4 מיליארד ש"ח והיקף ההטבות באגרות הוא כ-0.1 מיליארד ש"ח.
תחזית ההטבות לשנת 2004 נמוכה בכ-7 מיליארד ש"ח לעומת שנת 2002. מתוך סכום זה, כ- 4.1 מיליארד ש"ח נובעים מצעדים שבוצעו בשנים 2003-2004 להרחבת בסיס המס וכ-2.9 מיליארד ש"ח הם צעדים עליהם החליטה הממשלה ושנכללו בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה לשנת 2005 (כגון: ביטול הפטור ממע"מ באילת). במידה וצעדים אלו לא יתממשו, צריך יהיה למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים וראוי יהיה לעשות זאת באמצעות ביטולי פטורים ולא באמצעות העלאות מסים.
