לבית המשפט העליון הוגשה (יום ד', 30.3.05) תגובת נציגי המדינה (ניצב דוד צור, מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל, וסנ"צ אילן מור, קצין אג"מ מרחב ירקון במשטרת ישראל) לעתירת המטה למען ארץ ישראל. התגובה הוגשה על-ידי עו"ד אבי חיכט מפרקליטות המדינה בירושלים.
המטה למען ארץ ישראל פנה לבג"צ בבקשה כי יאפשר לקיים הפגנה של אלפי אנשים, ולחסום את נתיבי איילון, עורק התחבורה המרכזי של גוש דן למשך שעתיים, בשעות עמוסות ביותר, ביום ה' הקרוב בשעות 19:00-21:00.
לדעת המשטרה, דין העתירה להדחות. לטענתם, חסימת עורק תנועה מרכזי זה בשעות האמורות משמעה שיתוק מוחלט של גוש דן, פגיעה ישירה בעשרות אלפי נהגים, ופגיעה עקיפה במאות אלפים של אזרחים אחרים. לכן, לדעתם אין לאשר את ההפגנה במתכונת המבוקשת.
עם זאת, הם מציינים בתגובתם שהוגשה היום, שמשטרה היתה מוכנה לשקול חלופות בתיאום עם העותרת, על-מנת ליצור הסדר מאוזן ומידתי, שיאפשר לעותרת לממש את זכות המחאה. לטענתם, העותרת סירבה לשתף פעולה במטרה למצוא פתרון מידתי יותר.
לפי טענתם, ביום 26.3.05 שלח המטה לניצב דוד צור בקשה לרישיון לעריכת תהלוכה ואסיפה שתכליתה לחסום את נתיבי איילון לשעתיים. בבקשה ציינו, כי "כך תומחש להם מעט מזעיר מהפגיעה העצומה הצפויה בשגרת חיי תושבי חבל קטיף וצפון השומרון בגין הטרנספר המתוכנן להם". בתגובה נטען, כי הבקשה הגיעה ללשכת ניצב אשר סבר כי אין מקום לאשר את חסימת נתיבי איילון, והפנה את העותרת למרחב ירקון, כאשר המטרה היתה לנסות ולמצוא חלופות לנתיב המבוקש.
ביום 27.3.05 פנה קמב"צ מרחב ירקון, רפ"ק יוסי פטיתו, אל יו"ר המטה, במטרה לקיים עמו ישיבת תיאום. לטענת המשטרה, מדובר בנוהל הרגיל של דיון בבקשה לאישור הפגנה. אלא, שלטענתם, יו"ר המטה סרב בתוקף לקיים פגישת תיאום כאמור, ודרש להיפגש עם צור באופן אישי. לפי התגובה, מכיוון שהוא סרב לשתף פעולה עם המשטרה, הוחלט לדחות את הבקשה.
נגד החלטה זו הוגשה העתירה. המטה טען, כי המשטרה פעלה בחוסר סמכות, כי הופלתה לרעה מול גופים אחרים, וכן שלא נערך איזון בין זכותה לחופש ביטוי לזכויות העומדות מנגד.
בכתב התגובה שהוגש היום, נטען כי קנויה למשטרה הסמכות להתנות מתן רישיון לקיום אסיפה או תהלוכה בתנאים וסייגים וכי בבואה של המשטרה ליתן רישיון לקיום הפגנה, כמו-גם בבואה להגביל את מתן הרישיון ולקבוע לו סייגים, על המשטרה לערוך איזון סביר בין השיקולים.
לטענת המשטרה, סגירת נתיבי איילון בשעות האמורות, והפניית התנועה לנתיבים חלופיים, משמעותה, בפועל שיתוק מוחלט של התנועה בגוש דן כולו, ואף מעבר לו, למשך שעות רבות, וזאת גם זמן רב לאחר סיום ההפגנה. הפניית התנועה לנתיבים חלופיים משמעה יצירת עומסי תנועה כבדים בכביש 5 - מצומת גלילות מזרחה, כביש 4 - כביש תל אביב חיפה הישן, וכביש 2 - כביש החוף. פקקי התנועה במקום עלולים להגיע עד לאזור נתניה. בנוסף, מדובר לטענת המשטרה, על סתימה של עורקי התנועה בתוך ת"א, שעמוסים ממילא בשעות הללו, וכן השפעה על התנועה בערים הסמוכות.
עוד נטען, כי מלבד הפגיעה הקשה בחופש התנועה של מאות אלפי אזרחים, ופגיעה בשגרת יומם, מדובר גם בסכנה ממשית לחיי אדם, מכיוון שאמבולנסים לא יוכלו להגיע לבתי החולים בשל סתימת עורקי התנועה.
המשטרה מסרה לבג"צ, כי היא מוכנה להציע לעותרת לקיים תהלוכה במרכז ת"א מכיכר רבין לכיוון מוזיאון תל אביב, דרך רח' אבן גבירול עד למוזיאון תל אביב, או מכיכר רבין צפונה ברחוב אבן גבירול לכיוון הספורטק. מדובר לטענתה באזור מרכזי, שיאפשר לעותרת להעביר את המסר בו היא חפצה, בהנחה כי מטרת ההפגנה היא אכן להעביר מסר, באופן שהפגיעה בסדר הציבורי תהיה מידתית.
[בג"צ 3132/05]
