הממונה על ההגבלים העסקיים הכריז (22.5.05) על חברת ישראכרט בע"מ מקבוצת בנק הפועלים כבעלת מונופולין בסליקת כרטיסי האשראי "ישראכרט" ו- “Mastercard”.
בהכרזתו הודיע הממונה כי בכוונתו לפעול עתה לפתיחת שווקי כרטיסי "ישראכרט" ו- “Mastercard” והוא מתעתד לפעול בדרך של מתן הוראות למונופולין על-מנת לפתוח סליקת כרטיסים אלה - לתחרות לחברות אחרות.
בהכרזתו קובע הממונה, כי קיימות ראיות ברורות לכך שחברת ישראכרט נהנית מכוח שוק כלפי בתי העסק. למעשה קובע הממונה, כי רוב בתי העסק רואים עצמם מחוייבים לכבד אצלם את כרטיסי
"ישראכרט" ו- “Mastercard” משום שכרטיסים אלה מייצגים כמעט מחצית מכלל העסקות במשק הנעשות בכרטיסי אשראי. הממונה מפרט בהכרזה כי ניתן להיווכח בכוחה המונופוליסטי של ישראכרט כלפי בתי העסק במחירים שהיא גובה על שירותיה מבתי העסק, הגבוהים באופן משמעותי מן המחירים שגובות חברות ה"ויזה" - הנמצאות בתחרות זו עם זו: כ.א.ל ולאומי קארד. לבסוף קובע הממונה, כי כוחה של ישראכרט נעוץ גם בעובדה שהיא נשענת על בסיס הלקוחות של קבוצת הפועלים, על הבנקים הנשלטים על-ידה והמצויים עימה בהסדרים שונים (ניהול ומנפיק משותף) וכי למעשה ברור כי כרטיסי "ברירת המחדל" של לקוחות אלה הם כרטיסי "ישראכרט" ו- “Mastercard”.
הממונה בדק עוד את מספר בתי העסק שמכבדים במסופיהם רק כרטיסי "ויזה" - ומצא כי מדובר בשיעור זניח ביותר (כ-3%). כן בדק הממונה את מספרם של הלקוחות המחזיקים כרטיסים משני הסוגים - "ויזה" מצד אחד וכרטיס מסוג "ישראכרט" או “Mastercard” מצד שני ומצא כי גם בהתחשב בנתונים אלה - נהנית ישראכרט מכוח שוק כלפי בתי העסק בישראל, עובדה המוצאת ביטוי כאמור, בעמלות הגבוהות, יחסית, שהיא גובה.
בהכרזה סוקר הממונה את התפתחות תחום כרטיסי האשראי, וקובע כי מדובר באחד מן התחומים הגדולים ההולכים ומשפיעים באופן מהותי
ביותר על הצרכן בישראל ועל בתי העסק. על-פי ממצאי החקירה, מחזור הסליקה כיום בכל משק כרטיסי האשראי נאמד בכ-102 מיליארד ש"ח ומובן כי עמלות גבוהות ומונופוליסטיות פוגעות בציבור כולו, בפרט כאשר אין בבתי העסק אבחנה בין מחיר לרכישה במזומן למחיר רכישה בכרטיס אשראי (למרות עלותם השונה עבור בית העסק). למעשה, קובעת ההכרזה כי נוכח תפוצתם הרחבה של כרטיסי "ישראכרט" ו- “Mastercard” - חייב כמעט כל בית עסק המכבד כרטיסי אשראי לשכור את שירותיה של חברת ישראכרט, הנהנית מבלעדיות כמעט מלאה בסליקת כרטיסים אלה. הברירה האמיתית המעשית שיש לבית עסק הרוצה להתמקח עם חברת ישראכרט היא להימנע מכיבוד כרטיסים אלה בעסקו, ומובן כי אפשרות זו אינה מעשית לרוב בתי העסק משום שמשמעותה היא איבוד אפשרי של חלק נכבד מאד של הלקוחות במשק.
הכרזת הממונה באה לאחר שהתברר כי הסכמה אליה הגיע עוד בשנים 2-2001 עם קבוצת בנק הפועלים וחברת ישראכרט שבבעלותו - לא הביאה להכנסת תחרות לשוק ה- "Mastercard” ולכניסתן של חברות הסולקות "ויזה" - כ.א.ל ולאומי קארד לתחרות בסליקתו. אומנם, קיימת כיום, בשוליים, סליקה בהיקפים זניחים ביותר על-ידי חברות אלה - אולם הסליקה הזו "נכה", משום שאין החברות יכולות לבצע עסקאות תשלומים, קרדיט ופעולות אחרות.
הבקשה לאישור ההסכמה הוגשה בשנת 2002 לבית הדין להגבלים עסקיים אולם עד היום היא לא נדונה ולא אושרה. במסגרת ההכרזה מפרט הממונה כי במהלך השנים האחרונות עשתה רשות ההגבלים העסקיים מאמצים חוזרים ונשנים כדי לשכנע את חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט מצד אחד וכ.א.ל ולאומי קארד - מצד שני, להגיע ביניהן להסדר סליקה אשר יאפשר תחרות, ולו במקטע כרטיסי ה- MasterCard ואולם - החברות דחו הצעות אלה, התנו אותן בתנאים שונים (לרבות בהעלאת העמלה הצולבת) ובסופו של דבר לא יצא ההסדר לפועל.
בנסיבות אלה החליט הממונה להפעיל את סמכויותיו על-פי חוק ההגבלים העסקיים, ובמקביל לחזור מן הבקשה לאשר את ההסכמה עם ישראכרט וקבוצת הפועלים. כך קבע הממונה: "בנסיבות אלה של חלוף זמן כה רב ואי פתיחת שערי התחרות ולו בחלק מהכרטיסים שסליקתם נשלטת בידי חברת ישראכרט - הגיעה העת להפעיל סמכותי כדין. אין טובת הציבור נשכרת מהמשך עמידה על בקשה לצו מוסכם שאינו יכול להביא עימו כל מזור לתחרות בשווקים הרלבנטיים".
