ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום א', 13.3.05) את הצעות החוק שהגישו חברות הכנסת קולט אביטל ויולי תמיר מהעבודה, 'איסור שימוש בסמלים ודימויים מהשואה'. הצעות החוק יעלו להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
בהצעות החוק מוגדרים מהם סמלי שואה: לבוש פסים נוסח לבוש אסירי מחנות הריכוז, טלאי צהוב בצורת מגן-דוד, כל סימון אחר שהגרמנים חייבו את היהודים לשאת אותו; "סמל נאצי" - ציור, צילום, שירטוט, פיסול וכיוצא בזה של צלב הקרס או של כל דבר אחר המצביע על זיקה לנאציזם.
כך, ייאסר כינוי בעל-פה, בכתב או בדרך אחרת של אדם, קבוצת בני-אדם, תאגיד, מוסד או גוף כלשהו שלא למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית, דיווח היסטורי או העברת מידע אמיתי על הנאציזם; תיאסר פגיעה והעלבת אדם על-ידי הבעת משאלה, תקווה או ציפיה להגשמת המטרות של הנאצים, או הבעת צער או מחאה על שלא הוגשמו במלואן. דינו של העובר על חוק זה - 7 שנות מאסר.
כזכור, לפני זמן לא רב ענדו המתנחלים המיועדים לפינוי תלאי מגן-דוד כתום על בגדיהם כדי לסמן את האוכלוסיה המיועדת לגירוש, סמל ליהודים שגורשו בתקופת השואה. ענידת התלאי הכתום עוררה מחאה בעיקר בקרב משפחות ניצולות שואה. גם חברי כנסת מהימין גינו את המהלך וקראו למתנחלים שלא להשתמש בסמלים מסוג זה.
חברות הכנסת כותבות בהסבר להצעת החוק: "תופעת השימוש בסמלים ובכינויים נאציים גברה. נבחרי ציבור מושווים לצוררי ישראל הגדולים ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית - הנאציזם. הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש יומיומי כחלק אינטגרלי מהשיח הציבורי תוך זלזול מופגן ברגשות ניצולי השואה וצאציהם - ראוי לכל גינוי".
"אנו חיים בתקופה בה קיים ניסיון להכחשת השואה ודור שלא חווה את השואה על בשרו משתמש בקלות יתר בכינויים וסמלים נאציים. במציאות זו אין להסתפק רק בדרך החינוכית, שמטרתה למנוע את התופעות האלו, אלא יש חשיבות לעגן את האיסורים גם בחקיקה מתאימה, זאת בכדי לבלום את התופעה או לפחות לצמצמה ככל האפשר".
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
