השופטת שולמית וסרקרוג מבית המשפט המחוזי בחיפה פסקה לאחרונה (27.3.05), כי רשות המיסים תגלה מסמכים לנישום כבר בשלב ההשגה. השופטת, בפסק דין תקדימי, קיבלה את עמדתו של בצלאל יאלוביץ, אשר יוצג בבקשה על-ידי באי כוחו, עו"ד יואב ביין, ועו"ד אביטל גרטנר, ממשרד פרופ' ביין ושות'.
השופטת קבעה, כי "על בסיס עיקרון של שיתוף הפעולה המתחייב בין הנישום לרשות המינהלית בנוגע למיסוי, ובהיות הצדדים לא בעלי שוויון כוחות, הרי שיש לראות את רשות המס ככל רשות שלטונית אחרת, החבה חובת אמון לנישום, ומכאן שזכותו של הפרט לעיין במסמכים, המוחזקים בידי הרשות המינהלית ואשר שימשו אותה להחלטה בענייננו, היא ממושכלות היסוד של המשטר הדמוקרטי".
עו"ד יואב ביין אמר כי "ההחלטה מהווה נדבך נוסף בעיגון זכות העיון ותעזור לנישומים למצות את זכות הטיעון שלהם בצורה טובה יותר. מעתה, נישום יקבל מעמד טוב יותר מול הרשות כאשר הוא מגיע לטעון ויוכל לבסס את טיעוניו גם על בסיס המסמכים בעניינו הנמצאים בידי הרשות".
בפסיקתה הסתמכה השופטת וסרקרוג, על פסיקה קודמת שקיבל בית המשפט העליון בתחום המע"מ, בעניין ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים, אשר קבעה כי יש להורות על צו גילוי מסמכים ועיון בהם כבר בשלב ההשגה ועוד בטרם הגשת נימוקי הערעור. בפסיקתו, קבע נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי חובת הגילוי הכללית חלה על רשויות מע"מ.
רשות המיסים טענה בתגובה לבקשה של יאלוביץ, כי אין דין מס ערך מוסף כדין מס הכנסה לעניין מתן זכות העיון, וכי על ערעורי מס הכנסה צריך להחיל את סדרי הדין כמו בהליך אזרחי רגיל, על-סמך גישה שהנישום הוא כמו תובע רגיל וכי אין להפלות את מס הכנסה מכל נתבע רגיל.
השופטת וסרקרוג לא הסכימה עם טענות אלו, וקבעה כי לעניין מועד הגילוי, זכותו של הפרט לדעת את הבסיס לאותה החלטה כבר בשלב ההשגה, כדי לאפשר מיצוי של זכות הטיעון של המשיג, לטעון את טענותיו ולתקוף באופן ישיר את המידע ששימש נגדו. יחד עם זאת, מאחר שזכות העיון איננה מוחלטת, רשאית הרשות לסרב למסור חומר מסוים, אך זאת תוכל לעשות רק אם תבסס את סירובה בנימוקים סבירים ומשכנעים, בדומה לאלה העומדים לרשות, לפי חוק חופש המידע.
[עמה 617/04]
