ערביי ישראל מציינים (ד', 30.3.05) את יום האדמה. ועדת המעקב של ערביי ישראל יחד עם המועצה לכפרים בדואים בלתי מוכרים וראשי הרשויות המקומיות הערביות בנגב החליטו, כי האירוע המרכזי יתקיים בנגב. במהלך האירוע מתקיימת פעילות רחבה, בעיקר בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בה לוקחים חלק פעילים וארגונים מכל רחבי הארץ.
יום האדמה מציין בעבור ערבי ישראל את יום הזכרון ה-29 של האירועים האלימים במהלכם נהרגו 6 אזרחים ערבים ועשרות פצועים מירי כוחות הביטחון הישראלי, על שהפגינו במחאה על כוונת הממשלה (אשר בוצעה בסופו של דבר) להפקיע מהם אלפי דונמים. מטרת ההפקעה נעשתה לטובת תוכנית של הסוכנות היהודית שמטרתה הפומבית היתה לייהד את הגליל.
בשעה 15:00 יגיעו נציגיו של הציבור הערבי בכדי להשתתף באירוע המרכזי של היום בכפר הבלתי מוכר אבו תלול במחאה על מדיניות הממשלה נגד האזרחים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בשעות הבוקר והצהריים התפרשו אלפי פעילים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב ושותלו עצי זית.
באירוע בכפר אבו תלול תצא קריאה נגד המדיניות המחמירה של המדינה נגד הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים הכוללת הריסות בתים המוחקות כפרים שלמים ומשאירות מאות משפחות מחוסרות בית. בנוסף להריסות הבתים החלה הממשלה בחרישות שדות בדואים בנגב וחיסול התבואה בשדותיהם וכל זאת הזמן ש-80,000 אזרחים אינם מקבלים מים, חשמל וחינוך.
המשטרה העלתה את הכוננות לקראת אירועי היום
משטרת ישראל
העלתה את רמת הכוננות שלה כחלק מהערכותה לאירועי היום. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי הורה (ג', 29.3.05) למחוז הצפוני ולמחוז הדרומי להערך לקראת יום האדמה. במקביל, ניתנה הנחיה למחוז ירושלים לתגבר כוחות. הכוננות הוכרזה במחוזות בהם יתקיימו ארועים מקומיים שמתואמים, אגב, עם המשטרה. גורמים במשטרה ציינו, כי על פניו לא צפוים ארועים חריגים ואולם במשטרה מוכנים לכל תרחיש.
לדברי מרכז מוסאוא, לזכויות האזרחים הערבים בישראל, בזיכרון של יום האדמה השנה, ישימו האזרחים הערבים דגש על מספר נושאים מרכזיים אשר מעסיקים את האוכלוסיה הערבית בהקשר של מדיניות הממשלה, כגון מאבקים של האזרחים הערבים בנגב, במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים, ובסירוב לניסיון המדינה בחיוב האזרחים הערבים בשרות לאומי/אזרחי חובה, כמו כן מדגישים את המאבק למדיניות הריסת הבתים המתמשכת בקרב היישובים הערבים.
יש תוכניות לבנייה - אך לא מבוצעת בנייה בפועל
מרכז מוסאוא מציין מספר גורמים בהם פוגעת המדינה באוכלוסיה הערבית החייה בישראל. לדבריהם, המדינה ממשיכה במדיניות הריסת הבתים תוך עיכוב בקידום אישורן של תכניות מתאר עבור 34 ישובים ערביים, אשר הממשלה החליטה עליהן כבר ב-1998, אך לא ברור מצבן עד כה.
המרכז מציין, כי העדר תוכניות מתאר, שיתנו מענה הולם לצרכי המקרקעין והמחיה של האוכלוסיה הערבית, יוצרים מצב בו אזרחים הנמנים על אוכלוסיה זו נאלצים למצוא מענה לצורכי המגורים, ונאלצים לבנות ללא רשיון, ברוב המקרים על קרקע פרטית, בהיעדר הקצאת קרקעות ממינהל מקרקעי ישראל.
הם מתייחסים גם למצוקת הדיור בקרב האוכלוסיה הערבית. הם מדגישים, כי הממשלה החליטה בשנת 2000 לתכנן ולפתח קרקעות לבניית 40 אלף יחידות דיור. רק בשנת 2003 סיים משרד השיכון לתכנן שכונות חדשות בנחף, כפר מנדא. ב-2004 הודיע משרד השיכון כי החל בהליכי תכנון של אתרים בששה יישובים נוספים, שבהם כ-3,385 יחידות דיור, אולם עד יום זה לא היה פיתוח אתרים בפועל לבניית שכונות חדשות. התוצאה 36 אלף בתים ללא רישיון. צפיפות הדיור 1.41 נפשות לחדר בישובים הערבים לעומת 0.88 בישובים היהודים.
עליה ניכרת בפניות לשרותי הרווחה
במרכז מציינים, כי "בשנתיים האחרונות אנו עדים לעליה ניכרת במספר המשפחות שפנו למחלקת הרווחה כמעט בכל התחומים. מנתוני מדגם אקראי ומייצג של מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות ערביות עולה כי מספר התיקים של הפונים למחלקות עלה בין 2001 ל-2003 ביותר מ-30% בין השנים 2001-2003". התושבים הערבים ברשויות המקומיות הערביות מקבלים 8% מתקציב משרד הרווחה. בחישוב לפי תושב, הוצאת משרד הרווחה לתושב ערבי נמוכה ב-30% מההוצאה לתושב יהודי.
עליה באחוז המשפחות העניות
נתוני דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי מנובמבר 2004 מצביעים על עליה באחוז המשפחות הערביות העניות, מ-44.7% ב-2002 (לפי נתוני הסקירה השנתית 2002-2003) ל-48.4% ב-2003. מספר המשפחות העניות הערביות עלה מ-112,300 בשנת 2002 ל-119,700 משפחות בשנת 2003, עליה של 7,400 משפחות. שיעור המשפחות היהודיות העניות בשנת 2003 היה 14.9%, לעומת 13.9% בשנת 2002. תחולת העוני בקרב המשפחות הערביות היא פי 3.2 משיעור המשפחות העניות היהודיות.
הם מציינים, כי משק הבית הערבי הממוצע אמנם גדול מעט ממשק הבית היהודי הממוצע (5.06 לעומת 4.7 נפשות), אך פער זה אינו מסוגל להסביר את התהום ברמת החיים וברמת העוני בין שתי קבוצות האוכלוסיה.
