נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), פיטר (יום ו', 1.4.05) את מפקד הביטחון הלאומי בגדה, חאג' איסמעיל ג'אבר. ויתכן כי ימנה במקומו את ג'בריל רג'וב, מי ששימש בשנתיים האחרונות כיועץ לביטחון לאומי ברשות. ג'בריל רג'וב טען בשעות הצהרים (שבת) כי התפקיד לא הוצע לו.
אבו מאזן החליט על ההדחה לאחר הירי ביום ד' על לשכת הנשיאות במוקטעה וסירובו של איסמעיל לנקוט ביד קשה נגד המתפרעים, חברי גדודי חללי אל-אקצא. בנוסף, הודיע אבו מאזן על פיטוריו של יוניס אל-חאס, מפקד הביטחון הלאומי ברמאללה, משום "שכשל במניעת ההתפרעות".
אחד ממקורביו של הנשיא הפלשתיני מסר: "ההחלטה לפטר, נובעת בשל השחיתות והירי על לשכת הנשיא שכוחות הביטחון לא עשו שום דבר כדי לסכלה. אבו מאזן לא היה מרוצה מביצועיהם של כמה מזרועות הביטחון שלו. הוא כעס מאוד על מה שהתרחש ברמאללה ובכוונתו לנקוט בצעדים חשובים נוספים בזמן הקרוב".
בכוונת אבו מאזן להודיע על צמצום מספרם של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים לשלושה בלבד. בשעות הצהרים נועד עם ראש הממשלה אחמד קריע (אבו עלא), ושר הפנים נאצר יוסוף כדי למסור להם על החלטותיו. בתום הפגישה סוכם על המשך ההתייעצויות.
הנשיא הפלשתיני הורה על הגברת הכוחות ברמאללה, במיוחד בשל איומם של גדודי חללי אל-אקצא לשוב ולהפר את הסדר ולחדש את הפיגועים נגד ישראל בשל אי-נכונותו להבטיח את עתידם.
להודעה על פיטורי חאג' איסמעיל, מקורבו ויד ימינו במשך שנים רבות של יאסר ערפאת, קדם עימות חריף במהלכו סירבו כמה מראשי מנגנוני הביטחון לדרישת נשיאם לעצור את המבוקשים החמושים שהתפרעו ביום ד' ברחובות רמאללה.
בעקבות הסירוב
הודיע על התפטרותו תוופיק טיראווי, ראש מנגנון הביטחון הכללי בגדה ומקורבו של אבו מאזן.
"איני מסוגל לעבוד בתנאים הללו", כתב טיראווי, (לשעבר בכיר המבוקשים במוקטעה) במכתב ההתפטרות. "ראשי מנגנוני הביטחון האחרים אינם עושים מספיק כדי לקיים את הבטחתו של הנשיא להשיב את החוק והסדר". אבו מאזן לא קיבל את התפטרותו של טיראווי וביקש ממנו להישאר בתפקידו.
בלילה בין יום ד' לה' כינס אבו מאזן את ראשי מנגנוני הביטחון בגדה כדי לדון
באירועים הקשים ברמאללה. במהלך הדיון הורה על סילוק 26 המבוקשים המסתתרים במוקטעה ומעצרם של אלו שהתפרעו בעיר כמה שעות קודם לכן.
בעקבות הוראותיו של הנשיא הפלשתיני נמלטו המבוקשים למקומות מסתור בעיר, אולם ראשי מנגנוני הביטחון סירבו לעצור שישה מהם שעמדו בראש המתפרעים.
במקום זאת הושג עימם הסדר פשרה: המבוקשים ישולבו ביחידותיהם הקודמות בשירותי הביטחון הפלשתינים. כעונש על מעשיהם יורדו לתקופה זמנית בדרגה אחת וייאסר עליהם לשרת בתוך מתחם המוקטעה.
המהומות ברמאללה פרצו לאחר שששת המבוקשים, חברים בגדודי חללי אל-אקצא של הפתח, סירבו להיענות לדרישת אבו מאזן ולהניח את נשקם, או להצטרף לכוחות הביטחון הפלשתינים. כזכור, ישראל הגישה לרשות הפלשתינית רשימה של 70 מבוקשים בגדה המערבית שייזכו לחנינה במידה ויניחו את נשקם.
כדי למלא את התחייבותו לישראל נפגש אבו מאזן ביום ג' עם כמה מנציגי המבוקשים. הנציגים דרשו לקבל תפקידים בכירים במנגנוני הרשות וערבויות לכך שישראל לא תפגע בהם.
הפגישה לא עלתה יפה ובשעות הערב המאוחרות של יום ד' החלה קבוצה של כ-20 חמושים
במסע ירי והרס ברחובות רמאללה שהסתיים בירי לעבר לשכתו של הנשיא הפלשתיני. אבו מאזן שהה באותה עת במוקטעה אך לא נפגע. שוטרים פלשתינים ששהו באותה עת במרכז רמאללה נמלטו מפחד המתפרעים. כוחות משטרה גדולים הגיעו למקום רק לאחר שהחמושים הסתלקו.
גורמי ביטחון פלשתינים טענו כי מדובר "בפושעים המעורבים בסחיטות, חטיפות, גביית דמי חסות ובירי לעבר אנשים".
